אין תשתית ראייתית לתחרות

לפני כשבועיים הופיע מנכ"ל סלקום, עמוס שפירא, בפני ועדת חייק והציג את האני מאמין של סלקום לתחרות אפקטיבית בשוק הטלפוניה. שפירא טען טיעון עקרוני שאומר, שאם בשוק הסלולר המשרד רוצה לכפות על החברות שחקנים חדשים במודל של MVNO (מפעיל וירטואלי), גם על בזק ו-HOT יש לכפות פתיחה אגרסיבית של הרשתות שלהם לטובת מתחרים חדשים.

כלומר, על מנת שניתן יהיה להגביר את התחרות בשוק הנייח, צריך לאפשר לסלקום ולשחקנים חדשים לפתוח את רשת ה-NGN של בזק ורשת ה-UFI של HOT, באופן שיאפשר לסלקום להתחבר לארונות התקשורת החדשים ולקנות את קווי הנחושת או הכבלים לבתי המנויים.

המשוואה שיצר שפירא נשמעת מאוד נכונה, אך היא חלקית. שפירא רוצה ליישם פירוק למקטעים (unbundling) של רשת בזק החדשה, תחום שהניסיון לגביו בעולם מועט. בדרך כלל, פירוק למקטעים באירופה הונהג על רשתות התקשורת הישנות שפעלו במבנה שאפשר יישום של המודל דרך התחברות של המפעיל החדש למאות ואלפי מרכזיות. ואולם, ברשתות החדשות המרכזיות מתבטלות לטובת אלפי ארונות תקשורת שמתקרבים ללקוח, ואליהם סלקום רוצה להתחבר עכשיו.

013 נטוויז'ן, החברה-האחות של סלקום, הולכת צעד אחד נוסף, ומבקשת שליטה מלאה בחיבור ללקוח, כך שתוכל לספק לו שירות מקצה לקצה ללא המעורבות של בזק. כלומר, היא מבקשת להשכיר מבזק שורה של שירותים ולא רק את קו הנחושת בלבד, כדי שיאפשרו לה לשלוט בלקוח.

המודל שנטוויז'ן רוצה לכפות על בזק ו-HOT הוא קיצוני ומרחיק לכת, מפני שנטוויז'ן רוצה שיבטיחו לה את המחיר המוזל עבור סל הפתרונות שהיא מבקשת שיכפו על בזק ו-HOT. במילים אחרות, נטוויז'ן לא רוצה לבצע השקעות, כמו אחותה סלקום. היא רוצה שיתנו לה על מגש של כסף שורה של פתרונות טכנולוגיים שעבורם היא תשלם, אבל עליהם היא מוכנה לשלם בתנאי שהמחיר ייקבע על-ידי ועדת חייק או משרד התקשורת, כי ברור שהסכמות על מודל כזה לא יהיו.

תמריץ שלילי להשקעות

סלקום לפחות הוגנת מההיבט הזה שהיא מוכנה להשקיע כסף ומשאבים כדי להציב ארונות שלה לצד הארונות של בזק. היא רוצה להשתמש ברשת הסיבים שלה, ובסיבים של בזק, על מנת שתוכל להגיע לאותם ארונות של בזק, אבל היא מוכנה להכניס את היד לכיס ולהשקיע.

הצרה עם סלקום והמודל שהיא מציעה הוא, שהיא לא מוכנה שיחייבו אותה בשירות אוניברסלי. כלומר, סלקום מוכנה להשקיע בתנאי שזה יהיה באזורי הקצפת בלבד, כמו שקורה עכשיו בשוק התקשורת לעסקים. סלקום רוצה שיאפשרו לה להתחבר לארונות תקשורת של בזק ו-HOT (ב-HOT לא בטוח שזה בכלל ניתן טכנולוגית, אבל הרעיון זהה) ברמת השרון וברחביה, אבל במעלות תרשיחא לא.

