תעשיית הדלק לרכב מתחילה לשנות את פניה, כשהמיזם שמעורר בינתיים את הבאזז הכי גדול הוא בטר פלייס של שי אגסי, שאמור לחבר את המכוניות שלנו לשטקר. מיזמי ביודיזל צצים ברחבי העולם (אם כי פה בישראל הרגולציה שמה ברקס לכיוון הזה), ובאופן כללי תעשיית הרכב וגורמים משיקים מנסים ליצור תעשיית דלק חדשה שאינה מזהמת. בתוך המגמה הזאת ישנן גם יוזמות מקומיות, אחת מהן נוגעת לבירה שלנו, ירושלים.
את כל נושאי המים והביוב של ירושלים מנהל תאגיד המים והביוב שלה, הגיחון, שהוא הגדול בארץ, ונשען על תקציב שנתי של 700 מיליון שקל. בגיחון החליטו שלטפל בשפכים הוא לעסוק בעצם בדלק. הרעיון הוא להניע את צי הרכב של עיריית ירושלים בגז מתאן מפסולת, כשההשראה לכך באה מערים גדולות רבות בעולם, כלומר לא מדובר ברעיון עתידני, אלא בכזה שעובד, ובהצלחה. בין הערים שבהן ניתן למצוא הנעת ציי רכב בביוגז נמנות בין היתר שטוקהולם, גטבורג, ליל, פריס, רומא, ברן, אתונה, מדריד ואוסלו. המשותף להן שהן מסבות גז מתאן שנפלט מפסולת לדלק עבור כלי רכב.
"אם הן יכולות, גם ירושלים יכולה", אומר, משה קלצ'ין, יו"ר הגיחון. כוונתו היא להשתמש בגז המתאן, שנוצר מבוצה בתהליך טיהור השפכים במכון טיהור השפכים (מט"ש) של ירושלים בנחל שורק, כדלק לצי הרכב של עיריית ירושלים - אוטובוסים, אמבולנסים, משאיות לפינוי אשפה וכד'. לשם הנעת כמות כל-כך גדולה של כלי רכב נדרשת כמות גדולה של מתאן.
ומה יש לו להציע? כמות המתאן המופקת כיום במט"ש נחל שורק היא 6.5 מיליון מטר מעוקב (מ"ק) בשנה. לאחר ניקוי הגז מדו תחמוצת הפחמן וחומרים אחרים, תהיה כמות הגז הראויה לשמש להנעת כלי רכב מעל 4 מיליון מ"ק גז. לדברי קלצ'ין, במדינות שונות באירופה 1 מ"ק גז מתאן שווה ל-1 ליטר סולר בקירוב לצורך הנעת כלי רכב. כלומר, מתקבלת פה כמות דלק המספיקה ל-1.5 מיליון ק"מ נסיעה של משאית אשפה.
"לאחר ניקוי הביוגז מדו תחמוצת הפחמן, יתקבל גז שווה ערך לגז טבעי בהיקף דלק ליותר מ-100 אוטובוסים או משאיות ביום", טוען קלצ'ין. לדבריו, "היום במט"ש נחל שורק יש לנו יצרן חשמל שמייצר 2 מגוואט שעה. מדובר בחברת מבט"י, חברה בת של הגיחון, המתפעלת את המט"ש באמצעות החשמל המופק, ואת העודף מוכרת לחברת החשמל".
נציין, כי ישנם בישראל כלי רכב הממונעים בגפ"מ, שהוא למעשה גז בישול, אך הוא נחשב לפחות ידידותי לסביבה מגז טבעי. לכאורה, הרעיון שעליו קלצ'ין מדבר נשמע ראוי גם סביבתית וגם כלכלית, שכן יש בו ניצול של חומר גלם שאחרת יטופל בדרך שלא תהיה בה תועלת לסביבה.
איך אתם מקדמים את הפרויקט?
קלצ'ין: "אנחנו עובדים בשני מישורים במקביל. ראשית מול עיריית ירושלים, שלה יש היום 140 משאיות אשפה, ויש כבר החלטת עירייה שברגע שנצליח להביא לייצור הגז, המשאיות יוסבו או שהמשאיות החדשות יהיו מותאמות לשימוש בגז. "כמו כן, יו"ר המזכירות הארצית של אגד, גדעון מזרחי, נתן את ברכתו לתהליך וביקש ממנהל מחוז ירושלים להתקדם איתנו בנושא, וכן יש הסכמה חתומה במסגרת פרוטוקול ישיבה עם מנכ"ל העירייה. גם מנהל הדלק הביע עניין", אומר קלצ'ין.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה, כי המשרד "תומך ומסייע לכל גוף המעוניין לקדם את נושא השימוש בגז טבעי כחלופה אלטרנטיבית לרכב". ממשרד התשתיות נמסר בעניין זה, כי "לפני חודשים ספורים הועברה בוועדת הכלכלה תקינה לגז טבעי דחוס, ובמקביל משרדנו והמשרד להגנת הסביבה פנו במשותף למכון התקנים, על מנת שימצאו תקן בינלאומי קיים לגבי הגז המדובר, במטרה לקדם את התהליך".
