מסע לחצים

תמלוגי הגז והחוק החדש לעידוד השקעות הון מוציאים את החברות למלחמה

מסע הכפשות אישי המלווה בלחץ פוליטי אינטנסיבי מתנהל בעצם הימים האלה. מעט גלוי, הרבה מאוד סמוי. מטרתו האחת היא לנטרל את כוונת המדינה לשקול הגדלת הכנסותיה מגז טבעי באמצעות העלאת תמלוגים או מס מגזרי. בפועל, צעדים אלה יצמצמו הכנסות עתידיות של חברות חיפושי הגז ובראשן דלק ונובל אנרג'י. מטרה אחרת, שתבוא לידי ביטוי בשיא עוצמתה אחרי החגים ושיבת הכנסת לפעילות, היא לבטל כמה מהסעיפים המרכזיים בחוק החדש לעידוד השקעות הון.

סעיף אחד, שלביטולו כבר החלו לנקוט פעולות אינטנסיביות, מבטל את יתרונות המס יוצאי הדופן של חברות לכריית מחצבים, כלומר חברות כימיקלים לישראל. סעיף אחר בחוק, שיוגש במסגרת חוק ההסדרים, כבר הביא לפעילות מרוכזת, בעיקר פוליטית, של שתי התעשיות הביטחוניות הממשלתיות הגדולות - רפאל ותעשייה אווירית - שרואות עצמן נפגעות, וגם בחברת הענק טבע כבר מתכוננים להדיפת סעיף אחר בחוק החדש.

הפעילות האישית מתרכזת בחברים בוועדת ששינסקי לבחינת רמת תמלוגי הגז. מאחר שרוב חברי הוועדה הם פקידים בכירים באוצר, במשרד התשתיות ובמשרד ראש הממשלה, רוב הפעילות מתמקדת באינטנסיביות מתעצמת והולכת נגד יו"ר הוועדה והדמות המרכזית בה, פרופ' איתן ששינסקי.

זה זמן מתנהלות נגדו חקירות עומק אישיות, ויש חשד שהן מתבצעות על ידי גורמים מיומנים. במסגרת זו מחפשים, לפעמים מייצרים, שמא "רוקמים", אי-סדרים מקצועיים או אישיים בהיסטוריה של הפרופסור המוכר, בן ה-73. אפשר שהכוונה המרכזית היא להפחיד אותו, להבריח אותו מהתפקיד או להכניע אותו, כך שיטה את דעתו וירצה את אלה המתנגדים להגדלת חלקה של המדינה ברווחי הגז העתידיים.

סביר יותר שהכוונה העיקרית היא להשפיע על שר האוצר, יובל שטייניץ, שמינה את הוועדה ואת ששינסקי; לעורר בשר ספק ומבוכה במינויו ובעצם העמדתו של ששינסקי בראש ועדה כל כך קריטית שתקבע את עתידם של מאות מיליוני דולרים, אם ילכו לכיס הפרטי או לכיס הציבורי; ליצור מצג של לחץ ציבורי שיביך וישפיל את שטייניץ ויביא אותו לבטל את הוועדה או "רק" להדיח את העומד בראשה. בשני המקרים התוצאה תהיה זהה: שטייניץ ייפגע וילקק את הפצעים לפחות עד שתסתיים ה קדנציה של הממשלה הנוכחית. אחר כך נראה...

תזכורת: כבר לפני כעשור החליטה הממשלה להטיל מס נוסף על רווחי קידוחי גז ונפט, בעצם לשתף יותר את הציבור ברווחים מנכסי האדמה שלו. אולם לחץ פוליטי מתוכנן היטב מצד שליחי לובי האנרגיה של אז הביא לטרפוד היוזמה, כמובן בטיעונים פסבדו-ענייניים.

כי"ל נלחמת על ההטבות

במקביל ממשיכים הלחצים על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועל שר האוצר. לחצים אישיים, בינלאומיים, באמצעות הממשל האמריקני ולובי האנרגיה האמריקני, אבל בשבועות האחרונים מורגשים בעיקר לחצים פוליטיים פנימיים מכיוון חברי ליכוד בכנסת ופעילים בסניפים וברשויות המקומיות בדרום.

עד היום נדחו ניסיונות השפעה, אולם הם לא פסקו, והם נעשים מתוחכמים יותר. הלחץ האישי על ששינסקי יגיע לשיא בשבועות הבאים. בסוף שבוע זה מסתיים מועד הגשת התזכירים של כ-200 אנשי מקצוע וגופים שהופיעו בפני הוועדה. היא תעבור לשלב ניתוח הדו"חות וצפויה לגבש עמדה ולסיים עבודתה בסוף אוקטובר השנה.

מסלול לחצים נוסף המתקיים במקביל נוגע לסעיפים מרכזיים בחוק החדש לעידוד השקעות הון, שאמור לבוא במקום החוק המיושן והמעוות שנכתב ב-1959 ועבר מאז טלאים ושינויים שונים ומשונים. בראש הצוות שגיבש את החוק החדש עמדו מנכ"ל האוצר, חיים שני, ומנכ"ל התמ"ת, שרון קדמי. הם נאלצו להתמודד עם הלחצים, וכעת תורם של נתניהו, שטייניץ ושר התמ"ת פואד בן-אליעזר.

