נימוקים לבחירה:
שברה שיאי מכירה עם למעלה מ-75 אלף עותקים מספרה "אות מאבשלום". בעקבות הצלחת הספר חזרה מערכת החינוך להתמקד בדמותו של אבשלום פיינברג, והועלה מחזה על דמותו
ההישג החשוב שלי ב-2010: "הצלחת 'אות מאבשלום', שעבורי הוא פרויקט חיים. הספר הצליח להעלות על פני השטח דברים כמו משולש האהבה של אבשלום פיינברג עם האחיות שרה ורבקה אהרונסון, המוות של אבשלום במדבר, ההתאבדות של שרה במקלחת הקטנה והכסף שלא נמצא עד היום. כל זה הלהיט לי את הדמיון, ואני שמחה שהצלחתי באמצעות הספר להלהיט את הדמיון של אנשים אחרים".
צפי לשנה הקרובה: "לאחר הצלחת הספר שטרף את חיי, הרגשתי שאני חייבת לכתוב משהו שונה לחלוטין, ולכן כולי שקועה עכשיו במחזה 'תתחילי לחייך', שעוסק בקשיים חברתיים והתעללויות של בני נוער בגיל החטיבה. זו פעם ראשונה שאני כותבת קודם מחזה, ורק אחר כך את הספר".
רגעים של קושי: "ביקורת אחת הרסנית בעיתון על האישיות שלי, לעומת הביקורות הטובות שקיבלתי. כנראה שאין לי את הקוצים המתאימים. בדיעבד, אותו מבקר עזר לי, כי בסופו של דבר הוא גרם להרבה אנשים להסתקרן ולקנות את הספר".
הגשמה עצמית: "אני מרגישה שהגשמתי את עצמי, במיוחד כי אני לא מקבלת את כל מה שקרה עם 'אות מאבשלום' כמובן מאליו. עם זאת, אני מחכה לסיפור ההיסטורי הבא שיגיע לידיי".
פנאי: "משפחה, חברים ותיאטרון, בסדר הזה".
המלצה תרבותית: "שני ספרים שהשפיעו עליי במיוחד ועצרו את נשמתי: 'וודקה ולחם' של מירה מגן, ו'שום גמדים לא יבואו' של שרה שילה".
משפט שהשפיע עליי במיוחד: "משפט שהתגלגל אליי בזמן שכתבתי את 'אות מאבשלום', ושמבוסס על פתגם אידי: סופר אינו צריך לספור את המילים שהוא מניח על הדף, הוא צריך לשקול אותן".
אשת השנה שלי: "אורלי וילנאי, בגלל האומץ שלה להגיע לכיסים הבלתי נראים של העוולות החברתיות, ולחשוף לפני כולם את מה שמסתתר שם. האג'נדה החברתית שלה נקייה מאינטרסים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
