המדען הראשי: "אם כולם מתלוננים, אז אני לא מקפח אף אחד"

"כשאתה משקיע ב-Seed, לא תמיד האקזיט הוא הדבר הכי חשוב", אמר במארס 2002 ל"גלובס" ד"ר אלי אופר, אז שותף בקרן ההון סיכון גיזה. דברים בהחלט לא טריוויאליים למי שמוביל קרן הון סיכון, שהרי המנדט שלו הוא להחזיר למשקיעים פי כמה על הכסף. אבל מי שמכיר את אלי אופר, יודע שהוא תמיד רואה את הדברים אחרת מהמקובל.

8.5 שנים אחרי אותו ראיון, אפשר להיווכח שהמוטו הזה מאפיין את דרך החשיבה שלו, במיוחד לאור פועלו במשרד המדען הראשי של משרד התמ"ת, תפקיד שהחל כמה חודשים לאחר אותה אמירה ושאותו יסיים בסוף השנה. אז, יעבור להוביל מטעם ישראל את נשיאות יוריקה, תוכנית המו"פ התעשייתי המובילה באירופה והגדולה מסוגה בעולם.

לתפקיד המדען הראשי, שמרכז את הדאגה לפיתוח מו"פ וחדשנות בישראל, בעיקר בכל הנוגע לסטארט-אפים, מונה אופר עמוק בתוך המיתון של תחילת העשור הקודם. נקודת הפתיחה שלו לא הייתה קלה. כרמל ורניה, קודמו בתפקיד, עזב בטריקת דלק לאחר טענות קשות נגד שרת התמ"ס אז, דליה איציק.

אבל אופר הוא איש שיודע להסתדר עם אנשים ושמאוד חשק בתפקיד המדען. "התפקיד הדליק אותי. להסתכל על האתגרים ולנסות לעשות יותר, זו בעיניי הנאה צרופה", הוא אומר.

עם זאת, מי שאחראי על קופה של מאות מיליוני שקלים, שאותם צריך לחלק בין עשרות פיות, סופג לא מעט ביקורת על אופני חלוקת התקציב. אחת הביקורות הקשות נוגעת לחוק המו"פ השנוי במחלוקת, שאופר עצמו דווקא רואה בו הישג. החוק עצמו אמור להקל על הוצאה מהארץ של ידע בדמות קניין רוחני וטכנולוגיות, שנוצרו בתמיכת הממשלה.

הבעיה היא שהיקף ומנגנון ההחזר למדינה בעקבות התיקון לחוק, עוררו ביקורת חריפה, שכן בעת המכירה המדינה תקבל, בנוסף להחזר המענקים וההלוואות, גם את הנתח היחסי של השקעתה במיזם. "בסטארט-אפים זה גרם לבעיה קשה", מסביר גורם בקהילת ההון סיכון. "חברות גדולות יכולות לעמוד בזה, כי הן השקיעו בעצמן לאורך הרבה שנים והחלק היחסי של המדינה קטן יותר. אבל בסטארט-אפים המענקים של המדינה מהווים 50%-80% מסך ההשקעה בחברה, ואז אם החברה מצליחה לעשות אקזיט, רוב הכסף הולך למדינה", מסביר הגורם.

אופר מכיר את הטענות אבל מנסה להסביר את ההיגיון שבתיקון לחוק. "המטרה כאן הייתה לאפשר העברת ידע לחו"ל בתנאים מסוימים, אבל לא לעודד הוצאת ידע. לכן ישנם תנאים, שאחד הדברים החשובים בהם הוא שההחזר למדינה הוא פונקציה של הזמן שחלף מיום שהחברה קיבלה את המענקים שלה. חברה שנמכרת בתוך זמן קצר מרגע הקמתה ומועברת מחוץ לגבולות המדינה, תחזיר את מלוא הכסף. אבל אם החברה תישאר במדינה כחברה בת היא תחזיר רק את המענקים וההלוואות", מבהיר אופר.

