המחסור בהון ומיעוט ההשקעות במיזמים בשלבים המוקדמים ביותר, מזמין את יצירתן של אלטרנטיבות. כזה הוא למשל שיתוף הפעולה בין חברת השקעות הגרמנית בשם IPB וקבוצת עורכי הפטנטים לוצאטו, שמושק בימים אלו.
במסגרת שיתוף הפעולה החדש, הקרן הגרמנית, שמנהלת 200 מיליון אירו, תספק את ההון והידע המקצועי וקבוצת לוצאטו תביא את המיזמים והרעיונות מתחום הקלינטק הישראלי.
הכוונה היא לאתר בישראל חוקרים בעלי רעיונות או פטנטים, לרכוש אותם, לממן את הפיתוח ולהביאם לשוק. זאת, בשונה מהמודל המוכר של ההון סיכון, שבו המשקיעים מזרימים הון לחברה תמורת אחוזי בעלות.
כסף מדויטשה בנק
IPB הוקמה בשנת 2001 כספין-אוף של דויטשה בנק, שמשמש גם כמשקיע עוגן שלה. משרדיה ממוקמים בעיר המבורג והיא מתמחה במסחור של פטנטים, ניהול הפיתוח שלהם והבאתם אל השוק. החברה פועלת בתחומי הרפואה, הביוטק, חומרים חדשים (Materials), התרופות והאנרגיה המתחדשת.
כפיר לוצאטו ואמיר פלמרי, שינהלו מטעם לוצאטו את ההתקשרות עם הצוות הגרמני, מספרים בראיון ל"גלובס" על המודל החדש. לדברי לוצאטו, "חיפשנו אלטרנטיבות למודל ההון סיכון, שלא מתאים לכל מצב, לאור העובדה שכמות ההון שמיועד למימון מיזמים, הלכה ופחתה. מאחר שהקבוצה שלנו מתמחה בקניין רוחני ומסחור פטנטים, האמנו שזה הכיוון. לקח זמן עד שהרעיון הבשיל, אבל מצאנו ששיתוף הפעולה עם הקרן הגרמנית, שחיפשה הזדמנויות בישראל, הוא הכיוון הנכון".
2 מיליון אירו לפטנט
לדברי פלמרי, למרות ש-IPB משקיעה במספר תחומים, הפעילות בישראל תתמקד בתחומי האנרגיה הירוקה: "התחום צובר תאוצה בעולם. בעיות הסביבה נמצאות בנגזרת גבוהה יותר מלפני שנה. ב-IPB יודעים שיש בישראל ידע שיכול להיות מנוצל והחלטנו ללכת על זה".
* איך הפעילות המשותפת תעבוד?
פלמרי: "אנחנו מחפשים רעיונות ופטנטים בתחילת הדרך. הקרן קונה את הפטנטים ומפתחת אותם ברשת הפנימית שלה. אחרי שיש מוצר, היא מוכרת אותו. IPB לא מחויבת לכך, אבל היא תעדיף לשמור את בעלי הפטנט בחברה - קרובים לשלבי הפיתוח. היזמים מקבלים תשלום ראשוני על הפטנט, תמלוגים על מכירת המוצר העתידי ואף חלק מסוים במכירתו הסופית".
* מי מתאים למודל הזה?
לוצאטו: "בוודאי לא חברות עם עשרות עובדים, אם כי חברות גדולות יכולים לעשות ספין-אאוט לרעיון ואז זה מתאים למודל. אנחנו מחפשים יזמים וחוקרים, בעלי קניין רוחני שיכול להיות ממומש. אנחנו נשקיע כשני מיליון אירו ברכישת כל קניין רוחני".
* כיצד תאתרו מיזמים?
לוצאטו: "דרך רשת הקשרים שלנו. באוניברסיטאות יש פרויקטים מעניינים. הפוטנציאל לא ממוצה. להרבה מדענים ויזמים אין כתובת".
* ומה עם החלום? יזמים חולמים על אקזיט ענק. אתם מציעים משהו אולי יותר ריאלי, אבל מנטרלים את הפנטזיה.
פלמרי: "היזמים יוכלו להרוויח שלוש פעמים. הם יקבלו תשלום על הפטנט, אבל גם תמלוגים ואחוזים מהמכירה הסופית. אנחנו יודעים שלא פעם במודל של ההון סיכון היזמים מדוללים לאורך השנים, כך שהם נשארים עם מעט מאוד".
פלמרי אומר שהרעיון הוא לאתר מיזמים שלא יזדקקו להשקעות ענק או לשנים ארוכות של פיתוח: "המודל יתאים לרעיונות שיכולים להיות ממוסחרים תוך מקסימום שלוש שנים".
לוצאטו: "אולי אין כאן הבטחה לאקזיט ענק, אבל יש פרס ולא רק הבטחה ריקה. אני מאמין שעבור חוקרים ויזמים, זה בהחלט הגשמת חלום, לראות את הרעיון שלהם עובד בחברות גדולות ושהם ייצאו נשכרים. אני קורא ליזמים ובעלי קניין רוחני לפנות אלינו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
