העיתוי נוח אך מה עם המבנה?

במקרה שיוסי מימן יחליט לקפוץ למים ולהשקיע בהקמת חברת סלולר חדשה, תהיה זו בשורה מרעננת, במיוחד בשלהי אוגוסט. מימן מצולק קשות מהרפתקת ערוץ 10 ומהשקעתו במירס, ובכל זאת הוא בודק לעומק כניסה לשוק הסלולר. כנראה הוא הבין שהפעם משרד התקשורת ואגף התקציבים באוצר באמת רוצים לחולל שינוי בשוק הסלולר ולהרחיב בו את התחרות.

מבחינת טיימינג, ספק אם יזכה מתמודד כלשהו לתנאים כה מפליגים כמו שמתכננים לתת במכרז התדרים הקרוב. בשנה הבאה רוצים המשרדים לצאת במכרזים לתדרים שמיועדים לדור רביעי; אין סיכוי שאלה יינתנו בתנאים דומים להיום, והאוצר גם ידרוש לקבל עבורם לא מעט כסף.

חוסר היכולת של המשרד

מימן צריך להחליט מה הוא רוצה לעשות עם ההשקעה שלו ב-012 סמייל ולשם מה, בעצם, רכש אותה.

המציאות בשוק התקשורת בישראל היא בעייתית משום שמשרד התקשורת לא יודע להגיד באיזה מבנה תחרות הוא מעוניין - תחרות בין קבוצות גדולות או בין שחקנים רבים וקטנים, שיפעלו על גבי תשתיות קיימות. המשרד מדבר בשני קולות, ולמרות שכביכול יש לו מדיניות מוצהרת (המודל של שחקנים קטנים ורבים), הקבוצות מתגבשות מכוח האינרציה והמשרד מתקשה לייצר עבור השחקנים הקטנים את האקלים הנכון שיאפשר להם לפעול. דוגמה מובהקת לכך היא חברת FREE טלקום.

זו רצתה להיות מפעיל סלולר שמציע שירותי סלולר על גבי האינטרנט הסלולרי - משרד התקשורת למעשה חיסל את היוזמה בשל אובדן דרך וחוסר יכולת להחליט איזו רגולציה צריכה לחול על החברה. סמייל נופלת בדיוק באמצע של חוסר היכולת הזו.

די ברור שסמייל, במתכונת שבה היא פועלת כיום, הולכת ונעשית תלוית רגולציה. במילים אחרות, ללא תמיכה מסיבית של הרגולציה היא תיחלש משום שאין מאחוריה קבוצת תקשורת. מימן מבין שהאנומליה הזו לא יכולה להחזיק מים לאורך זמן - סמייל חייבת לחבור לקבוצת תקשורת, או להיהפך לכזו בכוחות עצמה. מנגד, להיות מפעיל MVNO (מפעיל וירטואלי) קצת קטן עליו ולכן הוא נוטה להחליט שאם כבר סלולר - אז כדאי לנצל את העיתוי הנוח ולהיכנס בגדול.

הבעיה הקיימת עם הרחבת התחרות בסלולר היא ההחלטה לפעול גם במודל של MVNO וגם להכניס שחקנים חדשים באמצעות מכרז והשקעה בתשתיות. האוצר ומשרד התקשורת כל כך מתוסכלים מרמת התחרות בשוק הסלולר שהם מוכנים לעשות הכל, העיקר שמשהו יקרה ושנראה מתמודד נוסף - לא משנה איך. אך הכניסה של שחקני MVNO וההשפעה שלהם תהיה מוגבלת, כולם יודעים את זה, אבל מעדיפים להתעלם מהאמת הלא נוחה הזו.

לעומת זאת, מפעיל נוסף שמקים תשתיות מחויב להשקעה שלו ולמשקיעים. לכן קבעה חברת הייעוץ שלדור (ששכר משרד האוצר) בצדק רב שזה המודל הטוב והנחוץ לשוק הישראלי. כי איזו סיבה יש למירס או למימן להשקיע 2 מיליארד שקל בהקמת רשת חדשה כשדואר ישראל או המשביר לצרכן רוצים לקטוף את פירות ההשקעה בלי להשקיע, רק לשלם דמי שכירות ולהיות MVNO? היה מוטב ליצור הבחנה כלשהי ולהעניק קדימות למי שמכניס את היד לכיס ומסכן מיליארדי שקלים, אבל עכשיו נדמה שכבר מאוחר מדי ומפעילי ה-MVNO בדרך להיות עובדה מוגמרת.