מעבר למסך הירוק: מנהלי התיאטראות מגיבים לפרשת אריאל

ספק אם החתומים על מכתב האמנים והיוצרים מתחום התיאטרון בארץ, שבו הצהירו על סירובם העקרוני להופיע בהיכל התרבות החדש בעיר אריאל, דמיינו מראש את גודל הסערה הציבורית שתתחולל בעקבות פרסום תוכנו בסוף השבוע.

כזכור, היכל התרבות החדש באריאל הוא הראשון מסוגו שיפעל מעבר לקו הירוק ויותאם לאכלס הפקות במה גדולות המועלות בתיאטראות הרפרטוארים המובילים. בבניית האולם הושקע סכום של 40 מיליון שקלים, הוא מכיל 540 מקומות ישיבה, ולמרות שתכנונו החל כבר לפני 20 שנה העבודה בפועל עוכבה פעמים רבות בגלל קשיי תקציב וניירת.

ב-8 בנובמבר ייפתח האולם רשמית, בהצגה "פיאף" של תיאטרון באר-שבע, ובעיתוי לחלוטין לא מקרי יצא בסוף השבוע מכתב המחאה המופנה להנהלות תיאטראות הבימה, הקאמרי, בית לסין, החאן, תיאטרון חיפה ותיאטרון באר-שבע, שעליו חתמו עד כה רנה ירושלמי, יוסי פולק, דורון תבורי, איתי טיראן, דרור קרן, עודד קוטלר, יוסף סווייד, נורמן עיסא, יעל רונן, יהושע סובול, סביון ליברכט, אוהד שחר, תמר קינן, אלון דהן, אבי פניני, גרי בילו, התאורן יונה (במבי) בואנו ועוד רבים.

"אנו מבקשים להביע שאט נפש מהכוונה של הנהלות התיאטרון להופיע באולם החדש באריאל", נאמר במכתב, "השחקנים שבינינו מצהירים בזאת שיסרבו להופיע באריאל, כמו גם בכל התנחלות אחרת. אנו קוראים להנהלות לקיים את פעילותן הענפה בתחומי שטחה הריבוני של מדינת ישראל שבגבולות הקו הירוק".

שמונה הצגות תמורת 511 שקל

בבוקר שאחרי סוף השבוע הסוער, שבו כבשה הפרשה כותרות בכל כלי התקשורת, התחושה בסצנת התיאטרון המקומי היא שמישהו טיפס מהר מדי על עץ גבוה מדי. עכשיו כל הצדדים (שחקנים ויוצרים מצד אחד, הנהלות התיאטראות מצד שני, ח"כים שכבר דורשים לבטל העברת כספים לתיאטראות שישתפו פעולה עם החרמת האולם באריאל מצד שלישי וכמובן לקוחות פרטיים המאיימים לבטל מנויים ולהחרים הצגות בהשתתפות שחקנים החתומים על המכתב מצד רביעי) מנסים למצוא דרך לצנן את הקלחת הרותחת ולשמור בו זמנית על כבוד עצמי ועל עקרונות.

במקביל, נמשך שיווק מפעל המנויים של היכל התרבות באריאל, המציע לתושבי היישוב בן 17 אלף התושבים והיישובים הסמוכים שמונה הצגות תמורת 511 שקל.

רשימת ההצגות המשובצות לתוכנית המופעים כבר כוללת, מלבד "פיאף" ו"הרוזן ממונטה קריסטו" של תיאטרון באר-שבע, גם את "לרקוד ולעוף" ו"מסילה לדמשק" של התיאטרון הלאומי הבימה, "הבדלה", "מעגל הגיר הקווקזי" ו"ימי שלישי עם מורי" של התיאטרון הקאמרי ו"תעלולי סקפן" של תיאטרון החאן.

יצוין כי מלבד השחקן יוסוף סווייד, המופיע ב"מסילה לדמשק" מאת הלל מיטלפונקט ובבימויו, כל השחקנים והיוצרים המעורבים בהצגות אלו אינם חתומים על המכתב מעורר המחלוקת.

