אחרי ש-2008 הייתה שנה של הפסדים צורמים ו-2009 התאפיינה בהתאוששות דרמטית, נראה כי בתי ההשקעות חוזרים לשגרה. במחצית הראשונה של 2010 הברוקרים הציגו תוצאות סבירות, כאשר ששת בתי ההשקעות הציבוריים הרוויחו כ-194 מיליון שקל.
כעת צריכים בתי ההשקעות להתמודד בעיקר עם תחרות קשה, עליית מדרגה בדרישות הרגולציה, שחיקה ברווחיות, סימני שאלה מעל מבנה הבעלות והניהול, והיעדר מנועי צמיחה חדשים. לפניכם המספרים המרכזיים של המחצית הראשונה של 2010 בענף.
1.3%
זהו שיעור הגידול בהכנסות של בתי ההשקעות במחצית הראשונה של השנה, לעומת התקופה המקבילה. ההכנסות המצרפיות של ששת בתי ההשקעות הציבוריים, הסתכמו בכמיליארד שקל, כאשר אקסלנס הוא בעל ההכנסות הגבוהות ביותר, עם 321 מיליון שקל.
מספר זה מוטה כלפי מעלה בגלל אקסלנס. בית ההשקעות שבשליטת הפניקס ובניהול דוד ברוך, רכש את קרנות פריזמה לפני כשנה, אך את תרומתן ניתן היה לראות רק ברבעון האחרון. בנטרול אקסלנס, בתי ההשקעות רשמו קיטון בהכנסות או לכל היותר יציבות, בעיקר בגלל מגזר הנוסטרו (השקעות עצמיות).
במחצית החולפת הסתכמו הכנסות הנוסטרו המצרפיות ב-53 מיליון שקל - כלומר היוו רק כ-5% מסך ההכנסות. לשם ההשוואה, במחצית המקבילה הן הסתכמו ב-287 מיליון שקל והיוו 28% מסך ההכנסות. הירידה החדה נבעה מהסנטימנט השלילי בשווקים, שאיפיין בעיקר את הרבעון השני.
164 מיליארד שקל
זהו היקף הנכסים המצרפי של בתי ההשקעות הציבוריים, עלייה של 17% לעומת התקופה המקבילה. למרבית העלייה אחראי השוק, שברבעון הראשון של השנה רשם עליות שערים נכבדות. כמה גופים גם נהנו מגיוסים. דש, שבניהול קובי לוינסון, מובילה את טבלת הגיוסים בקופות הגמל, עם גיוס של 450 מיליון שקל, ו-750 מליון שקל בקרנות.
בגמל גם ילין-לפידות של דב ילין ויאיר לפידות, ואי.בי.אי. בראשות צבי לובצקי רשמו גיוסים נאים ובקרנות ניתן לציין גם את אקסלנס. תיאורטית, יותר נכסים שווים יותר הכנסות, שכן בתי ההשקעות גובים דמי ניהול כאחוז מסוים מהנכסים. אבל בפועל הרווחיות של בתי ההשקעות לא חזרה לרמות שלפני המשבר.
194 מיליון שקל
זהו הרווח הנקי המצרפי של ששת בתי ההשקעות במחצית החולפת, ירידה של 30% לעומת התקופה המקבילה.
הסיבות לשחיקת הרווחים רבות - הרגולציה הולכת ומתהדקת ודורשת השקעה של משאבים רבים והתחרות גוברת ובתי ההשקעות נאלצים להוריד מחירים על-מנת למשוך אליהם את הלקוחות.
סיבה נוספת נוגעת לכח אדם, או בעצם להיעדרו. יש חוסר רציני בכח אדם ניהולי ואיכותי בשוק ההון. בתי ההשקעות "גונבים" אחד לשני עובדים טובים, באמצעות העלאת השכר. אין זה חריג כבר שמנהל מוכשר בשוק ההון, ירוויח כמה מיליוני שקלים בשנה. וזה עוד לפני בונוסים ואופציות.
התוצאה היא שבתי ההשקעות לא מצליחים לשחזר את רמת הרווחיות של לפני המשבר. אפילו כלל פיננסים, שבבעלות כלל ביטוח ובניהול טל רז, עמד לפני המשבר על רמת רווחיות תפעולית של למעלה מ-100 מיליון שקל במחצית. במחצית הראשונה של 2010 הוא בקושי מגרד את ה-13 מיליון שקל ברווח התפעולי (קרי כ-25-30 מיליון שקל בשנה).
