קניונים מאופיינים בשטחים ציבוריים רחבים, המאפשרים תנועה של אלפי לקוחות בו זמנית בקניון. השטח הציבורי של הקניון מהווה עשרות אחוזים מתוך סך השטח הבנוי שלו. כיצד להתייחס לשטחים אלו במונחי ארנונה? אין קו אחיד בהתייחסות של הרשויות המקומיות השונות לנושא.
עיריות ירושלים ות"א הן דוגמא לרשויות מקומיות שאינן מחייבות את בעלי העסקים הפעילים בקניון על השטחים הציבוריים שבו. מאידך אשדוד, גבעתיים, חיפה ואילת מחייבות את בעלי העסקים על פי חלקם היחסי בשטחים הציבוריים.
הרשויות שמחייבות את העסקים על השטחים הציבוריים הגדירו בצו הארנונה סיווג של שטחים ציבוריים בקניונים כסיוג נמוך מסיווג רגיל של מסחר ב-85%-50%. לצורך בדיקה זו, הנחנו פעילות מסחרית בשטח של 150 מ"ר.
הבדיקה העלתה, כי באותן רשויות מקומיות שמחייבות את בעלי העסקים בשטחים הציבוריים, התוספת לבעלי העסקים מסתכמת ב-26%-76% מהשטח המסחרי העיקרי שהם מחזיקים.
מהטבלה ניתן לראות שהארנונה הבסיסית על מסחר בירושלים ותל אביב הינה גבוהה בהשוואה לאחרים, אולם היות ואין העמסה של שטחים משותפים הרי שהתוצאה הכללית בהן אינה גבוהה.
מאידך חיפה, בה הארנונה הבסיסית על העסקים נמוכה, העמסת שטחי ציבור הביאה לייקור הארנונה בכ-35%. בעלי העסקים בקניונים באשדוד משלמים את הארנונה הגבוהה ביותר בהשוואה לערים המרכזיות במדינה.
הכותב הוא מנכ"ל ערך - מיסוי עירוני וניהול נדל"ן
22
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
