אוקיי, העפלנו לאלופות. מה עושים עכשיו?

הדבר העיקרי שחובה להזכיר היום בהקשר של הפועל ת"א הוא את הביצים הגדולות של הבעלים שלה, מוני הראל ואלי טביב. הצמד הזה שונה לגמרי מכל מה שהיכרנו עד היום ברמה המקומית. כי גם אחרי עידן כניסת הכסף הגדול, האוליגרכים והמשקיעים הזרים למיניהם, כמעט ולא נתקלים בבעלי בית שלקחו סיכונים עסקיים כל כך גדולים.

מכבי ת"א של מיטש גולדהאר היא לא סיכון עסקי, היא פרויקט פילנטרופי של איש אחד. גם גאידמק לא לקח שום סיכון עסקי עם בית"ר והתעסק עם נדבנות. ויש את הדוגמה של יעקב שחר, שכבר 10 שנים לא לוקח ריזיקות במכבי חיפה, ומעמיד מדי עונה לקבוצה שלו תקציבים של 35-40 מיליון שקל, עם ניהול כלכלי שפוי ואחראי.

בנוף הזה, מה שעשו העונה הראל וטביב הוא חריג ביותר. הימור על עשרות מיליוני שקלים. לא שפיות, ובטח שלא פילנטרופיה. הם העמידו להפועל ת"א תקציב של כ-55 מיליון שקל. בכל עונה רגילה, שלא כוללת קמפיין אירופי, מדובר בסכום שלקבוצה כמו הפועל אין סיכוי להחזיר או אפילו להתקרב אליו. הדחה מוקדמת מאירופה היתה מכניסה את הראל וטביב לבור שקשה מאוד לצאת ממנו.

אבל להפועל היה צ'אנס אמיתי לעשות השנה משהו גדול באירופה. הראל וטביב האמינו בקבוצה שלהם. ולא רק שהחזירו את ההשקעה, ההימור שלהם יביא אותם בסיום העונה לרווח תפעולי של עשרות מיליוני שקלים.

לפעמים משתלם להמר.

השאלה של הראל וטביב ביום שאחרי היא אחת: האם ממשיכים באותו קו, או לוקחים צעד אחורה. יש עוד הרבה סיבובים שאפשר לעשות על הרולטה.

***

סיבוב א' על הרולטה: האם קונים שחקנים חדשים, מגדילים את הוצאות השכר ואת התקציב, אבל במקביל מגדילים גם את הסיכוי לעשות תוצאות טובות בשלב הבתים של ליגת האלופות? תזכורת: ניצחון בשלב הבתים שווה 800 אלף אירו. תיקו 400 אלף.

התשובה לשאלה הזאת צריכה להיות די פשוטה: כן. ה-11 הפותחים של הפועל ת"א הם חבורה מצוינת של שחקני כדורגל, אבל על הספסל של הקבוצה אין כמעט כלום. אתה לא יכול לצאת לעונת כדורגל ארוכה, שכוללת צ'מפיונס ליג, עם ויקטור מרעי ויוסי שבחון על הספסל.

 יוסי שבחון, הפועל ת

יש עוד נקודה שחייבים לקחת בחשבון כשחושבים על נושא הרכש: בשלושת הקמפיינים הקודמים של הישראליות בצ'מפיונס ליג, סיימו מכבי חיפה (פעמיים) ומכבי ת"א את העונה ללא אליפות. השחיקה הפיזית והמנטאלית עשתה את שלה כשהגיע המאני-טיים בחודש מאי. הפועל צריכה להפיק לקחים מהכשלים של קודמותיה בצ'מפיונס ולהתחזק, לא רק כדי לא להתבזות מול כל אירופה, אלא גם כדי לא לגמור עם הלשון בחוץ.

אליפות, למי ששכח, שווה מקום במוקדמות הצ'מפיונס ליג גם בשנה הבאה. עוד עונת צ'מפיונס, עוד כסף... מישהו חשב איך יכול להיראות מועדון ישראלי אחרי שתי עונות רצופות בצ'מפיונס?

***

עוד משהו שלמדנו בימים האחרונים בעניין ליגת האלופות הוא דווקא על השוק הישראלי. כמה הוא קטן וזניח עבור אופ"א. מכבי חיפה הכניסה בעונה הקודמת 1.43 מיליון אירו מהסכם זכויות השידור הקולקטיבי של ליגת האלופות. זה הסכום הנמוך ביותר מבין כל 32 הקבוצות שהשתתפו אשתקד בשלב הבתים. אפילו אפועל ניקוסיה הקפריסאית הכניסה יותר (1.7). אולימפיאקוס היוונית הכניסה 14.79 מזכויות טלוויזיה. בטורקיה עשתה בשיקטש מעל 12 מיליון אירו מטלוויזיה.

שוק הטלוויזיה הישראלי הוא דבר שאין להפועל שליטה עליו. הסכומים האלו נקבעים על-פי הגופים שרוכשים את זכויות השידור. ערוץ הספורט מכניס כסף קטן לאופ"א עבור הזכויות של הצ'מפיונס, פחות מאשר בקפריסין, ולכן חלקה של הפועל קטן יותר. לצערה של הפועל, ולצערן של הישראליות שמעפילות לאלופות - לצ'מפיונס ליג, שיכולה להיות בלוקבאסטר עצום ברמה המקומית, תמיד תהיה תקרה פוטנציאלית נמוכה הרבה יותר עבור קבוצות ישראליות.

***

סיבוב ב' על הרולטה: האם עדיף ביום חמישי במונאקו לקבל הגרלה אטרקטיבית (אינטר, ריאל מדריד וטוטנהאם) או הגרלה מקצועית נוחה יותר (בורסאספור, שחטאר דונייצק ומילאן)? מוני הראל אמר שהחלום שלו זה לראות את הפועל ברבע הגמר. בואו נגיד שגם על שמינית גמר הוא מוכן להתפשר. בשביל זה צריך שההגרלה ביום חמישי במונאקו תחייך אליו עוד פעם אחת.