בתוך ההודעה הלקונית על מינוי ראובן שפיגל למנכ"ל בנק דיסקונט מסתתרת שורה תמימה, שלה השלכות מרחיקות לכת על דיסקונט. שימו לב לבחירת המילים של היו"ר יוסי בכר. "בחרנו במועמד הטוב ביותר לניהול הקבוצה", אומר בכר. לא לניהול הבנק אלא לניהול הקבוצה.
וזה שינוי משמעותי, שלא לומר מהפכני בדיסקונט. עד היום התנהלה קבוצת דיסקונט כפדרציית שבטים מאוגדים בברית רופפת. בראשה עמד מנכ"ל דיסקונט, אך בכירותו הייתה רק להלכה ולא למעשה; חלק מהשבטים ניהלו מדיניות חוץ עצמאית כמו מרכנתיל. חלקם, כמו כאל, נדדו למחוזות מסוכנים וגם שפיגל עצמו בניו יורק עשה כהבנתו. שלא להזכיר את קודמו אריה שר, שהיה כל כך עצמאי שאף אחד לא ידע מה באמת קורה בניו יורק.
הברדק שנחשף בכאל והליקויים בממשל תאגידי הביאו למסקנה המתבקשת - דיסקונט לא יוכל להרשות לעצמו יותר לפעול כשכל אחד עושה מה שהוא רוצה. זה לא עובד, לא יעיל ומסוכן מדי. הממשל התאגידי הנכון דורש פעילות כקבוצה על כל המשתמע מכך. בכר מבין את זה ומוביל את הכיוון הקבוצתי. אגב, בדיוק כפי שמופיע בטיוטת נוהל בנקאי תקין (301) לעבודת הדירקטוריון, שהוציא לפני שבוע המפקח על הבנקים רוני חזקיהו.
עכשיו הפדרציה תהפוך למדינה אחת. אם עד עתה בראש כל יחידה ויחידה עמד מנכ"ל שסוברני לקבל החלטות ולנהל את המערכות לבדו, זה לא יימשך. שפיגל יתחיל לשאול שאלות, לתת דירקטיבות ויקבל סמכות לנהל את המערכת כולה: מקביעת יעדים דרך דיווח שוטף ועד פיקוח ובקרה.
ועוד עניין - המשחק המשעשע ששמו ועדת איתור הפך להיות חסר משמעות. ועדת האיתור של הבנק הפועלים בחרה לפני שנה (הפתעה, הפתעה) בציון קינן לתפקיד המנכ"ל, במקרה המועמד הפנימי המוביל והאיש שסומן מלכתחילה. ועדת האיתור של דיסקונט בחרה את שפיגל, המועמד שסומן מהרגע הראשון להחליף את עופר. אז בשביל מה כל המהומה? כדי שייבחר המועמד הידוע מראש? כדי שבנק ישראל יהיה מרוצה?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
