הנפט בלוויתן - כדאיות גבולית

הנתונים שפרסמו אתמול השותפות ב"לוויתן", רחוקים מלבשר על הפיכתה של ישראל למעצמה של הפקת נפט. לאומדנים של מיליארדי חביות, יש יכולת מוכחת לתפוס כותרות מרעישות.

עם-זאת, כפי שלמדנו לאחרונה משרשרת הדיווחים של גבעות עולם (וזאת, עוד בטרם התבררה המשמעות הכלכלית של קידוח מגד 5 בראש העין), הימצאותן של מיליארדי חביות נפט באדמה, עשויה להתברר כחסרת משמעות אם אין כדאיות כלכלית להפקתן.

במקרה של "לוויתן", הנתון המשמעותי יותר מתייחס להסתברות הגיאולוגית להימצאותם של נפט וגז טבעי ("הידרוקרבונים", בלשון המקצועית) במעמקים.

ההודעה מהבוקר מלמדת אותנו על הימצאותם של שני מבנים פוטנציאליים בשכבות קרקע, מתחת למבנה הענק ב"לויתן", שמכיל ככל הנראה גז טבעי.

יחס נוח של סיכון-סיכוי

מבין שני המבנים "החדשים" ישנו מבנה אחד גדול יותר - הנמצא עמוק פחות (וקרוב יותר לשכבת הגז) - שההסתברות להימצאות נפט וגז בו עומדת על 17%. זהו נתון שמבחינתם של מחפשי נפט מלמד על כדאיות כלכלית גבולית לביצוע קידוח.

ההסתברות להימצאות נפט במבנה הקטן והעמוק יותר, היא 8% לפי ההודעה, הסתברות שהיא כמעט זניחה וכשלעצמה איננה מצדיקה קידוח. האם הייתה נובל טורחת לקדוח את שני המבנים האלה אלמלא נמצא מעליהם מבנה המכיל ככל הנראה גז טבעי בהיקף ענק? "שאלה טובה" השיב על-כך היום גורם המעורב בקידוח המתוכנן.

מדוע אם כן טורחת נובל לחכור את שירותיה של אסדת קידוח נוספת לצורך חיפושי הנפט במקום? הסיבה העיקרית לכך היא יחס סיכון-סיכוי נוח מבחינתה של החברה מיוסטון. הסיכון נמוך יחסית בגלל קידוח שכבר נערך במקום ממילא ושבמסגרתו התחייבו נובל ושותפותיה להוציא יותר מ-100 מיליון דולר. סיבות נוספות הן מחירי שפל בעלויות הציוד והצורך להפנות את האסדה הראשונה להפקת הגז מ"תמר".

הסיכוי למציאת נפט מצדיק את ההוצאה וזאת בשל היתרונות הגדולים הגלומים בנפט על-פני הגז - אין צורך בהקמת מערכת הולכה מורכבת ומסובכת ואין צורך במאבקים מול רשויות תכנון. כל שדורשת הפקת הנפט, היא אנייה מיוחדת, שמותאמת לקליטת הנפט המופק או חיבור צינור ישירות לבית הזיקוק.