פסטיבל האנימציה חוגג עשור לקיומו

תחילה הם מציירים את העיניים, כדי לשוות לדמות הבעה. תחושה של אותו הרגע. רק אחר כך יציירו את האף ואת הפה, כדי להשלים את תיאור האופי. כך הם בוראים דמות, כך הם בוחנים בני אדם. מאפיין בולט באופיים של האנימטורים הוא יכולתם לשמר את התמימות. חלקם כלל לא זקוקים ליכולת הזו שכן התמימות הזו מרחפת מעל כל סגנון, מקורי או מרהיב ככל שיהיה, מעל ארץ מוצא, שפה, או תוכנת אנימציה.

פסטיבל "אנימיקס" - הפסטיבל הבינלאומי לסרטי אנימציה, שייפתח מחר (ג') בסינמטק תל-אביב ויינעל במוצ"ש, חוגג עשור להיווסדו, והשנה, עם תוכנית אמנותית ומעשית מגוונת במיוחד, הוא מאפשר למאות אנימטורים מכל רחבי תבל להציג את עולמם האמנותי העשיר.

התמימות הזו, הילדותית לעתים, שלא ניתן בלתה, משתקפת בסרטים עצמאיים, או בפיצ'רים של סרטים דלי תקציב, כמו גם בסרטים עתירי תקצב מבית היוצר של מפעלות הוליווד.

"הרווחים בפיקסאר ירדו בשל ההורדות באינטרנט". קרופורד

כלבים בחוץ

גם טים קרופורד, 37, אמריקני ממוצא הולנדי, תושב ירושלים, מצייר תחילה את העיניים. פסטיבל "אנימיקס" התברך באורח כמותו, אנימטור מקומי עם רזומה מעורר קנאה גם במושגים הוליוודיים. בסדנה שקרופורד יעביר ביום הפתיחה של הפסטיבל ("מהמטבח של פיקסאר"), הוא יספר לקהל על 12 השנים שבהן עבד בענקית האנימציה "פיקסאר", שם היה שותף ליצירת כמה מסרטי המופת המוכרים בכל בית: "רטטוי", "צעצוע של סיפור", "למעלה", "באג'ס לייף", "מונסטרס".

קרופורד: "המקום השתנה במהלך השנים, וגם אני השתניתי. כשהתחלתי שם הייתי רווק, הסטודיו היה יותר קטן, היינו מביאים לעבודה את חיות המחמד שלנו. היו מסתובבים על השטיחים הרבה כלבים. עד שאחד המנהלים הבכירים החליט שדי, שזהו. אין יותר כלבים.

"פתאום זה מכה בך, אתה מבין בשלב מסוים שבסופו של דבר, אתה עובד בחברה מאוד גדולה. שעות העבודה היו ארוכות, ואני כבר הייתי נשוי ואב טרי, וגם רציתי לעשות יותר לעצמי. לצייר יותר, ליצור את הדמויות שלי. רציתי לשלם לעצמי משכורת. וגם בער בי החשק ללמד אנימציה. אשתי היא ישראלית, והיא רצתה מאוד לחזור לגור בישראל, אז הנה, הגענו".

לומד עברית באולפן

מה בדיוק היה התפקיד שלך בפיקסאר?

"הייתי אחראי על התנועה של הדמויות. זה טכני ולא טכני. זה לא רק להציב ולחשב קורדינטות. למשל ב'רטטוי', כשהשף-העכבר החל להשתחצן, הוא הפך לאנושי ועמד פתאום על שתי רגליים. זה דורש חשיבה מסוג אחר".

קרופורד מספר שהעבודה על "רטטוי" נמשכה כפליים מהמתוכנן, כיוון שהבמאי המקורי הוחלף באמצע הפרויקט, לאחר שהתוצאות לא השביעו את רצונם של בכירי הסטודיו.

מה הפך את פיקסאר לאולפן האנימציה המוביל בעולם?

