כוננות בשוק: בדרך לספטמבר שחור?

עונת המלפפונים מגיעה סוף סוף לסיומה וכולנו תקווה שמחזורי המסחר בשווקים ישובו לרמה נורמאלית. מאז ומתמיד נחשב חודש ספטמבר לחודש מעניין, במיוחד בארה"ב כפי שניתן ללמוד מהגרף המצורף של אתר CHARTOF THEDAY.COM :

 יוסי פרנק

בחינת ביצועי מדד הדאו ג'ונס משנת 1950 ואילך מראה כי חודש ספטמבר נחשב בממוצע כחודש הגרוע ביותר בשנה. כמובן שאסור לנו להזדרז ולהסיק מסקנות שאנו עומדים לפני ספטמבר השחור, אולם ננסה ללמוד כמה דברים על סמך מה שנאמר בסוף השבוע בכנס המרכזי של הבנק הפדרלי בוויומינג, כנס בו נטלו חלק בין השאר, חמישים נגידים של בנקים מרכזיים, כולל ברננקי, טרישה וכמובן סטנלי פישר.

כמדומני שעננת אי הודאות שאפפה את השווקים לפני סוף השבוע, לא רק שלא התפזרה, אלא אף התעבתה. כמובן שלא ציפינו שברננקי יפגין פסימיות. אין לו הרבה ברירה. אולם האופטימיות שהפגין לא לוותה לצערי בהבהרת צעדים קונקרטיים. דיבורים ערטילאיים בנוסח "נשק יום הדין" או "נשק לא קונבנציונאלי" , במיוחד שברור שמדובר בעוד הזרמות או כפי שאני נוהג לכנות זאת כאן-תוספת מינון לויאגרה, אינם יכולים להרגיע. לכל היותר הם יהיו טובים לסוף שבוע או לכמה ימים.

בין אם אתה פסימיסט ובין אם אופטימיסט (ואני כידוע מאד מאמין בכלכלת ארה"ב וביכולתה לשרוד את המשבר), אינך יכול שלא לתמוה. הזרמות כספים לאחר המשבר נועדו לאפשר לכלכלה להתייצב ולעמוד על הרגלים. זה לא קרה ולמעשה העמידה על הרגלים הייתה זמנית בלבד ומאופיינת בסקטורים שזכו לסיוע(המערכות הפיננסיות, תעשיית הרכב). ברגע שתם הסיוע, ניתן לראות שהמערכת מתקשה להתייצב. אי לכך צריך לחשוב היטב להיכן להפנות את המאמץ בשלב הבא.

לאן אובמה נעלם?

מי שקצת נעלם מהתמונה הוא אובמה: הוא האדם שצריך לסחוף בהתלהבות את האומה האמריקאית ולא לחינם ההערכה כלפיו ירדה לשפל. הממשל חייב לשתף פעולה עם הבנק המרכזי ביצירת תכנית הבראה שתייצר מקומות עבודה ותשכנע את הציבור להמשיך לחסוך ולצרוך בתבונה.

מי שהפתיע היה טרישה: פסימי או ריאלי ? לאחר שורה של התבטאויות אופטימיות מדבר טרישה לפתע במונח השנוא על כל משקיע- "העשור האבוד". הסקפטיות אותה מפגין טרישה באשר לנכונותן של המדינות לעמוד באתגר של הקטנת התחייבויותיהן הינה במקומה. אין הרבה מקום לאופטימיות במרחב גוש האירו. גם הנתונים הטובים שיצאו שם לאחרונה מתרכזים רובם ככולם בגרמניה. למעט גרמניה הצמיחה בגוש האירו היא אפסית וגם טרישה מודע לכך שיש גבול ליכולתה או יותר נכון למוכנותה של גרמניה "לסחוב" את הגוש על כתפיה לאורך זמן.

לסיכום,ההתלהבות של סוף השבוע תעמוד לעניות דעתי למבחן מהר מאד. סנטימנט המשקיעים בארה"ב שוב בשפל בדומה למרץ 2009 אולם ראו מה הייתה רמת השערים אז ומה היא היום - זה כל ההבדל.

ובאשר למטבעות: בגלל אופי המסחר והיקפיו קשה למדינות המטבעות המרכזיים לשלוט על שעריהם. היום מתכנסים ביפאן על מנת לדון בצעדים להחלשת הין. זה הספיק, לפחות באופן זמני, להרתיע את השחקנים. גם טרישה מודע לצרה ששמה אירו חזק ולסכנת ההתאוששות של הגוש. בארה"ב, לעומת זאת, התמונה איננה חד משמעית. מצד אחד דולר חזק מעיק על מאזן הסחר,אולם מצד שני חשוב מאד לארה"ב, במיוחד עכשיו, שרוכשי האג"ח לא יאבדו אמון במטבע האמריקאי. להערכתי לנושא זה יש משקל יתר כעת ועל כן האמריקאים לא יתנגדו להמשך התחזקותו של הדולר.

השאלה היא מה יאמרו השחקנים הגדולים בעניין.

ובאשר לשקל: אין חדש תחת השמש. רכישות הדלקים תרמו לפיחות חד יחסית ביום שישי אולם ברקע יש לזכור את המלצות הזרים וכמובן את הפוזיציה שלהם. ברגע שניתן אות ההרגעה בארה"ב, הספיקו מכירות של כמה מיליוני דולרים בודדים לקזז לחלוטין את השפעת רכישת 200-250 מיליון דולר של חברות הדלק. בקצב הזה לא אתפלא אם בקרוב נראה שוב את בנק ישראל בתמונה...

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

Rika40@012.net.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי .

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.