למה מי אתה, טוני בלייר?

אז מה אתם אומרים על מה שאמר השבוע טוני בלייר בעניין מסע הדה-לגיטימציה שמתקיים באירופה נגד ישראל?

אה, לא שמעתם על זה? טוב, נו. האמת היא שזה לא מאוד מפתיע. יש סיכוי שלא שמעתם על זה כי הוא פשוט לא צוטט בשום כלי תקשורת ישראלי. ומה שלא צוטט ולא פורסם, כידוע, בעצם לא התרחש, כך שהנאום חוצב הלהבות של בלייר בעצם לא התרחש השבוע במרכז הבינתחומי בהרצליה. אמנם התייצבו שם די הרבה מאזינים, המון מצלמות טלוויזיה ובלי סוף עיתונאים, ובכל זאת - אף מילה לא פורסמה.

רצה הגורל, והייתי שם גם אני. ישבתי ליד בחור ממש חמוד מקול ישראל, שענה על מיילים ו-SMS'ים בקצב מעורר הערכה. מתישהו היה נדמה לו שהוא פספס משהו בקדחת המולטי-טאסקינג, והוא שאל אותי מה נאמר. אמרתי לו שציטטו את מרטין לותר קינג באמירה שלו מ-1967, על כך שאין דבר כזה אנטי-ציונות, כי אנטי-ציונות היא למעשה אנטישמיות. הוא גלגל עיניים ואמר: "לא מעניין". בחור טוב, שללא ספק מבין עניין. אמנם צעיר, אבל כבר יודע שככה אנחנו בוחנים נושאים היום, בתקשורת הישראלית, ושכרגע אין סחורה.

אבל בלייר הוא בכל זאת ראש ממשלת בריטניה לשעבר ושליח הקוורטט במזרח-התיכון. אז תגידו, זה לא מעניין שהוא מדבר בהתלהבות כזאת על מסע הדה-לגיטימציה שמתרחש באירופה ומאיים על קיומה של המדינה שלנו?

את התקשורת המקומית עניינו דברים אחרים. מה עניין אותה? שבתוך הקהל שהגיע לכנס, שסיעת קדימה לקחה עליו בעלות, היה גם דן חלוץ. אז הכותרת היחידה שיצאה מהאירוע היתה שחלוץ השתתף בכנס של קדימה, למרות שעד עכשיו הוא נמנע מלאשר שהוא הצטרף רשמית למפלגה.

באחת ממהדורות החדשות הופיעה גם ציפי לבני, אבל אל תתבלבלו: את אף אחד לא עניין מה היה לה לומר בעניין הדה-לגיטימציה. מה שכן היה מעניין הוא שבדברי הפתיחה שלה בכנס, במשפט קטן אחד היא נכנסה בביבי. ככה זה אצלנו: אנחנו רוצים רכילות מקומונית. העתיד של מדינת ישראל? תעזבו אותנו, באמא שלכם. כמו שאמר החמוד מהרדיו: לא מעניין.

לא יודעת אם ראיתם, אבל אמש (ד') בערוץ 10 שודרה כתבה מרתקת, שתיעדה במשך מספר חודשים את הקמפיין האנטי-ישראלי שתופס תאוצה באירופה ולאחרונה גם בארה"ב, ומנוהל בעוצמה מאוד גדולה.

מה מסתבר? שהקמפיין הזה מתודלק על-ידי שיתוף-פעולה בין ארגונים אסלאמיים דוגמת ה-IHH לבין ארגוני שמאל רדיקאליים. האסלאם מחפש לגיטימציה במערב, והאקטיביסטים האזוטריים מחפשים מימון. התוצאה: תעשייה שלמה שמתבססת על ראייה חד-צדדית לחלוטין, ומתעלמת מכל עובדה שיכולה להסביר את הצד של ישראל.

איך אמר בלייר? יש כמה סוגים של דה-לגיטימציה. יש דה-לגיטימציה פתוחה וברורה, כמו של אחמדיניג'אד שקורא למחוק את ישראל מהמפה, שאיתה עוד איכשהו אפשר להתמודד.

אבל הדה-לגיטימציה הבעייתית באמת היא של אלה שמכחישים את האנטישמיות שלהם, וכדי לצאת פוליטיקלי קורקט פשוט מפמפמים חצאי אמיתות ועובדות מעוותות, ובצורה די אינטליגנטית.

עובדות כמו ההצעות של ישראל להסכם שלום, כולל זו של ממשלת אולמרט שזוכרים לה רק את מלחמת לבנון השנייה, לא זוכות לכל התייחסות. כך גם כל שטופי המוח שקוראים במבטא בריטי נחמד "פרי גאזה", לא יודעים או לא זוכרים שהתגובה לניסיון ההתנתקות מעזה, שזו בדיוק היתה מטרתה, היתה מטח בלתי פוסק של רקטות לשטחה של ישראל.

הכתבה היתה מצמררת. אבל מה שאותי הכי הדאיג קרה דווקא בסופה, ברגע שבו החליפו ביניהם רביב דרוקר ועפר שלח כמה משפטים לפני שעברו לאייטם הבא. המסקנה שלהם היתה שבגלל שאצלנו יש אזלת-יד ממשלתית כל-כך גדולה בעניין ההסברה - צריך להבין שזה המצב, ושאין לנו יכולת לשנות אותו.

אבל השאלה שלי היא כזאת: אם התקשורת הישראלית היתה קצת יותר מתעניינת במסע הדה-לגיטימציה הזה - אתם לא חושבים שזה היה עושה הבדל?

אם אתם חושבים שלא, אז אתם טועים, בענק. כי בעוד שאנחנו מתעסקים בסוגיה הקיומית אם חלוץ בקדימה כן או לא - העיתונאים הזרים צורכים באופן קבוע את המדיה המקומית שלנו, מריחים ממנה את מה ש"חשוב", ולפי זה מחליטים מה לשדר בכלי התקשורת המובילים בעולם.

כך עובדת השרשרת: התקשורת הישראלית מפרסמת, הזרה שואבת השראה, מפרסמת בכל העולם, משפיעה על דעת הקהל ומכאן גם על הפוליטיקאים, שבסך-הכול רוצים עוד קולות. כך שאם אנחנו בוחרים להבליט את צילומיה של עדן אברג'יל במקום את הציטוטים של טוני בלייר - כך זה ייראה בסוף גם בחוץ.

אנחנו מתעלמים ממה שחשוב באמת וישפיע על העתיד של כולנו, ומתעסקים בשטויות. אז במה אנחנו טובים יותר מהאימפוטנציה של הממשלה? מי שמספיק אכפת לו שקמפיין השמצה מעוות מתנהל נגד המדינה שלו, יכול לעשות הבדל. הוא יכול לעשות הבדל כאדם פרטי שמדבר מדי פעם עם אנשים שאינם גרים בארץ, הוא יכול לעשות הבדל ב-YouTube או בפרופיל שלו בפייסבוק, והוא בוודאי יכול לעשות הבדל כעיתונאי. אבל האמת המצערת היא שלטוני בלייר כנראה אכפת יותר.

אולי כדאי שפשוט נמנה את בלייר לשליח ישראל לקוורטט במקום שיהיה שליח הקוורטט לישראל? הוא לפחות יודע את העובדות ומסוגל להסביר אותן. אנחנו, לעומת זאת, אפילו לא טורחים לצטט אותו.

לנוסח המלא של נאום טוני בלייר - לחצו כאן