"בעונה ראשונה של 'האח הגדול' אישה ברחוב צעקה לי 'אתה פושע תרבות'"

בזמן שהתקשורת הישראלית ממשיכה להתמודד עם טלטלות, כוכבי בידור באים ונעלמים, וקהל הצופים הופך יותר בוגדני ופחות תלוי בשידור הליניארי; ארז טל - בין הטאלנטים הראשונים שידע המסך הישראלי - ממשיך לאכלס באופן שוטף את משבצת הפריים-טיים, מאחורי הקלעים וממרכז הבמה.

קשה לחשוב על פרסונה טלוויזיונית נוספת בנוף התקשורתי המקומי, שהצליחה, במשך קרוב ל-3 עשורים (והיד עוד נטויה), להמציא את עצמה מחדש ולשמור על רלוונטיות. אולם, לצד ההצלחה יוצאת הדופן של טל, התקשורת הישראלית - לאורך כל הדרך כמעט - התקשתה לפרגן לבחור הממושקף עם מגע הזהב. אולי זה החיוך הזחוח והמבט המתנשא כביכול, ואולי העובדה שהוא בין אנשי התוכן היחידים בארץ שהצליחו לגלגל לכיסם סכומי כסף שאינם מביישים מנכ"לים בכירים במשק; בכל מקרה, משהו בטל מעורר אנטגוניזם.

העליהום התקשורתי הגיע לשיאו בשנים האחרונות, כשטל - שזוהה עד לאותה תקופה עם טלוויזיה פורצת דרך בעלת ניחוח אינטליגנטי - יישר קו עם המציאות החדשה של השידור המסחרי ותרם את כישוריו לפורמטים הבידוריים השנויים במחלוקת, "מועדון לילה" ו"האח הגדול".

* איך אתה מסביר את הדיכוטומיה הזו, בין ההצלחה לחוסר הפרגון כביכול?

"בקרב אוכלוסייה מסוימת של כותבי ביקורות וטורים יש משוואות נורא ברורות: ערוץ 2 זה זבל; ספציפית בערוץ 2 - בידור זה הזבל של הזבל; וספציפית בבידור של ערוץ 2 - ריאליטי זה שיא הזבל", אומר ארז טל בראיון בלעדי ל"פירמה". "מאחר שאני מזוהה עם הרובריקות האלה, משמע אני מייצר זבל. באותה מידה, כל מה שנופל תחת ההגדרה 'דרמה' - מיד מקבל נופך איכותי. לכן אני לא מתרגש. כשיש ביקורת רעה, וכאלה לא חסר, כשאני מסיים לקרוא אותה, אני בודק מה אני יכול לקחת ממנה - איפה היא צודקת ושווה לקחת את הדברים לתשומת-לבי. אני יכול להגיד לך שבמהלך ההיסטוריה שלי בטלוויזיה, היו מעט מאוד מבקרים שכתבו משהו באמת רלוונטי, שהצליחו לשנות אצלי משהו".

"דווקא במקרה של 'מועדון לילה' היה לי הרבה יותר נוח כשהיינו בשעה מאוחרת יותר", אומר טל. "המעבר ממשבצת הלייט לפריים הוא מעבר דרמטי שדרש הרבה התאמות ושינויים. קודם כל, ברובד של השפה והתכנים - בניגוד למה שידידי אברי גלעד חושב".

טל מדבר כמובן על ההתנפלות של גלעד לפני מספר שבועות בתוכנית "המילה האחרונה" על "מועדון לילה", שבה אמר: "כמה ניבולי פה, בדיחות על הומוסקסואלים, על מגעים מיניים שכדרך הטבע ושאינם כדרך הטבע, בפריים-טיים בערוץ שידור. אני אומר 'עורי לך הרשות השנייה', חייבים לאכוף פה חוקים".

טל: "אין אפילו מילה גסה אחת בתוכנית. זה לא תמיד קל, כי במקור יש גסויות בשפע. אבל כשהחומרים מגיעים לעריכה, השפה המלוכלכת מושמטת. קרו כבר פעמים שנאלצתי להחליף מילה בסאונד, כדי להקפיד על הכלל הזה. זה חלק מהמחיר של להיות משודרים בפריים-טיים. בטח בעונה הנוכחית, שמשודרת ביום שישי - לב הצפייה המשפחתית".

