היום שאחרי בפרטנר: דוד אבנר החל לחפוף את יעקב גלברד

יעקב גלברד, מנכ"ל פרטנר החדש, החל היום בתהליך החפיפה עם מנכ"ל פרטנר העוזב, דוד אבנר. היות שאבנר אמור לעזוב בסוף ספטמבר (והחגים נופלים השנה בספטמבר), הרי שהחפיפה תהיה קצרה ותמציתית. העובדה שגלברד כיהן בשנה האחרונה כדירקטור בפרטנר ולאור ניסיונו הרב כמנכ"ל בזק ופלאפון, הרי שהכניסה שלו לתפקיד צפויה להיות חלקה יחסית.

המינוי הזה מסמן את המיני-מהפכה שהתבצעה בסוף השבוע בפרטנר - דירקטוריון החברה החליט על מינויו של יעקב גלברד לתפקיד המנכ"ל במקומו של אלי גליקמן המיועד, אך בתוך סבך המלל והממבו ג'מבו שנשפכו על הסיפור הזה צריך לזכור דבר אחד פשוט - התמונה בשוק התקשורת השתנתה.

כאשר ייעדו את גליקמן לתפקיד המנכ"ל (יש לזכור שהוא לא מונה רשמית אלא יועד בלבד) לא ידעו באיזו עוצמה תופחת הקישוריות; אם באמת יהיו כאן מפעילי MVNO; וגם חברת החשמל לא היתה על הפרק. כיום הכל התהפך והאיומים על חברות הסלולר מוחשיים מתמיד.

גליקמן יועד למקרה ספציפי

ההחלטה על הפרידה מגליקמן, או של גליקמן מפרטנר, לא כל כך חשובה למרות הפיקנטריה שטמונה בה. גליקמן תוכנן להיות מנכ"ל פרטנר בסיטואציה מאוד מסוימת. מדובר בתרחיש שבו דוד אבנר נשאר בחברה וממשיך ללוות אותו. אבנר אמור היה לתת לגליקמן את המטרייה שחסרה לו מבחינת הניסיון בתחומים מסוימים, אבל כאשר אבנר הודיע שהוא עוזב, ובמקביל המעורבות של בן דב הופכת להיות כל כך פעילה וקרובה, גליקמן הבין שאי אפשר לתפקד בצפיפות הזו.

מכל השינויים שנעשו בפרטנר, דווקא המינוי של יעקב קדמי לתפקיד סמנכ"ל השיווק לא קיבל את המשקל הראוי. קדמי הובא לפרטנר כדי לחשוב. נקודה. הוא בא כי בן דב צריך דמות כמותו, שתהיה חלק מצוות מצומצם (מטבחון) שבאמצעותו הוא יוכל לפעול ולקבל החלטות.

זה לא סוד שחלק מההנהלה מקבלת דיווחים על ההחלטות של בן דב רק בדיעבד, וכשהיו"ר מסמן את קדמי כמוביל בנושא אסטרטגיה ופיתוח עסקי, אך אבנר הוא האחראי על רגולציה, טכנולוגיה, פיתוח עסקי, אסטרטגיה ורכישות ומיזוגים, ונוסיף גם את גליקמן בתור המנכ"ל המיועד, לא פלא שנוצר מצב בלתי אפשרי לכולם.

עמימות תקשורתית

בכירים ברמות הניהול כאלה לא סובלים ממצוקה כלכלית, ויש להם הפריבילגיה להחליט היכן ועם מי הם עובדים. לכן ברור שההחלטה על הפרישה היתה משותפת לגליקמן ולבן דב. גליקמן שומר בקנאות על דממה תקשורתית מאז הוחלט על ייעודו כמנכ"ל; הוא לא נחשף, וגם לא הראה רצון להיחשף.

בנושא המאבק בהפחתת תעריפי קישור הגומלין, המעורבות שלו היתה נמוכה מהמצופה מאחד שיתמודד עם תוצאות ההפחתה. כך למשל הוא אמנם השתתף בשימוע שערך המשרד בעניין הקישוריות, אבל המובילים העיקריים היו דוד אבנר, ובעיקר בן דב שלקח את זה כפרויקט אישי. בשיחות שניהלו אנשי פרטנר, אבנר ועודד דגני, סמנכ"ל רגולציה וקשרי משקיעים, עם האוצר, גליקמן לא התלווה אליהם. ייתכן שגליקמן היה צריך לשלוף ציפורניים בכמה צמתים מרכזיים ולקחת בצורה שקטה אך אגרסיבית את האחריות לניהול של כמה מהלכים. כנראה זה לא עבד.

אבל, עם כל הכבוד, גם העמימות התקשורתית הזאת התבררה כלא נכונה. גליקמן היה צריך להביא את עצמו לידי ביטוי גם בתקשורת. זה נחמד ויפה להיות ארץ ישראל היפה והטובה כשאתה במסגרות אחרות, אבל במסגרת לחוצה כמו פרטנר ותחת השינויים העוברים על הענף, אף מנכ"ל לא יכול להשאיר חותם בלי שהתקשורת מכירה בכך.

גליקמן באמת ובתמים ניסה לשמר סוג של מנהיגות שהיתה טובה אולי תחת הבעלים הקודמים ובהיעדר איומים כה קריטיים, לזכותו אפשר להזכיר אפילו את הרוח והאווירה שעמיקם כהן ואבנר בנו בפרטנר, אבל זה משחק של העבר. השוק משתנה, פרטנר משתנה, ומבלי להתכוון הסיטואציה שנוצרה בצמרת פרטנר הפכה בעייתית מאוד, והוא זה שנאלץ לשלם את מחיר עקומת הלמידה של בן דב.

זו שאלה מעניינת כיצד יוכל גלברד לעבוד עם בן דב בסיטואציה הזו. הרי גלברד הוא מסוג המנהלים שלא נתן לאיש להתערב לו בעבודה. כך היה בעבר לפחות. גלברד כמנכ"ל הוא אחד האנשים הכי ריכוזיים, האם הוא התעגל עד כדי כך שיוכל להכיל את הנוכחות הסופר-אקטיבית של בן דב לידו (וגם של קדמי)? בן דב לא יודע לנהל ארגון גדול, אבל בשיווק ואסטרטגיה הוא מבין היטב. בן דב כל פעם לוחץ על כפתור אחר כדי לבדוק מה הוא עושה; עכשיו הוא לחץ על הכפתור של גלברד, והוא רוצה לראות איך זה יעבוד.

יכול להיות שאנו עדים לשחזור המודל של גלברד בפלאפון, שבו נתן לגיל שרון את האחריות על תחום השיווק והאסטרטגיה. אולי לא במכוון אבל בפועל זה מה שמסתמן, כי קדמי ובן דב הוכיחו שבזה הם טובים. מבחינתם מה שהיה היה טוב, אבל עכשיו צריך להתרענן.