כל אחד עלול להזדקק לשירותי אמבולנסים - אם נקודתית ואם באופן סדיר, והשוק מציע לא רק את מד"א, גם אם זו האסוציאציה הראשונה שעולה בהקשר המדובר.
על-פי חוק בריאות ממלכתי, מי שהוסע באמבולנס לחדר מיון ואושפז - זכאי להחזר ההוצאה במלואה. במקרה שלא אושפז - הוא כלל אינו זכאי להחזר. מי שהוסע בניידת טיפול נמרץ (נט"ן) זכאי למחצית ההחזר גם אם לא אושפז; ההחזר נעשה כיום דרך קופות-החולים, כשהתקרה היא התעריפים של מד"א, כל עוד מדובר בחברה בעלת רישיון.
מחירי פינוי במד"א נקובים על-פי חוק - ומתפרסמים במלואם באתר האינטרנט של הארגון. התעריף נקבע על-פי קילומטרים הלוך וחזור (חזרתו של האמבולנס למוקד נלקחת גם היא בחשבון), ותלוי בשעות הפעילות ובאופן התשלום.
כך, למשל, יעלה פינוי בשעות היום בטווח של 20 ק"מ 333 שקל במזומן ו-351 שקל בהתחייבות, ובלילה - 400 שקל ו-419 שקל בהתאמה. כשמדובר בנט"ן נוסק התשלום ל-667-841 שקל, אך כאן אין משמעות למספר הקילומטרים בשל השתתפות משרד הבריאות, קופות-החולים והרשויות המקומיות במימון הפעלתו. כשמדובר במרחקים גדולים יותר להזמנת אמבולנס רגיל המחיר עשוי לחצות את רף 1,700 השקלים, כשכל 5 קילומטרים נוספים מתומחרים בנפרד.
התעריפים, יש להדגיש, אינם מתייחסים לנפגעי תאונות דרכים וליולדות. בנוסף מונהגת "הנחת כמות" - כשמספר נוסעים מפונים בנסיעה אחת התשלום יורד: מפונה אחד ישלם 100% מחיר מחירון, שני מפונים ישלמו כל אחד 75%, שלושה ישלמו כל אחד 60%, ומ-4 מפונים ומעלה ישלם כל אחד 50% מהמחירון.
על אף שהן אינן מחויבות לכך על-פי חוק (המציין מפורשות רק את מד"א), קופות-החולים מכירות בחברות שבפיקוח משרד הבריאות. הביטוחים המשלימים מציעים על-פי רוב החזרים נוספים מעבר לקבוע בחוק, בהתאם לקופה ולסוג הביטוח.
פרטי או מד"א
כ-140 חברות עם כ-400 אמבולנסים פועלות היום בשוק הפרטי. עד כמה הן מציעות תחרות מול מד"א?
"מערכת היחסים עם מד"א מורכבת", אומר גורם בענף. "לכאורה הם נועדו לפעילויות חירום ואמורים לבצע אך ורק פינויים לבתי-חולים. בפועל הם נכנסים גם לתחומים שלא היו כוונת המשורר, ומתחרים בחברות הפרטיות, שנמצאות בנקודת נחיתות - הן, למשל, לא מתבססות על מערך מתנדבים רחב".
הנושא, אגב, היה בעבר עילה לעתירה של ארגון האמבולנסים הפרטיים לבג"ץ, בקריאה לאסור על מד"א להציע את שירותיה על בסיס מסחרי - אך זו לא הניבה תוצאות.
מחירי הפינוי של מד"א נקובים על-פי חוק ואינם יכולים לרדת. בכל הנוגע להעברות של חולים, לא קיים תמחור רשמי של משרד הבריאות - וכאן המחירים משתנים מאזור לאזור בהתאם לתחרות הקיימת; כך, למשל, באזור חיפה שבו רבות החברות הפרטיות יהיו המחירים נמוכים ממחירי שירות באזורים נידחים יותר, ללא אלטרנטיבות דומות.
במקום בו הן קיימות, החברות הפרטיות נותנות פעמים רבות "פייט" למחירי מד"א - ולרוב מציעות מחירים נמוכים בעשרות אחוזים עבור לקוחות פרטיים. כך, למשל, בבדיקה שערכנו בין מספר חברות מורשות באזור המרכז, עמד המחיר הנמוך ביותר להסעת חולה מראשון לציון לבית-החולים איכילוב על 300 שקל - לעומת 561 שקל, תעריף מד"א לאזור המדובר (ראו טבלה).
