איזה יופי של צנזורה

השבועון "ניוזוויק" הקדיש החודש מאמר לאתר החדשות האינטרנטי "הפינגטון פוסט". בניגוד לאתרי חדשות פופולריים אחרים, ה"הפינגטון" אינו זרוע אינטרנטית של עיתון או ערוץ טלוויזיה, אלא הוא אתר מדיה חדשני, שבנה את עצמו מתחילת הדרך כאתר תוכן.

5 שנים מהקמתו, האתר משך למעלה מ-24 מיליון גולשים בחודש, והוא כבר אתר החדשות השישי בפופולריות שלו ברשת (הראשון הוא CNN).

דווקא התייחסותו של "הפינגטון" לנושא הטוקבקים משכה את תשומת-לבי. כאתר שזוכה להשתתפות ערה של הגולשים, ה"הפינגטון" מתגאה בכך שהערותיהם עוברות עריכה קפדנית ושסביבת התגובות נשארת "נקייה".

פניתי לאתר עצמו ומצאתי שם את כללי הצנזורה שלו. לנוחיותכם, אני מביא כאן תמצית מקוצרת ביותר, בתרגום חופשי:

ה"הפינגטון" עורך תגובות גולשים כדי לקדם דו-שיח פתוח ושקוף בין קוראיו. האתר מעסיק עורכים, אבל מזמין גם את הגולשים להתריע על הערות בלתי הולמות. עריכה מטבעה אינה אובייקטיבית, אבל ה"הפינגטון" משתמש ב-5 כללים בסיסיים:

(1) אין להפלות גולש בגלל רקע, נטייה פוליטית או אידאולוגית.

(2) ביטויים ציניים, תוקפניים או הומוריסטיים - גם אם מרגיזים - לא יצונזרו, כל עוד יישמרו בגבול הטעם הטוב.

(3) אין סובלנות להתבטאויות שמשקפות אלימות, גזענות, אנטישמיות, הומופוביה, סקסיזם ובדיחות על המוגבלים בגופם או בנפשם.

(4) פרובוקציות, השמצות ופגיעה אישית יוסרו מהאתר.

(5) "ספאם", על סוגיו השונים, יצונזר.

במה לפחדנים עם כינויים מופרכים

קראתי את מדיניות הצנזורה של ה"הפינגטון" והתמלאתי קנאה והערכה. ואם אתם תוהים מדוע, לפניכם 3 דוגמאות שמצאתי אחרי 5 דקות של חיפושים. למרבה הצער, הן משקפות את מה שמאפיין כל-כך הרבה טוקבקים בתרבות הישראלית. שיפטו בעצמכם:

בתגובה ל"צלילה לבלוגוספירה", כתבתה של נועה פרג ב"גלובס", כתב "קורא ומפהק" את המילים הבאות: "ריקי כהן - נודניקית משעממת. הני זובידה - בכיין מתוסכל, שמנסה לתרץ את חוסר היכולת של השחורים על-ידי רכיבה על הסוס העדתי". ובתגובה ל"טקלוג", בעל טור ב"גלובס", שכתב בהומור על התנסויותיו עם תוכניתנים בהודו, כתב מישהו: "בארץ לרוסים אין שום ערך מוסף בהיי-טק. הם יודעים לעשות אך ורק מה שמלמדים אותם".

ובתגובה לכתבה באתר הספורט ONE, על ההתכתשויות המילוליות בין יעקב שחר ממכבי חיפה לבין אביב בושינסקי, יו"ר מכבי תל-אביב, הגיב "רועי" במילים הבאות: "תראו את האשכנזי-נסקי הזה מאיים...איזה גיי ...".

הבלוגספירה הישראלית מלאה בטוקבקיסטים, שמשתמשים בכינויים מופרכים כדי להתבטא בדרך שלא היו מעזים, אילו היו נחשפים בשמם המלא. בגלל הפחדנים העלובים האלה, שמשתמשים באמרות גזעניות, שמשמיצים ללא בסיס, שמקללים בלי בושה, שמעודדים שנאה ומתבשמים ממנה - אנחנו צריכים גם כאן אצלנו עריכה מסננת כדוגמת זו של ה"הפינגטון". הגיע הזמן לאמץ צנזורה שכזו גם במקומותינו.