"התקשורת היום בוחרת לתת במה למתלהמים מקצועיים", אומר טל. "יש אנשים שיודעים להתנסח במשפט אחד ולהגיד משהו נורא בוטה, נורא חד - כזה שבאותו רגע אתה אומר: 'וואו, כמה הם צודקים'. אותם מתלהמים הם גם בדרך-כלל נורא כועסים ועצבניים, מה שהופך אותם כביכול לעוד יותר צודקים. הם יכולים להגיד משהו, ובשבוע הבא להגיד דבר הפוך לגמרי - והם יישמעו צודקים, פה ופה. גם ב'מועדון לילה' אנחנו מתלהמים, אבל בהגחכה, ב'ארצ'י בנקריות'. פחות נוח לי באזורים הסאטיריים הנוקבים. זה מחזיר אותי לתקופה שצה"ל היה בלבנון, וכל זמר שרצה למכור תקליט הסביר מיד כמה צריך לצאת מלבנון. השטחיות הזאת נורא פופולרית. יש לי קצת בעיה איתה".

 ארז טל / צילום: דור מלכה

קשת של יחסים

"אני רוצה להגיד משהו על הדיאלוג עם קשת", טל מבקש. "אני עשיתי לקשת דבר שלא ייעשה כביכול. אם אומרים על קשת שהיא מכבי תל-אביב - המכבי של פעם - אז מכבי תל-אביב לא היתה סובלת דבר כזה".

דבריו של טל מתייחסים כמובן למעבר המתוקשר שלו מקשת לערוץ 10 בשנת 2002. עם הקמת הערוץ, טל חתם על חוזה לפיתוח והגשת תוכניות (שהוערך בשכר שיא של 5 מיליון דולר לשנתיים). כשהחוזה לא יצא לפועל עקב חוסר יכולתו של הערוץ לעמוד בהוצאה הכספית שהיתה כרוכה ברעיונותיו - ואחרי תקופת בטלה מאונס, לה היה מחויב במסגרת החוזה והתשלום שקיבל - הוא חזר הביתה, לקשת (לא לפני שקיבל מהזכיינית, לפי פרסומים, מענק חזרה בסכום של 2.7 מיליון שקל).

"כשהגיעה ההצעה מערוץ 10, היה קשה לסרב לה", אומר טל. "אני זוכר ששיתפתי את אורי שנער (בזמנו, מנכ"ל קשת - ד"י) בפרטים, והוא בעצמו אמר שהוא מבין את הקושי לסרב. אין לי ספק שהחזרה שלי לקשת התאפשרה מאחר שהמשא-ומתן מול ערוץ 10 התקיים בשקיפות מוחלטת לכל הכיוונים, והדברים התנהלו בצורה נקייה, בלי שדלתות ייטרקו, בלי תחמונים וקומבינות".

לדברי טל, "מהרבה בחינות, אבי ניר הוא פנומן. בסוף כל תוכנית של 'מועדון לילה', למשל, האיש שולח אליי מייל עם פידבק. לבן אדם יש את קשת, mako, ערוץ 24, ביפ ועוד אינספור מלחמות על הראש; ובכל זאת, הוא מוצא את הזמן לשבת ולכתוב לי פידבק עדכני".

 ארז טל / צלם: דור מלכה

ויתור על המנכ"לות

"רוצה שאספר לך סוד שלא סיפרתי לאף אחד?", טל מפתיע בשאלה.

* קדימה!

"בשנת 1994, אחרי שאלכס גלעדי פוטר, היה משבר גדול בקשת, ובעלי המניות משכו לכל מיני כיוונים. אורי שנער היה המועמד המוביל לתפקיד המנכ"ל, אבל הוא היה מקובל רק על חלק מהדירקטוריון. באחד מאותם ימים התקשר אליי אחד מבעלי המניות הבכירים של קשת והציע לי לכהן כמנכ"ל משותף של הזכיינית, ביחד עם סמנכ"ל הכספים דאז ישראל דורי. המחשבה היתה שאני אהיה מנכ"ל תוכן ודורי מנכ"ל כספים - כמו המודל שהיה באותה תקופה ברשת, של יוחנן צנגן ודן שילון.