"בפיקסאר הסיפור מאוד חשוב. עובדים קשה על התסריט. יש הרבה מאוד אנימטורים ויש גם הרבה זמן לעבוד על פרויקט. לא ממהרים. משקיעים כדי שזה ייצא יפה. אבל גם זה השתנה לאחרונה, מאז שפיקסאר הפכה לחברה בורסאית. הרווחים ירדו בגלל ההורדות באינטרנט, והמשקיעים רוצים יותר תפוקה, ומה שזה אומר הוא שדוחסים שלושה סרטים בשנתיים. 80 אנימטורים עובדים בלי הפסקה במשך תשעה חודשים. אין לך זמן להתאושש. סיימת סרט ביום שישי, ביום שני אתה חוזר לעבוד מהבוקר ועד שעות הערב המאוחרות".

עכשיו היומן של קרופורד הרבה פחות דחוס. הזמן שהתפנה מאפשר לו ללמוד עברית באולפן, לפתח את הסטודיו שלו, להרצות בבצלאל ולהעניק מהידע שלו לחברות אנימציה מקומיות וצעירות, שעמן הוא מתחיל לעבוד על פרויקטים משותפים. ובעיקר, יש לו זמן ליהנות מזמן איכות עם הילדים.

וכשהוא נשאל אם בכל זאת אין לו חרטות בעקבות המעבר הוא אומר:

"אני מרגיש החמצה על כך שלא הייתי שותף ל'צעצוע של סיפור 3'. זה פרויקט שהייתי קשור אליו מאוד, ולראות את הסרט מהצד, זה לא הכי קל".

סרטים מומלצים בפסטיבל

"ליגת האוסקרים"
אסופת סרטי אנימציה שזכו באוסקר. וכשמדובר בפרס על אנימציה, הטעם היחיד שקובע הוא טעמם האישי של חברי האקדמיה, ולא הטעם הנרכש בזכות יחסי הציבור המשומנים של האולפנים ההוליוודיים.

"ליגת האוסקרים", 17.8, 18.8 אולם 1, 20/8 אולם 2

מתוך "ליגת האוסקרים"

"טעם האנימציה"
צייר לי כבשה וטגן אותה על המחבת. שילוב ראשון מסוגו בין מאיירים למבשלים, בהנחיית השף שאול בן אדרת ממסעדת "קימל" ודודו שליטא.

תוכנית גורמה בשילוב סעודת שף המבטיחה כי בין המנות יוגשו קטעי אנימציה הקשורים לעולם הגסטרונומיה. אז קחו לכם מכחול, סכין ומזלג, והבטיחו את מקומכם בחדר הכפרי של המסעדה.

"טעם האנימציה", 15.8 ו-25.8, מסעדת קימל ת"א

"אמריקן ספלנדור"
הארווי פיקאר, קומיקסאי זועם ומרדן, שלא עשה חשבון לאיש, נפטר בחודש שעבר בגיל 70. במקביל ליצירתו ארוכת השנים, שהסדרה הפופולרית "אמריקן ספלנדור" הייתה החשובה מביניהן, עסק לפרנסתו כפקיד דואר. התכוננו לבית ספר לסאטירה (במיטבה), למרמור בהתגלמותו, למפגש עם אדם שחי בחופש היצירתי המושלם.

"אמריקן ספלנדור", 21.8 אולם 1

מתוך "כלבתי טוליפ"

"כלבתי טוליפ"
חובבי בעלי חיים, אוהבי הכלבים, מוכרחים לשריין את אחד התאריכים שלמטה ולראות את הסרט הנהדר, הרגיש והמרגש הזה.

ההמלצה תקפה גם למי מבין הקוראים שאינם חובבי כלבים, בדיוק כפי שהיה ג'יי. אר. אקרלי, גיבור הסרט ומחבר הספר, שעובד על-ידי צמד האנימטורים פול וסנדרה פירלינגר.

אקרלי נרתע כל חייו מקרבת כלבים, ורק כשהיה מבוגר וערירי החליט לאמץ רועה גרמנית בשם טוליפ.

היחסים בינו לבין כלבתו, העיד בעבר הסופר, והדבר מורגש היטב בסרט, היו הקרובים והמשמעותיים ביותר שידע. אל תחמיצו.

"כלבתי טוליפ", 18.8, 20.8 אולם 1, 21.8 אולם 2.

מחירי כל הכרטיסים: 36 שקל. כל ההקרנות הן בסינמטק תל-אביב