סוכנות החלל הישראלית ונאס"א חתמו הסכם להרחבת השת"פ

במהלך פגישה שהתקיימה בשבוע שעבר בין ראש נאס"א, צרלס בולדן, ובין שר המדע והטכנולוגיה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, חתם מנהל סוכנות החלל, ד"ר צבי קפלן, על הסכם הבנות להרחבת שיתוף הפעולה בין נאס"א וסל"ה בפעילויות חלל משותפות. ההצהרה המשותפת היא פרי דיאלוג, שהחל בביקורו של בולדן בינואר השנה, בכנס החלל החמישי ע"ש אילן רמון.

שר המדע: "ישראל, על אף גודלה, מובילה בעולם בתחום החלל, ויכולה לתרום לשיתוף הפעולה עם נאס"א. הפגישה עם בולדן היתה מוצלחת מאוד, ואני שמח על הידוק היחסים עם נאס"א".

שתי הסוכנויות הסכימו לאתר יחד פעילויות משותפות חדשות, הקשורות למדעי כדור הארץ והחלל, מדעי החיים, חקר החלל ותחומים נוספים בהם יש עניין משותף. המטרה העיקרית היא להרחיב את חילופי המידע ולהוות השראה לדור הבא של החוקרים, המדענים והמהנדסים.

צ'רלס בולדן אמר כי "אנו מברכים על שיתוף הפעולה האסטרטגי המתפתח עם ישראל, ישראל היא אחת ממדינות העוגן בשיתופי הפעולה של נאס"א עם מדינות נוספות, נשקול הרחבת מערך שיתוף הפעולה בנושאים יישומים נוספים בחקר החלל ובפיתוח טכנולוגיות משולבות"

ראש סוכנות החלל הישראלית, ד"ר צבי קפלן: "האמריקנים מתעניינים מאוד בטכנולוגיית ייצור לוויינים קלי משקל, שניתן לשגר ממטוסים, באמצעי חישה היפר ספקטראליים ובאנטנות לווין לניתוח צילומים באמצעות מכ"מ. זאת במסגרת מיפוי כוכב נגה, אותו עתידה נאס"א לבצע, וצוותים ישראליים ישתתפו במשימה זו." במהלך ביקורו של השר הרשקוביץ נודע על תאונת המטוס, בה נהרג הסנטור סטיבנס ונפצעו קשה ראש נאס"א לשעבר, שון או'קיף ובנו. השר הרשקוביץ מסר את תנחומיו ואת איחולי ההחלמה לאו'קיף ולבנו, בשם מדינת ישראל ומשפחת רמון.

כזכור, בחודש ינואר השנה הצטרפה ישראל באופן רשמי ליוזמת נאס"א בנושא מחקרי ירח ופלנטות בהשתתפות קבוצות מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון ומהטכניון. בין נושאי המחקר, להם שותפים החוקרים הישראליים, מצויים תקשורת בין לוויינית באמצעות מערכות לייזר ונושאי בקרה וניהוג מערכות צבירי לוויינים הנעים בחלל בצורה מתואמת לביצוע משימות מורכבות.

הישגי ישראל בתחום החלל, ובמיוחד בתחום תצפיות לעבר כדור הארץ באמצעות לווייני צילום אופטיים ולווייני צילום מכ"מי חדשניים וקלי משקל, יוצרים הזדמנויות למחקרים משותפים עם מדינות נוספות, ובראשן ארה"ב, ליישום הטכנולוגיה הישראלית בפרויקטים מדעיים עתידיים לחקר מערכת השמש, כוכבי הלכת וכן לתצפיות לעבר גרמי שמיים (ערפיליות מקורות פועמים, חורים שחורים ואחרים) הנמצאים במעמקי היקום.