לא איש של צעקות

אחד הנושאים המהותיים בניהול משרד המדען הראשי הוא לדעת להתנהל עם תקציב המשרד. למי לתת את הכסף, איפה להשקיע ואיך לגרום להתפתחות של כל המערכת. אבל בשביל זה צריך המשרד תקציב ראוי. ב-2002 עמד התקציב על 1.8 מיליארד שקל, שנה לאחר מכן על 1.7 מיליארד, אבל מאז הוא התדרדר עד שב-2009 הוא חזר לרף ה-1.7 מיליארד שקל. השנה שוב ירד התקציב והגיע ל-1.5 מיליארד שקל וכך הוא צפוי להישאר גם ב-2011-2012. "היה רצוי שיהיה למדען הראשי עוד מיליארד שקל", מודה אופר. "אני מאמין שלטובת המדינה צריך תקציב המדען לעמוד על 2-2.5 מיליארד שקל בשנה".

וכאן מגיעים לביקורת המרכזית נגד אופר. בתעשייה טוענים שהוא לא ידע לדפוק על השולחן כשצריך, מה שנדרש בעיקר בדיוני תקציב. "אני מכיר את הביקורת הזאת", משיב אופר, "ואני חושב שהסגנון של הבן אדם הוא משהו אישי. לא חושב שמישהו ראה אותי אי פעם יוצא מכליי או צועק על מישהו. כשצריך לרדת על מישהו, אני יורד עליו, וכשצריך להילחם, אני נלחם. יש בחיים כאלה שמצטיינים בהרבה צעקות ובמעט הישגים.

"האסטרטגיה שלי מהיום הראשון שבאתי הייתה לקיים שיתוף פעולה עם האוצר. פעלתי בצורה מאוד מושכלת עם האוצר ולדעתי גם עם הישגים מאוד טובים. תזכרי שהחבר'ה באוצר לא אחראים רק על הכסף, אלא שיש להם גם מילה בהפעלת תוכניות חדשות. הפעלנו הרבה תוכניות חדשות בתקופה שלי והכל בתיאום יפה עם האוצר.

"פעלתי עם האוצר לא סתם בשיתוף פעולה אלא בכל הרמות - החל משרי האוצר וכלה באחרון הרפרנטים. לעבוד ככה עם כולם בשיתוף פעולה זו אמנות שלא הכרתי לפני כן בפעילות במסגרת הממשלה. אם יש משהו שאני מבסוט ממנו, זה קשרי העבודה שפיתחתי עם אנשי האוצר לדורותיהם".

* ובכל זאת, איך אפשר להגיע ליעד תקציבי של 2.5 מיליארד שקל?

"באזור 2000-2002 היה תקציב גדול וזה היה חלק מהטרנד אז. הדברים השתנו בכל מיני מלחמות ותהליכים. באתי ביוני 2002, ולפני שהבנתי מי נגד מי כבר נגמרה 2003. אבל מ-2004 ועד 2009 התקציב היה בעלייה משמעותית, וזה נעשה בתהליכים יפים.

"אם מישהו היה צועק, הייתי מקבל יותר? אולי. אני לא מלך העולם. אבל צריך לזכור שפעלתי בתנאים מאוד מסובכים, כשהתחלפו שרים ואנשים, ושמרתי על עלייה בתקציב. אני בטוח שגם השנה נקבל תוספת תקציבית".

דואג לדבר עם כולם

ויש עוד טענות. בתעשיית הסטארט-אפים טוענים כי אופר לא שיתף אותם מספיק, בעיקר את החברות הקטנות והבינוניות. עוד טוענים כי הדו"חות השנתיים שהוציא המדען לא היו מספיק שקופים והעמידו את התעשייה במצב תמידי של חוסר ודאות לגבי תקציבים, מה שלא אפשר את מקסום התועלת של התקציב בחברות.