בתגובה משותפת רשמית, שנוסחה בסוף השבוע בידי מנהלי התיאטראות הרפרטוארים אליהם הופנה מכתב השחקנים והיוצרים, נאמר: "הנהלות התיאטראות הרפרטואריים מודיעות כי יופיעו בכל מקום שבו יש אזרחים ישראלים שוחרי תיאטרון ישראלי כולל היכל התרבות החדש באריאל. נכבד את ההשקפות הפוליטיות של השחקנים שלנו, אולם נדאג להביא לאריאל את מיטב הצגות התיאטרון הישראלי".

"עד כה לא קיבלתי שום הודעה משום תיאטרון על ביטול הצגה שכבר נקבעה", מאשר הבוקר בתגובה אריאל תורג'מן, המנהל המיועד של האולם החדש. "אני עובד על לוח המופעים לאולם כבר מינואר האחרון ועד עכשיו לא היו לנו בעיות. מעבר לכך, יש לי ניסיון עשיר בעבודה דומה באולמות מופעים בכל רחבי הארץ, ומעולם לא נתקלתי בתגובה כזו. מבחינתנו, ההכנות לסיום הבנייה ותחילת התפעול השוטף של האולם באריאל נמשכות כרגיל. אם יהיו הצגות שלא יגיעו אלינו נביא אחרות במקומן, אבל תושבי העיר ייהנו מהמופעים האיכותיים ביותר".

"תימצא פשרה גם בוויכוח הנוכחי"

"שחקן לא יכול להודיע להנהלת תיאטרון שבו הוא עובד ומתפרנס: 'באולם הזה אני מוכן להופיע ובאולם הזה לא'", אומר השחקן נתן דטנר, שכיהן עד לפני כמה חודשים כמנכ"ל ומנהל אמנותי של תיאטרון באר שבע (שכאמור יהיה הראשון להציג באריאל את "פיאף"), "יש חוזים שעליהם שחקנים חתומים, ומי שרוצה להתפטר יכול לעשות זאת בהתראה ראויה מראש אבל אם הוא לא מתפטר הוא צריך להופיע היכן ומתי שהתיאטרון מחליט.

"זה לא עניין פוליטי, אלו יחסי עבודה סטנדרטיים. אתה לא יכול להפנות ככה עורף למקום המפרנס אותך. אמן פרטי, המופיע בהשקעה עצמית, יכול להחליט כראות עיניו ולבטל הופעות כראות עיניו כי הוא אדון לעצמו. שחקן תיאטרון הוא חלק ממשפחה. גוף המכיל מגוון שיקולים ונתמך בכספי ציבור. זו סיטואציה שונה לגמרי".

אתה צופה עימות אידיאולוגי חזיתי בין השחקנים לבין התיאטראות המעסיקים אותם?

"תמיד יש דרכים שבהן השחקנים וההנהלה פותרים בעיות, לרוב בשיחות פרטיות. לא קרה ששחקן קיבל הצעה אטרקטיבית להצטלם לסרט גדול בחו"ל, אבל זה חייב אותו לבטל כמה הצגות שכבר נקבעו לו בארץ? אז היו מקרים ששחקנים אולצו לוותר על התפקיד, ובמקרים אחרים הסכימו לבטל להם הצגה או שתיים או להכשיר מחליף. בסופו של דבר תימצא פשרה גם בוויכוח הנוכחי, אבל הצגות תיאטרון יועלו באריאל. אין לי ספק בזה".

סוגיית המחזאים סבוכה עוד יותר, כפי שמבהיר הלל מיטלפונקט שאינו נמנה עם החתומים ולראייה "מסילה לדמשק" פרי עטו ובבימויו שכבר משובצת לעלות באריאל. לדבריו, הנהלת תיאטרון אולי יכולה לחייב שחקן להופיע בכל מקום, אך לא בטוח שהיא יכולה לחייב על פי חוק גם את המחזאי.

