"רוב החברות ששינו את העולם מומנו בהון סיכון"

גלעד רייכשטיין הוא אחד מאותם ילדי פלא טכנולוגיים, שבגיל שבו אחרים עוד לא השלימו את התואר הראשון, הם כבר חתומים על רזומה שמתאים לעובדים ותיקים בתעשייה.

בגיל 15, רייכשטיין כבר סיים את התואר הראשון בטכניון, כשהוא מספיק לקבל במהלך הלימודים ציון לשבח על עבודה בנושא "קידוד תמונות פרקטלי". שנה מאוחר יותר, בגיל 16 הוא היה העובד הצעיר ביותר של אינטל בכל העולם.

הוא פיתח מקודד MP3, כך שינצל טכנולוגיות של מעבדים מרובי ליבה. הטכנולוגיה מאפשרת לדחוס מוזיקה, ושימשה את אינטל בפיתוח של מעבדים מרובי הליבה.

בתקופת הצבא, הוא שירת בהתנדבות ביחידת טכנולוגיה מובחרת, שמסונפת למשרד ראש הממשלה. רייכשטיין היה מעורב גם בשני מיזמים בשלבים ראשוניים, ואז יצא ללימודי MBA בוורטון - אחד מבתי הספר למנהל עסקים היוקרתיים בעולם.

בשנה הראשונה ללימודיו, הוא הצטרף ל- Wharton Ventures- פעילות ההון סיכון והטכנולוגיה של וורטון. לפני מספר חודשים הוא נבחר להיות מנהל הצוות שלה. כעשור לאחר שהחל את הקריירה הטכנולוגית שלו באינטל, רייכשטיין מנסה לשמור על גחלת ההון סיכון, בתקופה לא פשוטה לענף זה.

"תעשיה של אנשים"

וורטון ונצ'רס אינה קרן הון סיכון רגילה, שכן היא אינה מנהלת הון או מבצעת השקעות בחברות. אז מה היא כן? לדברי רייכשטיין, "בוורטון יש תוכניות מעשיות, וגוף ההון סיכון מבוקש מאוד. זו קרן הון סיכון שמנהלים 16 סטודנטים ללימודי מנהל עסקים. למעלה מ-200 סטודנטים הגישו השנה בקשה להתקבל ורק שמונה מהם הצטרפו לצוות".

אבל מעבר ל"סימולציה" עבור הסטודנטים של העולם האמיתי שבחוץ, יש לקרן גם פן מעשי. רייכשטיין: "אנחנו גם משמשים כיועצים עבור Peer Venture Partners, שהקים דון לוקאס, ממייסדי נשיונל סמיקונדקטורס.

"אנחנו בוחנים עבורה הצעות בתחומי האינטרנט ומדעי החיים ומעבירים המלצות לקרן, שמחליטה אם היא מבצעת השקעות בחברות אלו או לא".

לדברי רייכשטיין, הוא והצוות שלו בוחנים את כל ההצעות שמגיעות לפיר ונצ'ר. בנוסף, הם בוחנים באופן עצמאי חברות רבות, בעיקר מאזור פילדלפיה, ומעבירים המלצות לקרן.

אחד השינויים שרייכשטיין עומד לבצע, הוא עבודה עם קרנות הון סיכון נוספות. לדבריו, "מטרת הגוף היא להגדיל את נוכחות בוגרי וורטון בתעשייה. תעשיית ההון סיכון, גם בארה"ב, היא קטנה והיא 'תעשייה של אנשים'".

* מה כוונתך?

"כשקרן זקוקה לעובדים, היא בדרך-כלל לא מפרסמת מודעות דרושים, אלא מגייסת אנשים שהיא מכירה. המטרה שלנו היא לייצר רשת של הכרויות ויחסים קרובים עם כמה שיותר קרנות הון סיכון מובילות בארה"ב".

* מה עוד אתם עושים?

"המצטרפים למסלול בוחרים סקטור שמעניין אותם ובונים על הסקטור הזה מה שאנחנו מכנים 'תזת השקעה'. כלומר, הם סוקרים את התחום וממפים את החברות שפועלות בו. אני למשל בחרתי את תחום המשחקים החברתיים".

* מה כוללת הסקירה הזו?

"עיבוד של המידע והתחום. אנחנו מדברים עם מובילים בתחום, מראיינים את החברות המובילות, מנסים לאתר חברות מבטיחות ולגבש חזון על מה הולך לקרות בו, מה המאפיינים, למי כדאי לשים לב או ממה להיזהר. בקרנות ההון סיכון עצמן לא תמיד יש את הזמן הנחוץ לחקור את התחומים לעומק".

