מדוע פרש משה ינאי, מנהל פעילות אסטרטגיית האחסון ב-IBM?

משה ינאי, מי שהוביל בשנתיים וחצי האחרונות את הפעילות האסטרטגית של IBM בתחום האחסון, עזב לאחרונה את החברה. רכילויות בנושא אמנם הסתובבו כבר מזה כמה חודשים, אבל ביום שישי האחרון הגיב לראשונה לעניין דובר IBM באופן רשמי במסגרת ידיעה שהתפרסמה באתר הטכנולוגי The Register הבריטי. "משה ינאי עזב את IBM בכדי להתרכז באינטרסים אחרים ו-IBM מעריכה את תרומתו לחברה", מסר הדובר.

הקריירה של ינאי ב-IBM הייתה קצרה למדי. ינאי, שהיה עד 2002 בתפקיד בכיר בענקית חומרה אחרת - EMC - ואחד האחראים לצמיחה המהירה שלה בשנות ה-90, הגיע ל-IBM בעקבות רכישת הסטארט-אפ הישראלי XIV בתחילת 2008 תמורת כ-300 מיליון דולר. ינאי, שהיה המשקיע המרכזי בחברה וכיהן כיו"ר שלה, הצטרף ל-IBM תחת התואר היוקרתי של IBM Fellow, שאחראי לקידום אסטרטגיית האחסון בענקית המחשוב.

הוביל סדרת רכישות ב-600 מיליון דולר

עולם האחסון הוא קטן וצפוף. כולם מכירים את כולם, רכילויות לא חסרות ואת רובן - או לפחות את רוח הדברים - אפשר למצוא בבלוגים המובילים של התעשייה. כך, כבר ביולי באחרון התפרסם בבלוג Storagezilla פוסט ציני של המחבר מארק טוואמי על "10 הסיבות לעזיבה של משה ינאי את IBM". הסרקזם של טוואמי, עובד EMC, לא מפתיע לאחר החלפת המהלומות סביב רכישת XIV בין IBM ל-EMC. עם זאת, ינאי עצמו הופתע היום בשיחה עם "גלובס" מהתגובה הרשמית של IBM בסוף השבוע והעדיף להימנע מלהגיב בעצמו לנושא.

ההצטרפות של ינאי ל-IBM לאחר הקריירה הארוכה ב-EMC הייתה מספיק דרמטית עבור עולם האחסון בכדי שיהיו מי שיעריכו כי IBM שילמה את 300 מיליון הדולרים בכדי לצרף את ינאי אליה, ופחות בגלל שבאמת רצתה את XIV.

בכל מקרה, לינאי היו תוכניות גדולות. אלה באו לידי ביטוי מידי בחצי הראשון של 2008 עם סדרת רכישות בסכום כולל של כ-600 מיליון דולר של חברות ישראליות בתחום האחסון - דיליג'נט (170 מיליון דולר), שינאי היה שותף להקמתה, ו-FilesX (80 מיליון דולר).

בנוסף, היו לינאי תוכניות להקים מרכז פיתוח מקומי של IBM בתחום האחסון עם אלפי מועסקים וייצוא במיליארדי דולרים, כפי שהתבטא בראיון ל"גלובס" לפני כשנתיים כשנבחר ל"איש השנה" של "גלובס" בתחום ההיי-טק. "אם זה יצליח, זה יקרה בשנים הקרובות", אמר אז. "האתגר העיקרי שלנו היום הוא לא השוק, לא המשבר הכלכלי, ולא הרצון של IBM, אלא להשיג אנשים טובים".

אלא שככל הנראה הדברים לא עלו כפי שתוכנן. אינדיקציה לכך שינאי הפחית את פעילותו בשיעור ניכר ניתן לקבל מהרכישה האחרונה שביצעה IBM בתחום, של חברת Storwize הישראלית לפני כחודש תמורת כ-140 מיליון דולר, שהתבצעה ללא מעורבותו של ינאי, למרות שהתחום היה תחת אחריותו הישירה.

הטכנולוגיה המבוקשת שסיפק ינאי ל-IBM

הסברה העיקרית היא שהאופי השונה של IBM כחברה גדולה ו"כבדה" עם אינטרסים מורכבים, הקשו על קיום התוכניות השאפתניות של ינאי, מה גם שעל-פי הערכות רוב הצוות המקורי של XIV עזב מוקדם יחסית והאווירה השתנתה.

האירוניה היא שדווקא הטכנולוגיה אותה סיפק ינאי ל-IBM נראית מבוקשת מתמיד. חברת XIV פיתחה מערכת אחסון המבוססת על מחשוב מסוג Grid, כלומר כזה שמקבל משאבים כגון זיכרון ועיבוד ממחשבים אחרים ברשת תוך שימוש בתוכנה חכמה וחומרה סטנדרטית.

הייעוד של מוצרי XIV הוא לספק גידול מהיר ופשוט ביכולת האחסון בארגונים גדולים, בדיוק אותו השוק שאליו פונה חברת Par3, סביבה מתרחשת כעת מלחמת מחירים בין דל ל-HP (ראו מסגרת).

ב-IBM התייחסו בתוצאות הרבעון השני של השנה לפעילות מוצרי האחסון של XIV, כאלה שהכפילו את ההכנסות לעומת הרבעון המקביל והוסיפו 130 לקוחות חדשים ברבעון.

אולי ההישגים העסקיים מתאימים לציפיות ב-IBM, אך לפחות בכל הנוגע להישגים בהיקפי הפעילות בישראל, החזון עדיין רחוק ממימוש, וספק אם כעת הוא ייצא לפועל. פעילות הפיתוח של IBM ישראל בתחום כוללת כיום 200 עובדים לערך (עדיין ללא 40 אנשי Storwize), רובם ממוקמים במרכז של XIV במגדלי עזריאלי.