כשהייתי עורכם של עיתונים התגלגלו אל שולחני המון ניירות שונים ומשונים, ביניהם הצעות, תוכניות, דעות, רכילויות, לפעמים בעלי ערך כלשהו, לפעמים שרבוטי שטויות אנונימיים. כמו, למשל, הצעות לא לפרסם מאמרים של פוליטיקאי כלשהו בגלל דעות פוליטיות, לפטר מישהו כי הוא אידיוט וכדומה. בדרך-כלל הייתי זורק ניירות כאלה לפח, או מטמין אותם במגירה עד שאתפנה, מה שבדרך-כלל לא קרה. כל מי שנמצא בעמדת ניהול יודע שהתעסקות במסמכים כאלה לא תאפשר לו למלא כראוי את עבודתו.
אף אחד לא מאשים את גבי אשכנזי שנהג בזדון כאשר לא עשה דבר עם מסמך גלנט שהיה ברשותו. ואם כך - מה הוא בעצם עשה? מה קרה שמצדיק את הכותרות ההיסטריות של להקות הבכיינים המייבבים "אוי ואבוי, תראו מה קורה במטכ"ל, אוי לנו ואבוי לנו".
הדברים הללו מתרחשים בצה"ל כבר המון שנים, בעצם - מקום המדינה וכינון הצבא. הם קיימים בכל מקום בו יש אנשים, ובמיוחד בין אנשים המבקשים לעצמם קידום. תבדקו בחדשות ערוץ 2, למשל. אין קמפיין לתפקיד כלשהו, במדינה או בחברה פרטית, שאין בו לכלוכים, וכגודל האגו והאמביציה - כך גודל הלכלוך.
מה השתנה הפעם? שיש מסמך? גם זה לא חידוש גדול. במערכת הביטחון, כידוע, יש הרבה אנשים חסרי או מעוטי תעסוקה. אז יושבים אנשים כאלה וחושבים איך האיש שלהם יכול להיבחר, משרבטים משהו על נייר, והנה יש לכם "מסמך" - בדיוק מן הסוג שמנהלים נוהגים להשליך לפח.
מה שהתחדש הפעם זה שמישהו השליך מסמך כזה לעברם של עיתונאים בערוץ 2, שראו בפרסומו פוטנציאל של סקנדל. למזלם, לא נמצא בחברת החדשות עורך שירים גבה ויאמר: רבותיי העיתונאים המוכשרים מאד, עפר אני לרגליכם, אבל ממתי מפרסמים מסמכים שלא ידוע אם אמיתיים או מזויפים הם? אבל מה לעשות שבאמצעי תקשורת רבים, רבים מדי, יושבים אנשים שאולי מבינים ברייטינג אבל לא בעיתונאות, בטח לא בעיתונאות הוגנת.
דוגמה: אתם מעלים על דעתכם מה היה קורה אם מחר היה מתפרסם מסמך, המחשיד עיתונאים בכירים בערוץ 2 במעשים לא ראויים? ואם המסמך היה אנונימי? מומלץ היה לסתום את האוזניים מפני הזעקות שהיו בוקעות מפיותיהם של הבכירים הנגזלים.
העכרת האווירה
אמנון אברמוביץ' אמר לאחרונה כי הם, הוא ורוני דניאל, לא חשפו מסמך - אלא אווירה. ענק עיתונות, עמיתי אמנון, ועוד יותר קופי-רייטר גאוני. האווירה אמנם קיימת, אבל היא לא נחשפה עכשיו, אלא מאוד מזמן. ההישג היחיד של פרסום המסמך הוא שבגלל היותו נטול זהות, הוא גרם להעכרת האווירה שהיתה קיימת.
טבעו של מסמך אנונימי שהוא גורם לכך שכולם מאשימים את כולם, כולם לא מדברים עם כולם - וכשזה קורה מתגאים העיתונאים בחשיפת אווירה. ועל כך נאמר - היצרנו וגם חשפנו?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.