"כדאי למשרד האוצר לשבת בשקט, אחרת הם יגרמו נזק"

מבול נתוני המאקרו השליליים שהתפרסמו בשבוע האחרון לגבי המשק החזק בעולם, האמריקני, זעזע את השווקים והגביר את החששות הכבדים ממילא לגבי מימוש תרחיש "התחתית הכפולה". מה יקרה? כמה נמוך תגיע אותה תחתית? איך יושפע המשק הישראלי מאותו תרחיש פסימי? אלה רק חלק מהתהיות שעמן מתמודדים בכירי הכלכלנים בעולם ובישראל. כעת מתברר כי על אף האי-ודאות הגואה, האנליסטים הישראלים מסכימים על כמה דברים.

"בסך הכול אנו חוזרים לסביבה פחות טובה. הצמיחה שראינו בארצות הברית הייתה מבוססת על דברים זמניים בלבד, כמו תוכנית התמריצים וחידושי המלאי. זה נתן את הביטוי, וזה נגמר", גורס גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי. לדבריו, הסיכונים המרכזיים הם החובות של ארצות הברית ומדינות באירופה.

"זה נושא מסוכן, ובארצות הברית כבר מדברים על הצורך בזהירות יתר. זה יביא לקיצוץ בהוצאה הממשלתית או להעלאת מסים, וזה לא יתרום לצמיחה", מסביר בפמן, אשר סבור כי "השאלה תהיה מה המינון? זה יהיה מיתון או צמיחה נמוכה? השאלה הבאה היא לכמה זמן. אני לא הייתי הולך לתרחיש מרכזי של מיתון, אבל כן צמיחה איטית החל באמצע 2010 ועוד כמה שנים קדימה. זו תהיה צמיחה נמוכה מהפוטנציאל, וגם נמוכה ממה שראינו לפני המיתון".

ואיך ישפיע התרחיש על המשק הישראלי, שאלנו את בפמן. "ישראל בסך הכול במצב טוב יותר, והיא תושפע פחות", השיב הכלכלן הראשי בבנק לאומי. "2010 הייתה שנה טובה, עם נתוני יצוא טובים מאוד. 2011 תהיה שנה פחות טובה, אך הצריכה הפרטית תאזן את הירידה ביצוא, עם ההשקעות למגורים. הירידה כאן לא תהיה כה דרמטית".

"הבדלים קלים"

"זה יהיה בדיוק כמו בסיבוב הקודם - עם כמה הבדלים קלים", אמרה ורד דר, הכלכלנית הראשית בפסגות. "כמו בסיבוב הקודם, ברור כי אם תהיה האטה בארצות הברית היא תשפיע על המשק הישראלי, דרך ערוץ היצוא. ההבדל הוא כי אנו מדברים על האטה - צמיחה נמוכה - ולא על מיתון - צמיחה שלילית או ירידה בתוצר - כמו שהיה ב-2008".

גם דר סבורה כי בדומה לסיבוב הקודם, גם הפעם ההאטה כאן תהיה חריפה פחות, ותגיע "באיחור" לעומת ארצות הברית.

ואיך צריכה הממשלה להתמודד עם ההאטה? דר: "ארצות הברית היא זו שהכניסה אותנו לסיפור, והיא זו שגם תוציא אותנו. המדיניות הרצויה כאן היא המדיניות האמריקנית. כדאי לאוצר לשבת בשקט ולא לעשות כלום, אחרת הם יגרמו נזק". לדבריה, ישנו הבדל נוסף. "בסיבוב הקודם, העלייה במחירים נבעה מהעלאת מסים, וזה לא נחשב אינפלציה. הפעם העלייה במחירים תגיע בגלל סעיף הדיור וזה כבר משהו אחר. זו כן אינפלציה, וצריכים להביא אותה בחשבון".

"צריכה בריאה"

רון אייכל, הכלכלן הראשי ב"מיטב", נמנה עם האופטימיים. "הנתונים של אירופה טובים מאוד. אנגליה הפתיעה וגרמניה הציגה נתונים שלא נראו זה עשור. גם הודו וסין נראות טוב מאוד, כך שאני חרד פחות לנתוני הצמיחה העולמית. ב-2010 הנתונים יהיו סבירים מאוד, וממש לא נראה תרחיש 'תחתית כפולה' מטורף בכלכלה הריאלית ב-2011.

מהשיחה עם אייכל ניתן היה ללמוד שהוא אופטימי אפילו כלפי ארצות הברית. "תום התקופה של הפעלת תוכניות הסיוע ישפיע, אך מצד שני אנו רואים שהצרכן האמריקני מסדר את המאזן שלו, מגדיל חיסכון ומקטין מינוף. בכך הוא מייצר תשתית לצריכה בריאה יותר לשנים קדימה" הסביר אייכל, שהזהיר כי "צמיחה גבוהה לא נראה בקרוב בארצות הברית". לדבריו, "החששות הדפלציוניים יתפוגגו בחודשים הקרובים, בעקבות עלייה במחירי התשומות בעולם, בעיקר של מזון".

"קצב איטי"

מיכאל שראל, מאקרו-כלכלן ראשי בהראל, נמצא במקום טוב באמצע טבלת הסנטימנט. "אמרנו שהצמיחה בארצות הברית תהיה נמוכה יחסית למה שהיינו רגילים לפני המיתון - וזה יימשך כמה שנים קדימה", אמר בשיחה עם "גלובס". "דיברנו על צמיחה של 2%-2.5%, וזה יהיה הכיוון. יש אפשרות למיתון, אבל היא נמוכה מאוד לדעתי - 10%-15%".

גם שראל סבור כי שאר העולם נראה טוב באופן יחסי, ולא רואים סימנים למיתון. "כמובן שהאטה בארצות הברית תשפיע על ישראל, אבל לא אחד-לאחד, שכן מדובר רק על ארצות הברית, ולא על אירופה או השווקים המתעוררים".

עם זאת, שראל סבור כי שיעורי הצמיחה שראינו במחצית הראשונה של 2010 לא יימשכו, והשיעורים החדשים יהיו קרובים יותר ל-3%. שראל מצפה אף הוא לאינפלציה מחוץ ליעד המחירים, וזאת על רקע "הקצב האיטי מדי בהעלאת הריבית".