ומה אומרים במכון התקנים?
"הנושא נדון בוועדה המרכזית בישיבתה האחרונה שהתקיימה בחודש יולי ועקרונית, הנושא אושר לתקינה. אנו מניחים כי ייקח כשנה עד שהתקן יתפרסם להערות הציבור. תהליך התקינה דורש קונצנזוס של כל המעורבים ועל כן תהליך הכנת התקן ייקח כשנה", נמסר מהמכון.
זול יותר וסביבתי יותר
כדי להוציא פרויקט כזה אל הפועל יהיה צריך ראשית להסב את כלי הרכב לדו מנועיים, כך שיוכלו לנסוע גם על סולר במקרה של תקלה, ולמרות שמדובר בהוצאה, קלצ'ין טוען שבפרויקט כזה יש היגיון כלכלי.
מיכה בלום, סמנכ"ל הגיחון לענייני ביוב, פורס תחשיב שהתאגיד הכין וממנו עולה כי ההשקעה הנדרשת לכל שלבי הפרויקט, כולל הסבת המנועים, היא 25 מיליון שקל.
בתחשיבים לתקופה של 10 שנים, הכוללים החזר הון והפעלה של המיזם יעלה 1 מ"ק גז 3.5 שקל. מאחר שלעירייה אין פטור על בלו (אינה חברת הסעות), ואין לה פטור על מע"מ כמלכ"ר, ליטר סולר עולה לה 5.6 שקל. המחיר בו יימכר הגז לעירייה ייקבע במו"מ ויעמוד בוודאי בין עלות ההפקה למחיר הסולר. מכאן הכדאיות הכלכלית. מדובר בתחשיב כללי כשכעת שוקדים בתיכון על תוכנית כלכלית מפורטת יותר.
עוד לדבריו, הגז לא רק שזול יותר מסולר, אלא שגם פליטת ה-2CO נמוכה בעשרות אחוזים במנוע גז, עוצמת רעש מנוע גז נמוכה בכ-50% ממנוע סולר וכמובן שיש בכך הפחתת התלות ביבוא דלק פוסילי, וכן הארכת משך חיי המנוע והפחתת תחלואה של דרכי הנשימה.
לדברי קלצ'ין, בכוונתו להגדיל את מכון טיהור השפכים. כמו כן, כדי לפתור את בעיית הזרמת השפכים ממזרח ירושלים - לאחר אינספור בעיות עם הרשות הפלשתינית - "אנחנו שוקלים להזרים את השפכים מנחל קידרון מערבה. נוכל לקבל משם עוד מיליון מ"ק ביוגז, כלומר תוספת של 30% לקיים היום. זה פרויקט שנמצא כרגע בבחינה מעשית. אנחנו כרגע בשלב של בחינת ההיתכנות כי אין תחנת שאיבה כזאת כרגע בארץ. ההערכה היא שזה ייקח שנתיים שלוש".
בלום מוסיף, כי "נצטרך להניח קו הולכת גז מאזור נחל שורק לגבעת שאול, שם מרכז הלוגיסטיקה של עיריית ירושלים. לאחר מכן נבנה שם תחנת תדלוק בגז. אנחנו במגעים ראשוניים עם אגד במגמה לבחון תדלוק של אוטובוסים בגז. הרעיון הוא להניח קו הולכה של גז ממט"ש שורק למסוף אגד במלחה". ובכל אופן, "יש מספיק רכב בעירייה שצריך עוד לפני שסוגרים את העניינים עם אגד. רק מאספקת הגז למכונות הטיאות (המכונות המטאטאות את הכבישים - ש.ח.) ולטנדרים של תחזוקת העיר תהיה תועלת בהפחתת הזיהום", הוא אומר.
ומי בצד הטכנולוגי?
"את הסבת המתקנים תעשה עבורנו אחת מהחברות האירופיות שכבר יש להן ניסיון באירופה. זה ייעשה במכרז בהליך מסודר. מה שחשוב לנו הוא הטכנולוגיה, שתהיה הטובה ביותר שבנמצא", אומר קלצ'ין, "אבל אנחנו עדיין לא שם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