סלקום רוצה להביא בשורה חדשה לעולם התוכן ומחירים טובים יותר באינטרנט רק למי שמתגורר באזורי ביקוש ולכאלה שהפרוטה מצויה בכיסם. על-פי שיטתה, תושב ממושב שריגים, למשל, הוא לא תושב נחשק כי הוא לא מוגדר כאזור ביקוש.

הגישה של סלקום לא נכונה. מפירות התחרות צריכים ליהנות כולם ולכן אם נותנים נגישות כה משמעותית לארונות תקשורת של חברות התשתית, צריך להבטיח שהשירות יינתן בכל הארץ ללא אפליה. ראוי שההצעה של סלקום תיבחן לעומק על-ידי ועדת חייק, משום שהיא מבטיחה שההשקעות בענף יגברו. המודלים האחרים הם אילוסטרציה בלבד. הם מבטיחים על הנייר אבל הם יוצרים תמריץ שלילי להשקעות מצד בעלי התשתיות.

היקף ההשקעות בארה"ב זינק

בארה"ב, למשל, הוכח שכאשר רשות התקשורת האמריקנית (FCC) נתנה לחברות התקשורת הגדולות - וריזון ו-AT&T - בלעדיות על רשתות התקשורת החדשות שהקימו, זינק היקף ההשקעות בשוקי התקשורת במאות אחוזים. באירופה, שם המודל של השוק הסיטונאי שמשרד התקשורת כל כך מאוהב בו רווח ושנטוויז'ן רוצה שיכפו, לא משקיעים בתקשורת באותו שיעור כמו בארה"ב.

צריך גם לזכור ששוק סיטונאי שעל ועדת חייק הוטל לייצר, הוא מונח מעורפל ובעל משמעויות כה רבות שספק אם מישהו במשרד התקשורת יודע להגיד למה בדיוק התכוון המשורר כשאמר שוק סיטונאי. האם מדובר על סיטונאות במחיר שמשלמות ספקיות האינטרנט ל-HOT ולבזק? או שמדובר בסיטונאות במחירים שסלקום תשלם לבזק עבור השימוש בקווי הנחושת שלה מארונות התקשורת לבית הלקוח? ואיך יקבעו את מחיר התמסורת לכל ארון תקשורת, אם הצדדים לא מגיעים להסכמה ביניהם?

נראה שהנושא מאוד מורכב ועל כתפיה של ועדת חייק הונחה מטלה שספק אם מישהו מהמטילים הבין מה הוא דורש ממנה. אסור לשכוח, כמובן, גם את השאלה הגדולה - איזו תמורה יקבלו HOT ובזק ברמה הרגולטורית בתמורה להסכמתם למודל כזה או אחר? ההנחה הסבירה והמקובלת היא שהן ידרשו ביטול ההפרדות המבניות שלהן (על בזק היא מאוד נוקשה ועל HOT רופפת). יש כאן שאלה חשובה מאוד, משום שללא ספק ההפרדה המבנית במתכונתה היום מטילה מס על מחירי האינטרנט.

העובדה שבזק לא יכולה לספק קישוריות לאינטרנט והלקוח חייב לשלם פעמיים לספק האינטרנט ולבעל התשתית הביאה ברכה לפני עשור ועודדה בצורה חסרת תקדים את התפתחות שוק האינטרנט בארץ.

היום, המצב שונה וההפרדה הקיימת היום היא עול או כמו שאמרנו, מס מיותר שיש לבטלו.

מנגד, הביטול חייב שייעשה בצורה מחושבת. יש הבדל בין לאפשר לבזק לספק שירות שיחות לחו"ל או קישוריות לאינטרנט, לבין להתיר לה למזג לתוכה את פעילותה העסקית של בזק בינלאומי, למשל, ולהתיר לה לפעול בשוק פתרונות התקשורת לעסקים כשהיא גם בעלת התשתית. בקיצור, אין מה לקנא בחייק.