רמת הרווחיות לא צפויה להשתפר. לבתי ההשקעות אין מקורות רווח חדשים. עדיין לא ראינו אף אחד מהם נכנס לתחום הביטוח, או לכל תחום חדש אחר. ניסיונות לצאת לחו"ל, או להביא שותפים זרים, לא נרשמו כהצלחה גדולה. מה שנותר לבתי ההשקעות, זה להמשיך "למשוך את השמיכה" אחד לשני בהנחה שנתח שוק יביא עימו גם רווחיות.
מה שעוד מחכה לבתי ההשקעות מעבר לפינה, זה התמודדות עם שינויים של בעלי שליטה ומנכ"לים, כאשר שינויים כאלה לא תמיד עושים טוב לארגון.
כמעט בכל הגופים מתנוסס סימן שאלה מעל המשך כהונת המנכ"ל או מבנה הבעלות, כמו בפסגות, שסימן שאלה עומד סביב המשך כהונת המנכ"ל, רועי ורמוס, וסביב רכישת השליטה על-ידי קרן אייפקס, ועזיבתם של מייסדי אקסלנס רוני בירם וגיל דויטש הדומיננטיים.
145 מיליון שקל
אלו ההכנסות המצרפיות של בתי ההשקעות מתחום הברוקראז' (מסחר בניירות ערך). תחום זה עלה לכותרות בשנה החולפת, בין היתר לאחר שפורסמו תנאי השכר והבונוסים להם זכו כמה מבכירי התעשייה הזו, ובראשם מנהלי הברוקראז' של כלל פיננסים, שגרפו לכיסם בשנה שעברה סכום מצטבר של כ-32 מיליון שקל.
אולם, נראה כי מאז עברו הרבה מים בנהר, ותחום הברוקראז' הוא כבר לא מה שהיה כשבשוק הזה שלטו ארבעה גופים - פסגות, כלל פיננסים, אי.בי.אי ולידר שוקי הון. בשנה החולפת לשוק הזה נכנסו שלושה שחקנים חדשים - דש, מיטב ומגדל שוקי הון וכן הבנקים. הבנקים סימנו לפני שנה את התחום, והגדילו באגרסיביות את פעילותם בו.
כיום הבנקים כבר מרכזים כ-60%-70% ממחזור המסחר בבורסה בתחום זה. הבנקים אף גרמו לירידת מחירים משמעותית בעמלות, וקשה לבתי ההשקעות להתחרות עימם ברמות מחירים אלה. את היחלשות תחום הברוקראז' בבתי ההשקעות ניתן לראות היטב בתוצאות לידר שוקי הון ואקסלנס, שההכנסות שלהם מתחום זה צנחו ב-47% ו-24%, בהתאמה.
אצל הברוקרים הקטנים האתגרים גדולים יותר
מצבם של בתי ההשקעות הפרטיים או שבבעלות חברות ביטוח, אינו שונה מבתי ההשקעות הציבוריים. ההכנסות שלהם אולי גדלו, אך הרווחיות ברובם ירדה. חלק מהבעיות עימן מתמודדים בתי ההשקעות הציבוריים, מתעצמות אצל הפרטיים ובמיוחד אצל הגופים שמנהלים כמה מיליארדי שקלים בודדים - מתחת למאסת הנכסים הקריטית.
אין זה חדש שקשה מאוד להרוויח כאשר אין פעילות חיסכון לטווח ארוך. רק שבשנה האחרונה גם בנכסים לטווח קצר - קרנות נאמנות ותעודות סל - הרווחיות נשחקת, על רקע התחרות ודרישות הרגולציה.
כך, במגדל שוקי הון, שבבעלות מגדל ביטוח ובניהול רונן טורם, נרשמה צמיחה מתונה בהכנסות של כ-8% וגם הרווח הנקי נפל ב-36%, אך הסיבה לכך היא רווח חד-פעמי במחצית המקבילה. גם באפסילון, שבניהול שמואל פרנקל, ירד הרווח הנקי ל-5 מיליון שקל.
הראל פיננסים, שבבעלות הראל ביטוח ובניהול שמעון אלקבץ, הציגה תוצאות יפות. ההכנסות צמחו בכ-50%, הרבה בזכות הביצועים של חברת הקרנות הראל-פיא, שבניהול סמי בבקוב. הראל פיא גייסה במחצית 2.4 מיליארד שקל - סכום הדומה לגיוס הכולל של שאר עשרת השחקנים הגדולים בענף קרנות הנאמנות.
גם במיטב התמונה יחסית טובה. במיטב ניכרים פירות המיזוג עם גאון וישיר בתחילת השנה, והיא הרוויחה 20 מיליון שקל במחצית הראשונה, וזאת לעומת הפסד של 4 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
22
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