"אני לא מסכים לטענות האלה", אומר אופר. "8 שנים וחצי זה הרבה זמן, והאנשים מתחלפים. זה לא פרק זמן של שנתיים-שלוש שזה אותם אנשים. למשל, לפני שנתיים הייתה אי-ודאות אמיתית שלא אושר תקציב המדינה עד 15 באוגוסט. אם תבררי אצל יודעי דבר, תגלי שבגלל שיטת העבודה שלי הרצתי את המערכת באופן קבוע, ולקחתי על עצמי סיכונים, למרות שיכולתי לעצור את כל המערכת ולא לעשות את כל הדיונים עד שלא יתקבל הכסף. התקציב של המדינה לא אושר וזה לא היה קשור למדען".

לדברי אופר, "בתקופת הבלגן עם התקציב, הקפדתי לקבל כל יום את רשימת הטלפונים של אנשים שביקשו לדבר איתי ולדבר עם רובם. בגלל שאני גר רחוק יש לי הרבה שעות נסיעה שבהן אני יכול לדבר בנייד ולהשלים פערים. דיברתי עם מאות מנכ"לים וסמנכ"לי כספים של חברות קטנות ובינוניות מהאוטו, אבל כנראה שלא לכולם הגעתי. היו כאלה שאמרו לי שאני פסיכי שאני מדבר עם כל כך הרבה אנשים. אם יש כאלה שלא הגעתי אליהם, זה בשוליים. עם זאת, ברור לי שאם בן אדם אומר לך משהו שהוא מרגיש - אז הוא מרגיש. אני לא מתווכח עם זה".

"החברות הגדולות חשובות למדינה"

במסגרת חוק ההסדרים ניסו לקדם יוזמה, שבסוף לא עברה, שחברות גדולות לא יקבלו את תמיכת המדען. החברות הקטנות טוענות כי הן מקופחות בשיטה הקיימת ושדחיפה יכולה לפתח אותן.

"התנגדתי להצעת החוק הזאת מאוד בתוקף. העובדות הן שבמהלך השנים הנתח של החברות הגדולות בתקציבים הלך וקטן ולכן, ההרגשה של חברות קטנות שזה בא על חשבונן היא לא אובייקטיבית. לפי כל המחקרים חברות גדולות חשובות למדינה כי הן מביאות את הידע, ואני משוכנע שאם הן מגישות בקשות למו"פ ברמה מאוד גבוהה של חדשנות, זה המקום לעשות את זה".

* טוענים שהחברות הגדולות פשוט מנצלות את תקציב המדען.

"אני חולק על הטענה הזאת. לדוגמה, פרסמנו לפני כמה חודשים תוכנית להקמת מרכזי מו"פ בפריפריה ויש תוכנית להקים מרכז כזה בנגב.

"התהליך הוא שחברה שעונה על הקול קורא והתאמתה מאושרת, מגישה בקשות למדען למענקים עבור פרויקטים. אם הפרויקטים הללו מאושרים החברה זכאית לסיוע מדען והחברה מחויבת לבצע אותם.

"ECI היא הראשונה שסגרה קול קורא ומתאימה לפי הקריטריונים, וכבר הגישה בקשות שנידונו לפני שבועיים ואושר מה שאושר. הם כבר יצאו לדרך. התוכנית מאושרת לשלוש שנים והם התחייבו על אנשי מו"פ שיעבדו במרכז הזה, שחלקם יעברו מ-ECI שבמרכז הארץ לגור בנגב. צריך לעשות מרכז מו"פ ברמה גבוהה בנגב. לא רק לספק עבודה. אז מי יכול לעשות דבר כזה? רק חברות גדולות.

"החיים מורכבים. כדי למשוך את החברות הגדולות צריך לתמרץ אותן. הכל זה עניין של מינון. צריך להשקיע הרבה מאוד בסטארט-אפים ובתפר שבין האקדמיה לתעשייה. אם הייתי רואה מספרית ש-80% מתקציב המדען הולכים לחברות הגדולות, כשהיום זה לא יותר מ-20% גג, הייתי מתייחס לזה אחרת.

היו כאלה שטענו שלא צריך לתת לסטארט-אפים סיוע מדען. זה מצב טוב, אם כולם מתלוננים, סימן שאני לא מקפח אף אחד".