זה זמן מופעל לחץ אישי ופוליטי- מפלגתי משולב עליהם. בין הגופים שרואים עצמם נפגעים מסעיפים בחוק החדש יש חברות גדולות ורבות השפעה כמו כי"ל מבית החברה לישראל, טבע, רפאל והתעשייה האווירית .

החברה לישראל מוטרדת מאוד מסעיף חדש, המייחד חברות כריית מחצבים ומוציא אותן מכלל החברות התעשייתיות. היא נלחמת לשמר את מסלולי ההטבות המפליגות והנדיבות שהיא נהנית מהן זה שנים ארוכות. חברות המחצבים של כיל משלמות היום מס חברות של כ-17%, בעוד שמס החברות הנוהג היום בישראל עומד על 25%. מסלולי ההטבות הללו מסתיימים בעוד כ-7-8 שנים.

על פי החוק החדש, החברות הבנות של כי"ל יוגדרו חברות כרייה למחצבים והן לא ייכללו בהטבות החדשות, הקובעות מס חברות בגובה 12% לחברות תעשייה מייצאות במרכז הארץ ו-8% בלבד לתעשיות מייצאות בפריפריה. כי"ל תידרש, לפיכך, לשלם את מס החברות הקיים במשק גם על ההשקעות החדשות, ונגד זה נלחמים שם בכל העוצמה - עד כדי איום, המופנה בעיקר לראשי רשויות בנגב, שיפסיקו לבצע השקעות נוספות בישראל וישקיעו רק בחו"ל.

השרים ובכירי המשרדים התבקשו להיפגש שוב ושוב עם אנשי החברה לישראל ושליחים מטעמה. במקביל מתנהלת פעילות פוליטית, נעשות פניות אינטנסיביות מצד ראשי ערים בדרום ופעילים מרכזיים במרכזי מפלגות השרים - העבודה והליכוד. ראשי התמ"ת והאוצר כבר נפגשו עם גורמים רשמיים בפורום ראשי ברשויות בנגב והסבירו להם את המהפכה שבחוק החדש, שתעודד קודם כל את הפריפריה.

אולם הלחצים נמשכים ומופעלים כעת בעיקר על חברי הכנסת, שכבר מסמנים כי יסרבו להכניס את החוק הזה לחוק ההסדרים, עד כדי חיסול חוק ההסדרים כולו. ח"כים אומרים שידרשו לקיים דיונים מיוחדים בעניין, מה שאומר סחבת ממושכת. בינתיים תוכל כי"ל להמשיך להגדיל את רווחיה. רק אתמול, ג', התפרסמו דו"חות הרבעון השני של כי"ל: הרווח הנקי זינק ב-94%.

גם ראשי טבע מתכוננים להפעלת לובי אינטנסיבי בכנסת. גם הם רואים עצמם נפגעים מחוק עידוד השקעות ההון החדש, שאחד מסעיפיו מבטל את המסלול הייחודי הקיים היום לחברות ענק, בעלות מחזור של 20 מיליארד שקל, והשקעות גדולות - 900 מיליון שקל לפחות. מסלול זה איפשר לחברות גדולות ולהשקעות גדולות לקבל פטור מלא ממס חברות וממיסוי דיווידנד. הסעיף הזה אמור להתבטל בחוק החדש. וזה מטריד מאוד את ראשי טבע.

החוק החדש מבטל גם את הסעיף שמאפשר היום לחברות תעשייתיות ממשלתיות מרוויחות לקבל הטבות מס נאות. נקודת המוצא של התיקון לביטול ההטבות הללו הוא שהחברות הממשלתיות הן נכס של הציבור הנמצא במשמורת הממשלה, שההשקעות בחברות הממשלתיות הן כספי ציבור ושהמדינה כבר הזרימה לחברות הללו הון רב.

לכן אין לשמר עוד את העיוות שקובע הטבות מס מפליגות להשקעות של החברות אלה. הנהלות וועדי העובדים ברפאל ובתעשייה האווירית כבר מופעלים. בינתיים הלחצים שקטים, אולם הם יגיעו לשיאם, על מרכזי העבודה והליכוד, עם חזרת הכנסת לעבודה שוטפת, אחרי החגים. שני מייצגי הוועדים הגדולים, ח"כ חיים כ"ץ, איש הליכוד ושותפו של עופר עיני בקואליציית ההסתדרות, יוביל מסלול לחצים מימין. אפשר שעופר עיני ינהל מסלול מקביל, משמאל, מצד מפלגת העבודה.

יש לציין כי החוק החדש נותן יתרונות בולטים ותשתית אטרקטיבית במיוחד למפעלים בפריפריה. אלה שכבר קיימים ישלמו פחות מס וייכנסו למסלול שבו הרווח הנקי שלהם יהיה גבוה יותר, וזה, כך מקווים מאוד, יביא להגדלת הסיכוי להשקעות נוספות או חדשות בפריפריה ולגיוסי עובדים נוספים.