תן לחברת ההחזקות לעבוד בשבילך

אחת המטרות שלנו כמשקיעים היא לבחור את המניה שנצליח להכות באמצעותה את השוק. סביר להניח שלא כולנו נצליח לעשות זאת, בטח לא לאורך זמן. אך ישנן חברות שיודעות לעשות את זה, וההשקעה בהן יכולה להשתלם יותר מאשר השקעה שלנו בכל מניה אחרת בשוק.

סוג החברות עליהן אני מדבר הוא חברות החזקה שמשלבות בתוכן עסק עובד, שמייצר עבורן מזומנים פנויים להשקעה, אותם יכול לנצל מנהל בעל יכולת וידע.

מבין חברות ההחזקה השונות, חברות הביטוח הן החביבות עליי ביותר. כדי להבין למה, צריך להבין את אופן העבודה שלהן: חברת ביטוח מבטחת את התרחשותו של אירוע מסוים. למשל בביטוח רכב, הן מבטחות מפני נזק כלשהו למכונית. החברות מעסיקות סטטיסטיקאים רבים, שכל תפקידם הוא להעריך בצורה טובה את הסיכוי להתרחשותו של אותו אירוע.

כנגד ביטוח האירוע מקבלת החברה פרמיה קבועה, שתמורתו היא תעניק סכום כספי גבוה מאוד (בהשוואה לפרמיה) במקרה של מימוש הביטוח. לדוגמה, בהנחה שמדובר בחברת ביטוח טובה, היא תגבה כמיליון שקל על 1,000 מבוטחים ותאלץ לשלם להם 950 אלף שקל על תביעות ביטוח, מה שישאיר לה ביד 50 אלף שקל כרווח בסופו של דבר.

כדי לגלות אם חברת ביטוח היא עסק טוב, נהוג להשתמש ביחס שנקרא "יחס משולב" (Combined Ratio). בחברות ביטוח רווחיות, היחס המשולב יעמוד על מתחת ל-100% (יחס חיובי) ובחברות מפסידות הוא יהיה מעליו (יחס שלילי).

למרות ש-50 אלף שקל בדוגמה שלנו נראים כרווח יפה, האוצר אינו טמון בהם, אלא בזמן קבלת הפרמיה מצד המבוטחים. נניח שכל אותם 1,000 המבוטחים רוכשים את הביטוח ב-1 בינואר. זהו, אם כן, התאריך שבו יכנסו לקופתה של חברת הביטוח מיליון שקל. לעומת זאת, אם הזמן הממוצע עד להתרחשות אירוע הביטוח הוא שנה, אז על כל מיליון שקל שחברת הביטוח מקבלת, היא צריכה לשלם 950 אלף שקל בחזרה רק אחרי 12 חודשים.

במילים אחרות, החברה גם מקבלת הלוואה של מיליון שקל וגם משלמת עליה "ריבית שלילית" של 5%, כי הרי בסוף השנה היא מחזירה רק 950 אלף שקל.

וורן באפט, גורו השקעות הערך אותו אנחנו מזכירים כאן רבות, קורא לכסף שהתקבל בתחילת השנה "Float" ("כסף צף"), שבמהותו הוא כסף שזמין להשקעה.

הדבר פשוט כל כך, עד שכל שנותר למשקיעים לעשות הוא למצוא חברות שלאורך שנים מציגות יחס משולב של מתחת ל-100%, ומניבות תשואות ממוצעות גבוהות על הכסף הצף שבקופתן.

גיינר הפך לגורו

באפט, מנכ"ל חברת ההחזקות ברקשייר האת'אווי, הוא, ככל הנראה, המשקיע שהצליח לשלב בין תשואות מפוליסות ביטוח ובין אלו שנבעו מהשקעת הכסף הצף בצורה הטובה ביותר בהיסטוריה.

תחת ברקשייר ישנן מספר חברות ביטוח, כמו GIECO, GenRe ו-BHRG, שמייצרות לברקשייר ולבאפט מיליארדי דולרים רבים של כסף צף זמין להשקעה מדי שנה.

