"היינו הראשונים להמציא את הפפראצי"

כ-2,000 אמנים, מפיקים, מנהלים אישיים ובכירים נוספים בתעשיית המוזיקה הישראלית הגיעו לוועידת המוזיקה השנייה במספר של חברת היינקן, שננעלה הערב בתום יומיים של פאנלים בהשתתפות אנשי מקצוע מקומיים לצד אורחים בינלאומיים.

בין הנושאים שבהם דנו השנה באירוע: "פלטפורמות מינוף וחשיפה לשוק הבינלאומי", "פיתוחים בעולם הניו-מדיה", "מוזיקה או רייטינג - ערוצי המוזיקה לאן", "מוזיקה כהשראה לעולם העסקים", "פיתוח וניהול קריירה עצמאית במגרש הבינלאומי" ועוד.

3 מיליון שקל השקיעה חברת היינקן בהפקת האירוע, שכלל גם ערב מופעי מוזיקה אלטרנטיבית שהתקיים אמש בביתן 1 במתחם גני התערוכה בתל-אביב, בהשתתפות ההרכבים The Drums (שהוזעקו ברגע האחרון להחליף את ההרכב "לפטפילד" שהחליטו לבטל את בואם), LCD sound system של המוזיקאי והמפיק ג'יימס מרפי וכמובן P.I.L (דימוי ציבורי בע"מ), להקתו של סולן הסקס פיסטולס לשעבר ג'ון ליידון.

"אנחנו מתחילים להרגיש חלק בלתי נפרד מתעשיית המוזיקה העולמית", מסכם אילן אלקיים מחברת Alive productions, שניהל אמנותית את האירוע, "לפני שנה החלטנו לקיים לראשונה ועדה מקצועית שתפגיש את מיטב אנשי המקצוע בפורמט שיאפשר להעביר ידע מקצועי רב לאנשי מקצוע אחרים שיוכלו להיעזר בו לקידום המטרות העסקיות והאמנותיות שלהם.

"הפורמט של דיונים מקצועיים ביום והופעות בלילה קיים בכל העולם שנים, ואני מודה שההיענות הגבוהה בשנה השנייה בלבד לקיום הוועדה בישראל הפתיע אותנו. רוב הפאנלים היו מכורים מראש. אפילו היינו צריכים להוסיף מקומות".

היה קשה לשכנע מנהלים בכירים בתעשייה העולמית להגיע לישראל?

"מדובר באנשים מבוקשים להרצאות בוועדות מקצועיות בכל העולם. רובם מכרים אישיים שלי, כך שאם היו סירובים פה ושם הם נבעו בעיקר מטעמי קוצר זמן. הרגשנו צורך לעמוד ברף הציפיות הגבוה שהותירה הוועדה של השנה שעברה, אבל בסופו של דבר עמדנו במטרות וזו הרגשה נהדרת".

ללא מעצורים. ליידון

הפאנל בהשתתפות ג'ון ליידון היה, ללא ספק, מסמר האירוע. צפיתם את זה מראש?

"ידענו שזה יהיה פאנל שונה, פחות מקצועי ויותר נוסטלגי. המפגש יועד מראש לבני 40 שהיו בשנות העשרה שלהם כאשר ליידון והסקס פיסטולס הובילו את מהפכת הפאנק רוק, וכמובן לחובבי פאנק צעירים עבורם הוא נחשב מיתוס".

אישיות חסרת גבולות

ליידון, בן 54 כיום, לא אכזב. הפאנל בהשתתפותו יועד להיות מפגש פסגה בינו ובין דורון אייל ("שולץ האיום"), מחלוצי הפאנק בארץ, אך מהרגע בו נכנס לאולם היה ברור שאין לליידון כוונה לחלוק פוקוס. אייל הסתפק במעמד מנחה בלבד, שבקושי הצליח להשחיל שאלה בעוד כוכב האירוע מנהל דיאלוג משעשע עם קהל שבקושי זיהה באיש חסר הגבולות ומלא שמחת החיים את הנער הזועם שהמריד בזמנו דור שלם נגד הממסד.

"תמיד יהיו לי זיכרונות יפים מימי הסקס פיסטולס", אומר ליידון, "בלהקה הזו למדתי על כוחה של המוזיקה, ואיך שיר יכול לבטא משהו חשוב לך ולאחרים. היינו הראשונים להמציא את תנועת הפפראצי. הלהקה הראשונה שצלמים רדפו אחריה לכל מקום, כי ידעו שנספק להם שערוריות. התקשורת הייתה ונשארה גוף גדוש עלוקות מוצצות דם, המנסות לפלוש לפרטיות שלך. בגלל זה קראתי ללהקה שלי 'דימוי ציבורי בע"מ', להפריד בין מה שהתקשורת חושבת עליי לבין מי שאני בקרב חברי ובני משפחתי".

לא הקלטת שירים חדשים כבר שנים.

"כיום P.I.L היא אמנם להקה אבל גם חברת הפקות. אני עוסק בהפקת סרטי טבע לילדים. זה מרתק אותי, ואני מאמין שחשוב ללמד את הדור הצעיר על בעלי החיים וכמה חשוב לתת לכל יצור חי את הכבוד המגיע לו. אין לי חברת תקליטים, אני משקיע בעצמי במוזיקה שלי, וסיבוב ההופעות הנוכחי נועד לגייס כספים להקלטות האלבום החדש שלנו.

"אני כבר מזמן לא חלק מתעשיית המוזיקה, להיפך. אני רואה את התפוררות חברות התקליטים הגדולות וזה תהליך מבורך בעיני, גם אם תופעת הלוואי שלו היא שאהיה מובטל. הרוק'נרול הפך אוסף של קלישאות. הרכבים המגדירים עצמם כפאנק-רוק מחקים את מה שהיה אמיתי עבורנו בשנות ה-70'. הם חיים בחלום של מישהו אחר וזה מגוחך. אין לי בעיה עם אנשים הקונים דיסקים של בריטני ספירס, אבל זו בעיה גדולה אם הם מאמינים שהזבל שהיא עושה טוב יותר משירים של אנשים שבאמת אכפת להם והם מנסים לבטא משהו בעל ערך. חוץ מזה, יש לה רגליים עבות מדי וראש גדול מדי".