"זו סוגיה משפטית מעניינת", אומר מיטלפונקט, "בחוזה סטנדרטי בין הנהלת תיאטרון ומחזאי, הוא מעניק את הזכויות להעלות את היצירה שלו בישראל. כדי להופיע במדינה אחרת, צריך להוסיף סעיף נפרד או לנסח חוזה חדש. אם אריאל היא, על-פי החוק היבש ובלי להיכנס לסוגיות אידיאולוגיות, יישוב שאינו נמצא רשמית בגבולות מדינת ישראל מחזאי יכול לטעון שמדובר, בפועל, בהופעה בחו"ל ולכן הפרת זכויותיו בידי הנהלת התיאטרון".

"יש לנו סעיף מיוחד בחוזים שכבר נחתמו מול מנהלי היכל התרבות באריאל, שלפיו אנו רשאים להחליף שחקנים בהצגה מסוימת או להציע אחרת במקומה", מבהיר נעם סמל מנכ"ל התיאטרון הקאמרי, "אם שחקן שלנו יסרב להופיע באריאל לא נכריח אותו, כי משחק זו אמנות מיוחדת במינה. כאשר הלב והנשמה שלהם לא שם אי אפשר להעלות אותם לבמה. מצד שני, אין ספק שהחרמת אולם מופעים משיקולים פוליטיים לא באה בחשבון. אנחנו תיאטרון רפרטוארי ישראלי, ונופיע מול קהל ישראלי המעוניין לצפות בהצגות שלנו. עכשיו אוגוסט, האולם ייפתח בנובמבר וההצגה הראשונה שלנו שם מיועדת לדצמבר. כל-כך הרבה דברים יכולים להשתנות במדינה בפרק זמן כזה. אני מאמין שבסופו של דבר תימצא הדרך לרצות את כולם. הקאמרי העלה בימים אלה את המחזה 'זהר' בשדרות. מה, להופיע שם בטווח הקסאמים זה הסתדר ובאריאל לא?"

מה לגבי מחזאים החתומים על המכתב? האם תוותרו על שיווק מחזות של יהושע סובול כמו "גטו", או הגרסה החדשה המתוכננת ל"נפש יהודי", כשזה יגיע להופעות באריאל?

"זו סוגיה משפטית מורכבת יותר, ועדיין לא היה לנו הזמן להתעמק בה. אחרי שנבחן את הנושא מכל צדדיו נקבל החלטה".

"אני מרגישה שהסיפור כולו יצא מפרופורציה, וכל המעורבים בו נסחפו מהר מדי להצהרות פומביות גדולות", אומרת המנכ"לית והמנהלת האמנותית של תיאטרון בית לסין ציפי פינס, "לבית לסין אין, עדיין, הצגות המשובצות להופעות באולם באריאל למרות שכבר היו פניות אלינו. מה שכן, אני לא מאמינה בכיפוף ידיים. לא של שחקנים ויוצרים כלפי הנהלות התיאטרון, ולא של הנהלות התיאטרון כלפי שחקנים ויוצרים. צריך להגיע, ויפה שעה אחת קודם, לדיאלוג רגוע בו תימצא פשרה ראויה ואני משוכנעת שזה מה שאכן יקרה בקרוב. התנצחות באמצעות כותרות בתקשורת לא תפתור כלום".

המחזאית סביון ליברכט, שאת עצמך ביימת את המחזה האחרון שלה "רוח'לה מתחתנת", חתומה על המכתב. מה שאומר שעקרונית היא לא מעוניינת שההצגה הזו תועלה באריאל.

"לא ידוע לי על התנגדות כזו מצד סביון. דיברנו לא מעט בתקופה האחרונה, והיא מעולם לא העלתה את הנושא באוזני".

"אין לי שום חששות בנוגע לפגיעה בהזרמת כספי הציבור שאנו מקבלים בגלל מכתב האמנים", מסכמת אודליה פרידמן, מנכ"לית התיאטרון הלאומי הבימה, "לא יהיה סיכון כזה, כי לא תהיה לו סיבה, וזאת בשל העובדה שנופיע באריאל. אנחנו תיאטרון לאומי ישראלי, וחובתנו להופיע מול קהל ישראלי. אם יהיו בעיות מול שחקנים מסוימים, נמצא את הדרך לפתור אותן".