"לא מתעסק עם התוכניות לעתיד"

לא רק החלוקה בין חברות גדולות לקטנות עומדת על הפרק, אלא גם תוכנית החממות. לטענת הזכיינים בתוכנית, הם נדרשים להחזיר את ההלוואות שקיבלו מהמדינה תוך שש שנים, מה שמזרז אותם למכור את חברות החממה, גם אם התנאים לא הבשילו לכך.

* זה נראה לך פרק זמן ריאלי?

"ביקשתי לבדוק את הנושא ועלה רעיון שבמקום שהזכיינים יחזירו את הכסף, הם יחזירו תמלוגים פר חברה לפי המכירות, כמו בקרן המו"פ. זה נראה לי רעיון טוב אבל זה עדיין לא נסגר. מה שנקבע ואושר בחוק התקציב הוא שהחשב הכללי ואני נשב על המדוכה הזאת ונקבע את הכללים עד סוף השנה".

* מה לגבי האפשרות לצמצם את האקוויטי של הזכיינים לעומת הארכת משך ההחזר?

"נדבר על זה אני והחשכ"ל ונראה מה יהיה ההסדר - האם פריסה יותר ארוכה או פתרון אחר. יש לנו עד סוף השנה לעבוד על זה ולמצוא פתרון. יש ויכוחים ולובי של בעלי החממות, אבל להם יש אינטרס מובנה בעסק, עם כל כמה שאני מעריך אותם".

* ואם נשים בצד את הביקורות והטענות, מה אתה מתכנן אחרי הפרישה שלך?

"יש לי עכשיו את תוכנית יוריקה על הראש, אבל אני עוד לא יודע מה אחר כך. בגלל שהרקע שלי מאוד רחב, האפשרויות הן גדולות. יש הצעות קונקרטיות, אבל יש פה עניין עדין שכמעט כל מה שזז במדינה קשור עם המדען וכסף. לכן, אני לא מתעסק בזה עכשיו".

"המדען הבא יצטרך להבין בהשקעות ולקדם את התעשייה המסורתית"

רגע לפני שהוא מפנה את כיסא המדען הראשי, מספר ד"ר אלי אופר את ה"אני מאמין" שלו ל-DNA הנדרש מהמועמדים לרשת את כיסאו.

לדבריו, אחת הסוגיות שהמחליף שלו יצטרך לטפל ולקדם היא הטמעה רצינית של מו"פ וחדשנות בקרב מאות חברות של תעשייה מסורתית. לדבריו, "צריך גם להמשיך ולקדם תהליכים ומגזרים, כמו שקרה עם הביוטק ועם הקלינטק. זה דבר דינמי וצריך שיהיו בשבילו משאבים".

* אתה מעורב בבחירת היורש שלך?

"מעת לעת מתקשרים אלי מועמדים לשאול אותי מה דעתי. לא אגיד שאני בכלל לא מעורב בבחירת היורש, אבל באופן אקטיבי אני לא חושב שבן אדם צריך להיות דומיננטי בקביעת מחליפו.

"אנשים נוטים לרצות שהמחליף יהיה דומה להם, כי כל אחד חושב שהוא בסדר. אני מניח שבתוך חודש נדע במי מדובר".

* איזה תכונות צריכות להיות למדען הראשי?

"בגלל שהתפקיד גורף, אני חושב שחשוב שברקע שלו יהיה שילוב של טכנולוגיה ותעשייה בצורה רחבה ככל האפשר. רצוי גם שיהיה לו רקע אקדמי. אני לא חושב שהוא חייב להיות בעל Ph.D אבל זה רצוי מאוד מכל מיני סיבות, וצריך רקע עסקי, כדי שיבין בנושא של ההשקעות. הוא לא חייב לבוא מהון סיכון אבל כן להבין את הנושא, שלא כל דבר יצטרך ללמוד. רצוי גם מישהו שהייתה לו לפחות נגיעה בפעילות הבינלאומית".