ישראל בודקת אפשרות של חיבור צינור תת ימי ליון לצורך הולכת גז ישראלי לייצוא לאירופה, כך נודע ל"גלובס". הרעיון נדון לאחרונה בדרגים הגבוהים ביותר בין המדינות, ובין היתר במהלך פגישתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ועמיתו היווני ג'ורג' פפנדראו בשבוע שעבר.
האפשרות כי ישראל תייצא גז טבעי תהפוך לממשית אם יתאמתו התחזיות לגבי מבנה "לוויתן" של חברת נובל אנרג'י. על-פי ממצאי הסקר הסייסמי שפורסמו ביוני השנה קיימת הסתברות גיאולוגית גבוהה יחסית, של 50%, למציאת מאגר גז טבעי בגודל 16 טריליון רגל מעוקבת (TCF) במבנה "לווייתן" שהזכויות עליו מתחלקות בין נובל אנרג'י (39.66%) דלק קידוחים (22.67%), אבנר (22.67%) ורציו (15%).
מדובר בכמות היכולה לספק את צרכי מדינת ישראל ל-60 שנה, על-פי תחזיות הביקוש הנוכחיות, זאת בנוסף למאגר "תמר" שביכולתו לספק את צרכי המשק לכ-30 שנה. בישראל מקווים כי האפשרות לייצא גז למדינות אירופה תחזק את מעמדה הגיאו-פוליטי של ישראל. במדינות אירופה שוררת דאגה רבה לנוכח תלותן בגז רוסי כמקור אנרגיה מרכזי, לאחר שבשנים האחרונות הפגינה רוסיה נכונות לנתק את אספקת הגז למדינות שלא קיבלו את תכתיביה.
האפשרות לחבר מאגרי גז בישראל ליון באה על רקע המשבר ביחסים עם טורקיה, שנחשבה בעבר לשותפה הטבעית לצורך התחברות כזו. החיבור ליון עשוי להיות יקר יותר, בגלל המרחק הגדול יותר אך מנגד גלומים בו יתרונות גדולים אחרים, ובראשם חברותה של יון באיחוד האירופי.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "במסגרת השיחות הארוכות והמעמיקות שקיים ראש הממשלה נתניהו עם ראש ממשלת יוון, עלו גם נושאים כלכליים רבים ונושאי האנרגיה המרכזיים המעסיקים את מדינת ישראל ומדינות רבות נוספות. איננו מתייחסים לתוכן הפרטני של השיחות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.