במד"א טוענים ליתרון מוחלט על פני המתחרות: "כארגון ההצלה הלאומי של ישראל, מד"א מעניק שירותי רפואת חירום ברמה הגבוהה והמקצועית ביותר בכל קנה-מידה ארצי ובינלאומי. אזרחי ישראל יודעים היטב להבחין בין ארגון מקצועי כמד"א - המטפל בכחצי מיליון אזרחים בשנה - לבין גורמים פרטיים, שעיקר התמחותם בהעברות נפטרים וחולים".
ומה בדבר האיכות? בהליך הרישוי שעוברת חברה פרטית מעורבים הן משרד הרישוי (בכל הנוגע לאמבולנסים ולנהגים) והן משרד הבריאות (הכשרה, ציוד ונהלים). לאחר הרישוי הראשוני נערכות ביקורות פתע וביקורות תקופתיות.
"לזכות המשרד ייאמר כי הפיקוח נמרץ ביותר", מספר שמיל בצלאל, מנכ"ל אמבולנס השפלה (מוקד אנוש). "הם אורבים הרבה לאמבולנסים סביב בתי-חולים, ומבצעים ביקורות של הציוד, הצוות, רישיונות הנהגים, התגים ועוד. הבעיה היא שביקורת המשרד מוגבלת לצד הרפואי, ולא להתנהלות המסחרית - וכאן רמת היושרה משתנה. חברות רבות מנצלות את העובדה שיש החזר מקופת-חולים, וגובות מחיר כפול בהסתמך על ההחזר".
תלונות נגד חברות פרטיות שאינן מצייתות לנהלים הגיעו בעבר לדיון בכנסת, ובין השאר קמה ונפלה יוזמה לחקיקת "חוק האמבולנסים הפרטיים", שנועד להסדיר נהלי אכיפה, פיקוח וסנקציות במקרי הפרה.
"אחת הבעיות המרכזיות בתחום האמבולנסים הוא פער גדול בין מה שהציבור יודע למה שקיים בשטח", אומר יריב לרנר, מנכ"ל נטל"י ויו"ר ארגון האמבולנסים הפרטיים. "אנשים לא בהכרח מבינים מה ההבדל בין סוגי אמבולנסים שונים ומה הדרישות המקצועיות מכל סוג אמבולנס, ולפעמים יכולים לשלם על הדבר הלא נכון. הפעלה אופטימלית באמבולנס היא צוות של 3 אנשים, זה לא תמיד קיים בשטח. על אף הפיקוח, יש חברות שכדי לחסוך בכסף מאיישות את האמבולנסים שלא על-פי הנהלים".
בדבריו מכוון לרנר להבדלים בין אמבולנס רגיל, המופעל על-ידי נהג חובש; אמבולנס ביטחון (עם סירנה) - הדורש בנוסף חובש מלווה; נט"ן (ניידת טיפול נמרץ) - הכוללת נהג חובש; פרמדיק ורופא ואט"ן (אמבולנס טיפול נמרץ) - הכולל נהג חובש, פרמדיק וחובש מלווה (ללא רופא).
מנויי נט"ן
כשמדובר ברכישת מנוי לשירותי טלרפואה הכוללים נט"ן, עבור אנשים הזקוקים לזה, המצב מורכב הרבה יותר. מכיוון שמדובר בחוזה ארוך-טווח, יש לשים לב לא רק לעלות החודשית אלא גם להתחייבות הנדרשת, לקנסות יציאה, לטיב השירות ולאותיות הקטנות הנלוות.
במועצה לצרכנות, שבה התקבלו ב-2010 עשרות תלונות בנושא שירותי רפואה דחופה, מציינים כי עיון בחוזים האחידים בהם עושות החברות שימוש חברות האמבולנס מגלה כי חלק מהחברות כלל אינן מפעילות ניידות בכל האזורים בהם הן מחתימות מנויים, ובמקרה הצורך מזעיקות את מד"א או משתמשות בשירותי חברות פרטיות אחרות .
"כאשר הצרכן מגלה רק בדיעבד ולאחר החתימה על החוזה כי השירות לא ניתן ישירות על-ידי החברה אלא על-ידי ספק אחר, אליו הוא יכול לפנות ישירות, קיים חשש להטעיה בעניין מהותי בעסקה", נטען במועצה.
שתי החברות המובילות בתחום הן שח"ל (המונה כיום 12 ניידות) ונטלי סקיולייף (עם 6 ניידות), המציעות שירותי טלרפואה שונים הכוללים הזנקת נט"ן במקרה הצורך.