את ההוכחה לכשרונו הייחודי של באפט, אין צורך להציג. במשך מרבית שנותיה, חטיבת הביטוח של באפט הציגה יחס משולב של מתחת ל-100%, למעט פעם או פעמים. במקביל, הצליח באפט להניב על הכסף הצף תשואה פנומנאלית של כ-20.3% בממוצע לשנה, במשך 34 שנים (!), ותשואה מצטברת של כ-434,000% בסך הכל (מדהים מה שאפקט הריבית דריבית יכול לעשות).

במתווה דומה להפליא הצליח כוכב צעיר, שקט ומוכר פחות לעשות הון ללקוחותיו מחברת הביטוח מרקל (MKL). אנחנו מדברים על תומאס גיינר, שבשנת 1990 החל לכהן כמנהל חטיבת ההשקעות של חברת הביטוח, כשהוא בן 29 בלבד.

מרקל, אחת מחברות ביטוחי האסונות הטובות בעולם, מציגה במשך שנים יחס משולב חיובי. במקביל, ובדומה לברקשייר, גם כאן מייצרת החברה כסף צף פנוי להשקעה מדי שנה, אם כי בהיקף קטן יותר של מאות מיליוני דולרים בלבד. את הכסף הזה השקיע גיינר באופן מעורר השתאות תוך החזרת תשואה שנתית ממוצעת של 19% מאז נכנס לתפקיד, תשואה שהקנתה לו מעמד של גורו בזכות עצמו.

ובחזרה לבאפט. לאחר שרווחי ההון של ברקשייר גדלו, החל באפט להגדיל את כוח זרימת הכסף שפנוי להשקעה, בנוסף לכסף הצף שקיבל מחברות הביטוח. הוא עשה זאת על ידי רכישת חברות בורסאיות במלואן והפיכתן לפרטיות, כמו חברת הרכבות ברלינגטון וכן על ידי רכישה של חברות פרטיות, דוגמת ישקר הישראלית.

באפט רוצה 100% מהמניות בכדי לאפשר לברקשייר להיות הנהנית הבלעדית מסכומי הכסף שמייצרות החברות, על מנת שיוכל להשקיע אותו מחדש.

מנפט ועד טכנולוגיה

הסיפור הזה מוביל אותי לחברת ההחזקות Leucadia (LUK). גם לאוקדיה היא חברת החזקות מוערכת בפני עצמה, אך במקרה שלה המודל העסקי משלב מעט משני המקרים הקודמים. להבדיל מכסף שמגיע מחטיבת הביטוח, לאוקדיה משקיעה דווקא את הכסף שמגיע מתזרימי המזומנים שמייצרות החברות שבבעלותה.

החברה משקיעה בכל ענף אפשרי, החל מקידוחי נפט ועד ייצור משחקי טכנולוגיה. היא הגדילה את ההון העצמי שלה מאז שנת הקמתה, 1978, ב-22.6% בממוצע לשנה. בעצם היא כל הזמן רוכשת עוד ועוד עסקים ממש כמו חברת החזקות קלאסית, רק עם יכולת תשואה גבוהה שאין שנייה לה במודל הנוכחי.

שלוש החברות הללו מעלות את השאלה "למה להתאמץ בכלל למצוא את המניה הבאה, כשיש מי שיעשה זאת עבורנו בשוק?". מניה של חברת החזקות היא מניה לכל דבר ועניין, רק שכאן אנחנו מקבלים מנהל שעושה עבורנו את העבודה, ויש לו את היכולת להגדיל לנו את ערך ההשקעה שלנו בממוצע של 20% בשנה.

מעבר לזה, בהשקעה אחת אנחנו מקבלים חשיפה למספר גדול של חברות שמחזיק מנהל התיק והבונוס הוא שרק כך אנחנו, בתור משקיעים מן המניין, יכולים ליהנות מהביצועים של החברות הפרטיות שנמצאות בבעלות חברות ההחזקה.

הכותב הוא יועץ חיצוני לקרן אלומות ספרינט מניות ערך חו"ל. אין לראות בתוכן הכתבה משום המלצה או תחליף ליעוץ השקעה בשוק ההון