רייכשטיין אומר שהצוות יוצא למסעות עבודה, בעיקר בחוף המערבי, שם הם נפגשים עם שותפים בקרנות מובילות, כמו קליינר פרקינס, וונרוק, לייטספיד ו-NEA. לדבריו, "בכל קרן אנחנו מציגים את תזות ההשקעה, ומנהלים עם שותפיה דיון. מטרה נוספת היא שנוכל לקבל כסף לניהול, אבל הערך העליון הוא שיכירו ויעריכו את הצוות ויכולותיו".

שיעור מולדת

גם את ישראל, רייכשטיין לא שכח. לדבריו, הוא בהחלט מנסה למנף גם את התעשייה המקומית בכך שחלק מהחברות הישראליות נכללות בתזות המחקר של החברים בצוות.

לפני מספר שבועות רייכשטיין הביא קבוצה של 70 סטודנטים מוורטון לביקור בישראל. הם פגשו חברות, קרנות הון סיכון וגורמים מובילים בכלכלה המקומית, כמו יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, והמשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום.

אין זו הפעם הראשונה שהוא מארגן אירוע כזה. בביקור דומה בשנה שעברה, פגשו הסטודנטים מוורטון את נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, וערכו ביקור במיזם של בוגר צעיר אחר של הטכניון - בטר פלייס של שי אגסי.

* מה תעשה שתהיה גדול, כשתסיים את הלימודים בעוד שנה?

"בטווח הארוך, אני רוצה להקים קרן הון סיכון, אבל לפני כן אני רוצה להקים עוד חברות ויש לי רעיונות".

* תעשיית ההון סיכון חבוטה בשנים האחרונות. מי רוצה להיות חבר שלה?

"נכון שהביצועים של רוב הקרנות לא היו טובים, אבל זו תעשייה מחזורית. לי אין ספק שהמודל יעבור שינויים, אבל הצורך הבסיסי של השקעות במיזמים לא ייפסק. רוב החברות ששינו את העולם, ממומנו בידי קרנות הון סיכון. אני מחפש את הדרך לייצר השפעה ונראה לי שהון סיכון הוא דרך לעשות את זה".

בקיץ שעבר רייכשטיין עשה את ההתמחות שלו בקרן ההון סיכון Genacast Ventures, שהקים היזם הסדרתי גיל ביידה, כשהוא נבחר מתוך 90 מועמדים. רייכשטיין, כך נראה, בדרך להגשים את שאיפותיו.

"הפתעה": קרנות סטודנטים יותר טובות

מי שמגיב לפעילות ההון סיכון של הסטודנטים מוורטון, כאל "משחק ילדים" חביב ותו לא, מומלץ לו לקרוא על המחקר הבא, של Said - בית הספר לעסקים באוניברסיטת אוקספורד.

המחקר בחן את קרנות ההון סיכון שמנהלים סטודנטים באוניברסיטאות, ומצא שהן מוצלחות באופן מפתיע מהתעשייה הבוגרת יותר. במחקר לא השתתפה קרן ההון סיכון של וורטון.

במחקר נבחנו 13 קרנות מתוך 17 כאלו שקיימות. הן היו בנות חמש שנים בממוצע וביצעו במשותף 36 השקעות. הקרנות השקיעו בעיקר בחברות בתחומי התוכנה, ה-IT והקלינטק.

חמש מתוך קרנות הסטודנטים אשר השתתפו במחקר, הצליחו להגיע במהלך פעילותן לאקזיטים רווחיים. הקרנות לקחו 1%-15% מההחזקות בחברות והשקיעו בהן סכומים של 10-250 אלף דולר. ההון ההתחלתי המשותף לקרנות היה 19.4 מיליון דולר. היום, חמש שנים לאחר הקמתן, שווין הוא 39.8 מיליון דולר.

המסקנות העיקריות היו ש-38% מהקרנות שניהלו הסטודנטים במשך חמש שנים, הצליחו להגיע לאקזיט, אף שכל הקרנות בכלל הכריזו על הלימוד כעל מטרתן העיקרית ורק 46% מהן הכריזו על היכולת לייצר רווחים גם כמטרה עיקרית.

הקרנות הללו, נציין, הן חלק ממגמה גוברת בשנים האחרונות, במסגרתה אוניברסיטאות מקימות גופי השקעה שממומנים על-ידי קרנות תרומות. מטרתן העיקרית היא להעצים את לימודי מנהל העסקים וליצור החזרים לקרנות, כשהסטודנטים מנהלים אותן ומשקיעים את ההון. עורכי המחקר מקווים שתוצאותיו יעודדו את תעשיית ההון סיכון לשתף פעולה עם קרנות הסטודנטים.