שח"ל
מחיר המנוי משתנה בהתאם לאזור: בסמיכות למוקד החברה המחיר הוא 320 שקל בחודש תוך התחייבות לשנתיים - או 400 שקל ללא התחייבות (ההתחייבות, יש לציין, תוגבל בקרוב לשנה על-פי חוק).
באזורים דוגמת ירושלים, בהן מופעלות בעת הצורך ניידות מד"א על-ידי מוקד שח"ל, המחיר יורד ל-250 שקל עם התחייבות ו-350 בלעדיה.
קנס היציאה הולך וגודל - במקרה של יציאה מוקדמת יידרש המנוי לשלם את ההפרש עבור כל חודש: כך, למשל, לאחר שנה ישלם מנוי ירושלמי 1,200 שקל קנס אם יבקש להתנתק מהשירות. המחירים משתנים בהתאם לסוג המכשור הרפואי ששוכר המנוי.
נטלי סקיולייף
המחיר נע בין 69 שקל (מנוי סקיולייף - לחצן מצוקה, זכאות לפינוי באמבולנס, ביקור רופא) ל-250 שקל לחודש (מנוי נטלי - כולל ציוד רפואי לניטור, פינוי בנט"ן וביקור רופא), נוסף לתשלום חד-פעמי בגובה 350 שקל עבור ראיון רפואי.
תקופת ההתחייבות תרד גם כאן בקרוב משנתיים לשנה, כשמנוי סקיולייף הוא נטול התחייבות.
אזורי הכיסוי של שני המנויים הם בכל הארץ למעט הקו הירוק, כשניידות נטלי עצמן פועלות באזור ירושלים, השפלה, המרכז והשרון.
10 טיפים לקראת בחירת שירותי אמבולנס
1. רישוי: צעד ראשון ומתחייב בדרך לבחירת חברה פרטית הוא בדיקת הרישוי שלה באתר משרד הבריאות באינטרנט.
2. צוות האמבולנס: בבירור ראשוני מול החברה, כדאי לבדוק שהצוות המצורף לאמבולנס אכן תואם לדרישות כמפורט. אם יש אפשרות להתרשם באופן אישי ממצב האמבולנסים ותחזוקתם, מומלץ לעשות זאת מבעוד מועד.
3. לא בהכרח מד"א: כשמדובר במחירי פינויים (ולא חירום), לרוב תציע חברה פרטית מחירים זולים יותר מאלה של מד"א המחויבת לתעריף משרד הבריאות.
4. לפעמים נהג מספיק: במקרים של הסעות, לא בהכרח נדרש אמבולנס ביטחון מסוג אלה שמפעילה מד"א. אמבולנס פרטי עם נהג-חובש עלול להספיק למשימה ולעלות פחות.
5. לא כל החברות מוכרות: לא כל קופות-החולים מכירות בכל חברות האמבולנסים הפרטיים לצרכי החזר הוצאות. אם אתם מתכננים לתבוע את הקופה, בדקו מראש האם קופת-החולים שבה אתם מבוטחים אכן מכירה בחברה בה אתם מעוניינים.
6. עמותות חינם: לא מעט עמותות מציעות את שירותיהן חינם אין כסף בהסעת חולים וקשישים. שמות העמותות המורשות מופיעים גם הם ברשימת משרד הבריאות. אם אתם מעוניינים: התיאום חייב להיעשות לרוב לפחות יום עבודה מראש.
7. היזהרו מ"חאפרים": בשוק קיימות חברות המאזינות לאיתוריות של מד"א, מתייצבות במקרה של קריאה (במיוחד כשמדובר בנפטרים) ומציעות את שירותיהן מבלי שאיש הזמין אותם. מתלונות שהגיעו לגופי הצרכנות עולה כי לעיתים מדובר בחברות לא מקצועיות.
8. אזורי פריסה: ברכישת מנוי לשירותי אמבולנס חשוב לבדוק היטב מה אזורי הפריסה של החברה, האם קיים מוקד בקרבת מקום ומהן החלופות במקרה הצורך.
9. מה כוללת התחייבות: בהתקשרות לטווח רחוק יש לעבור בעיון על פרטי החוזה ולקחת בחשבון עלויות נוספות, תקופת התחייבות נדרשת, קנסות יציאה ועוד.
10. מידע ברשת: כמו בכל תחום, בדיקה באינטרנט של שם החברה המבוקשת עשויה להניב התרשמויות קודמות של לקוחות.
22