סטארט-אפ מטבעו הוא סוג של הימור. רעיון מעניין, יזמים חדורי מוטיבציה וניסיון, ואפילו נכונות מצד אנג'לים או קרנות להשקיע - הם נתונים שמגדילים את סיכויי ההצלחה, אך כמובן אינם ערובה לכך.
רמז אחר לכך שלחברה יש פוטנציאל, הוא זכייה בתחרות סטארט-אפים. התחרות השנתית של בלוג הטכנולוגיה הפופולרי TechCrunch - Tech50 - היא כנראה הנחשבת שבהן, ומהבחינה הזו זכייתה של החברה הישראלית Redbeacon בתחרות לפני כשנה, היא "תו תקן" לא מבוטל.
את החברה הקימו ב-2008 ירון בינור, יחד עם איתן אנדרסון ואהרון לי, שלושתם יוצאי גוגל. בינור הוא דור שני בהיי-טק הישראלי - אביו, יובל, הוא ממייסדי חברת PVT שנמכרה ב-2005 לחברת אדוארדס.
חפש את המסאז'
רד-ביקון היא חברת שירותים שמבקשת להקל על חיי המשתמשים המקוונים בחפשם נותני שירותים - ממסאז' ועד לשרברב. בינור חי בארה"ב כבר שנים רבות, ויחד עם אחותו ענת ואסף חרל"פ הוא גם מנהל בשבע השנים האחרונות את MEET (רש"ת: Middle East Education Through Technology), עמותה שמפעילה בכל קיץ תוכנית חינוך טכנולוגית ל-100 בני נוער ישראלים ופלסטינים באוניברסיטה העברית בירושלים.
בראיון ל"גלובס", מספר בינור על קורותיו בענקית החיפוש: "בשנת 2005 הצטרפתי לגמרי במקרה לגוגל. למרות שלא היה לי ניסיון, הגשתי מועמדות לתפקיד מנהל מוצר, והתקבלתי. שאלו אותי מה אני רוצה לעשות בעוד חמש שנים, ועניתי שארצה להקים חברה משלי. הם אהבו את התשובה.
"זו הייתה תקופה מרתקת בגוגל. שם למדתי איך לחשוב מנקודת המבט של המשתמש, ולהיות מוטה נתונים".
אחרי שנה וחצי, הוא עבר לעבוד בגוגל ניוז: "הייתי אחראי על מוצר גדול יותר וזו הייתה חוויה מדהימה, כי המוצר לא היה קל. היה צורך לנהל צוות גדול ויש מיליוני משתמשים, ובאותו הזמן לעשות משהו חדש".
- אז למה לזוז ולהקים חברה?
"כי זו הייתה השאיפה. התחלתי לשבת בסופי שבוע ולהריץ רעיונות עם אנדרסון. לקח לנו חצי שנה עד שמצאנו רעיון שאהבנו, וכך נולדה רד-ביקון, ב-2008. גייסנו את אהרון, שהוא האיש הטכנולוגי-הנדסי, כשאני אחראי על המוצר ואיתן על הביזנס".
- גייסתם כסף?
"החלטנו לא לגייס מקורות מימון חיצוניים. כל אחד השקיע 50 אלף דולר, והתחלנו לבנות את המוצר. כשאתה מגייס כסף, אתה צריך לגייס עובדים ומשרדים ומתחיל להתפזר. החלטנו לחכות עם זה, ואנחנו לא מתחרטים".
שנה לאחר הזכייה בתחרות טקרנץ', החברה מתחילה לחפש כעת מימון חיצוני ראשוני. "רצינו להוכיח שיש לנו ביזנס אמיתי ונוכל לעשות זאת. אחרי הזכייה, היו לנו הרבה פניות ממשקיעים, והבטחנו שנחזור אליהם כשנשלים את עבודות ההקמה", מספר בינור.
- כשמציעים כסף, צריך לקחת.
"אנחנו אמרנו לא. חצי שנה עבדנו רק שלושתנו עם קבלני משנה ואנשי מכירות, והוכחנו שב-150 אלף דולר אפשר להביא למצב של חברה עובדת עם מוצר מוכר. במצב הזה אנחנו מנסים לגייס הון ראשוני. אני לא חושב שזה תמיד נכון לגייס הון מתי שאתה יכול".
ללא עלות, עם עמלה
- מה המוצר שלכם עושה?
"מנסה לפתור את כאב-הראש של לקוחות ונותני שירותים: להצליח לקבוע עם שרברב מתי שנוח לך ולא מתי שנוח לו, למצוא את שירותי הכביסה הכי קרובים, מהירים וזולים, למצוא בייביסיטר ועוד".
לדברי בינור, החברה מתכננת להציע את השירות בשנה הקרובה בכל ארה"ב.
- אתם בעצם "דפי זהב"?
"לא, באתר שלנו יש יותר ממידע על נותן השירותים. המערכת מתממשקת ללוח הזמנים של נותן השירותים. כשאתה מחפש משהו, אתה מוצא אותו ובעצם מפרסם מכרז עם התנאים הנוחים לך, מקבל כמה אפשרויות לבחירה ויכול להזמין. נותני השירותים מצידם לא צריכים לשלם לנו כלום. כשהם מקבלים עבודה דרכנו, אנחנו גובים מהם 10% עמלה על השכר".
בינור מדגיש שהכוונה היא ליצור מוצר קל לשימוש, שמחבר בין הדרישה לביקוש בתנאים של הלקוח: "כולם מרוויחים, כי לנותני השירותים יש מקור לקבלת לקוחות חדשים, ועבור המשתמשים החוויה של שכירת נותן שירותים משתנה לחלוטין".
- מי המתחרים שלכם?
"יש את אתרי ה'דפי זהב' ו-YELP, אבל שם אתה צריך לאתר את הקרוב אליך וגם להתאים עצמך ללוח הזמנים שלו. בקרייג ליסט אתה צריך לפרסם מה אתה צריך ולקוות שמישהו יחזור אליך. זה לא הכי נוח כשאתה צריך חשמלאי מיד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