"זו היתה מחמאה מאוד גדולה בשבילי, שרצו לשים בידי אחריות כזו גדולה, וביקשתי יממה לעשות חושבים. אחרי 24 שעות בדיוק חזרתי לאותו בעל מניות, הודיתי לו על הבעת האמון, אבל סירבתי להצעה. תחושות הבטן שלי אמרו לי שאני לא אמצא את עצמי בתפקיד הזה, שאני לא אהנה ממנו. אחרי כמה ימים היה ניסיון נוסף לשכנע אותי, אבל נשארתי בעמדתי".

מסתבר שגם במקרה של ערוץ 10, האינטואיציה של טל היתה נכונה. כי מיום הקמתו של הערוץ, הוא הצליח לייצר בעיקר חדשות רעות.

"אני חושב שהבעיה המרכזית של ערוץ 10 היא שהערוץ לא הצליח להפוך למותג בפני עצמו", אומר טל. "ההצלחה של 'הישרדות' היא בגלל שהפורמט הוא מותג, לא הערוץ. לא ברור מה זה המותג הזה ערוץ 10. היו תקופות שהערוץ היה מזוהה עם חדשות וספורט, אחר כך 'הישרדות'. לעומת זאת, יש מותג מאוד חזק שנקרא ערוץ 2, שמזוהה בצורה ברורה עם השידור המסחרי בישראל. גדולים וחכמים ממני שברו את הראש בנוגע לסוגיית ערוץ 10. אחת ההשערות הן שגם לציבור יש מספר מוגבל של צ'אנסים שהוא מוכן לתת למותג מסוים.

"אותה בעיה קיימת גם בערוץ הראשון. בתקופת המונדיאל היתה תחושה שמשהו קורה, שיש פריחה בערוץ. אבל יום אחרי שהמשחקים נגמרו, הקהל נעלם. ידוע שצופי כדורגל הם הקהל הכי בוגדני שיש. לכן אני חושב שזו טעות של הערוץ להשקיע עכשיו 46 מיליון שקל תמורת הזכות לשדר את המשחק המרכזי של ליגת העל בכדורגל ב-3 העונות הקרובות".

 ארז טל / צלם: תמר מצפי

גאה ב"האח הגדול": "זה צעד חשוב בהתבגרות המקצועית שלי"

* אמרו עליך, בהקשר ל"האח הגדול", שעשית ברית עם השטן.

"השאלה מי הוא השטן: 'האח הגדול'? הרייטינג? ערוץ 2? השידור המסחרי? התרבות המערבית הקלוקלת? כל אחד מגדיר שטן אחרת. אני זוכר שבמהלך העונה הראשונה הלכתי עם הבת שלי בשדרות רוטשילד, כשאישה מבוגרת עצרה אותנו וצעקה עליי שאני פושע תרבות.

"צריך להבין שלשידור המסחרי יש כללים משלו. אי-אפשר לדרוש משידור מסחרי להביא ערכים של שידור ציבורי. גם אני, בתחילת הדרך, הייתי מאוד סקפטי לגבי התוכנית. לא הבנתי למה צריך להציץ לאנשים ב-50 מצלמות, וחששתי מהחיבור שלי עם פרויקט כזה. העבירו אותי מסכת לחצים, ובדיעבד אני שמח שהשתכנעתי. אני מרגיש שאני שותף לתוכנית הטלוויזיה הכי מורכבת שנעשתה עד כה בארץ ושזו פריבילגיה גדולה. אני באמת ובתמים חושב שמדובר בתוכנית שהיא הרבה יותר נורמטיבית מתוכניות אחרות בטלוויזיה.

"בניגוד למדינות אחרות, שבהן 'האח הגדול' משודר בערוצי נישה, בישראל התוכנית משודרת בערוץ המרכזי. לכן כל התכנים בהתאם. המשפט: 'נא להתנהג בהתאם' זה לא רק לאנשים בבית, אלא גם לנו. ערוצי נישה צריכים פרובוקציות כדי למשוך צופים. ערוץ 2 פטור מהצורך הזה. 'האח הגדול' הוא פורמט רב-עוצמה, שאם לא נוהגים איתו בזהירות - הוא יכול להיות מאוד מסוכן. כמו מכונית מירוץ, שיכולה לנסוע על 90 קמ"ש ויכולה לנסוע גם על 200 קמ"ש. ובאמת, יש מדינות שלקחו את הפורמט למקומות לא טובים".