בסוף אוקטובר יתכנסו במרקש שבמרוקו כ-1,000 בכירים, כדי לדון בסוגיות כלכליות הקשורות למזרח התיכון וצפון אפריקה, במסגרת כנס שעורך הפורום הכלכלי העולמי. המארגנים מצפים למשלחת ישראלית גדולה, בראשות הנשיא שמעון פרס ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה בנימין (פואד) בן-אליעזר.
שריף אל דיוואני, מנהל התחום העסקי של המזרח התיכון וצפון אפריקה בפורום הכלכלי העולמי, ביקר לאחרונה בישראל ונפגש עם אנשי עסקים בכירים כחלק מההכנסות לכנס באוקטובר.
ביקור נוסף שלו בישראל צפוי בדצמבר הקרוב, אז הוא ישתתף בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", וייקח חלק במושב שידון בשווקים המתעוררים.
אל דיוואני מספר שבכנס במרקש יתמקדו הדיונים בשלושה תחומים. "התחום הראשון הוא ניהול סיכונים. ראינו בשנתיים האחרונות שלא משנה כמה שאנו מוכנים לירידות ועליות בכלכלה, יש סיכונים שלא נצליח לחזות מראש. זה משנה את דרך ניהול העסקים בעולם, ודורש הגדרה נרחבת יותר של מה הם הסיכונים - מסיכונים ספציפיים לתעשיות מסוימות ועד לסיכונים עתידיים כלליים כמו שינויי אקלים".
התחום השני בו ידונו יהיה השגת צמיחה בת-קיימא. "חשוב לדעת איך ממשלות יכולות ליזום תוכניות צמיחה שישמרו על משאבים ויגנו על האינטרסים של הדורות הבאים", הוא אומר. "האתגר הגדול ביותר לממשלות הוא החוב הריבוני. הן יכולות ללוות כמה שהן רוצות אבל דורות העתיד יישארו עם חוב".
הנושא השלישי בו ידונו יהיה דרכים להרחבת שיתופי הפעולה העסקיים של מדינות צפון אפריקה והעולם.
"החסמים הם לא רק פוליטיים"
אל דיוואני מקווה לראות בעתיד "שיתוף פעולה כלכלי, ביטחוני וסביבתי בין מדינות הים התיכון". לדבריו, אנשי עסקים ובכירים נמשכים לפעילויות הפורום הכלכלי העולמי ובראשם הכנס השנתי בדאבוס, משום ש"כל איש עסקים ומנהיג רוצה לדעת יותר על הסוגיות שמשפיעות על התעשייה שהוא פועל בה". כדוגמה הוא נותן את תחום האנרגיה שמשתנה, ומשפיע בכך על מדינות רבות במזרח התיכון.
לדברי אל דיוואני, אנרגיה חלופית שעשויה להחליף בעתיד את הנפט היא עדיין רחוקה. "זה הולך להיות תהליך הדרגתי ולא יקרה בן לילה", הוא אומר. "האתגר, כמובן, הוא לאלה שמספקים אנרגיה כרגע. למשל, מדינות המפרץ, אלג'יריה ולוב. האתגר שלהן הוא לזוז ולצאת מהדפוס הנוכחי של ייצור וצריכה, ואנחנו נדון בתוכניות עסקיות ואסטרטגיות שיש לבצע כדי להתכונן לכך".
עוד סוגיה שמעניינת את ממשלות האזור היא כמובן המים, או יותר נכון המחסור בהם. "שאלת המים הפכה להיות מאוד חמורה בהתחשב בכך שהצריכה עולה מאוד והמשאבים נמצאים בסיכון באזורים רבים בעולם", אומר אל דיוואני.
- איך לדעתך צריך לקדם שיתופי פעולה בין מדינות, בעיקר באזור שאתה אחראי עליו?
"זה עניין שחייב לקרות, וכרגע המצב לא מספיק טוב. יש הרבה הזדמנויות והרבה פוטנציאל. בתחום האנרגיה, למשל, יש מספר פרויקטים, וביניהם שיתוף פעולה אירופי-צפון אפריקני בנושא אנרגיה סולארית. כרגע זה עדיין בשלבים מוקדמים, ואנחנו מקווים שהמודל העסקי יצליח ויהווה תמריץ לאחרים.
"בתחום הטכנולוגיה ישראל היא דוגמה טובה מאוד. ישראל הוכיחה את עצמה כספקית טכנולוגיה מתקדמת בתחומי הרפואה, חקלאות, מים וביטחון. חשוב שיהיו דרכים לשתף פעולה. היום, החסמים הם לא רק פוליטיים אלא גם כלכליים ויש מקום לשיפור בתחום".
- עד כמה מדינות האזור פתוחות לסחר בינלאומי?
"המצב הוא בסך הכל טוב, אבל יש דברים שצריכים להשתנות. מה שיותר דחוף לדעתי הוא טיפול בתגובת הממשלות למשברים. לדוגמה, כשממשלה נתקלת באתגר של בטיחות מזון היא מהר מאוד נוטה לזוז לכיוון של סגירת הגבולות ואיסור ייצוא וייבוא. זה משפיע על כל מערכת סחר הבינלאומית ומייצר אתגר גלובלי".
- איך משפיע המצב בין ישראל והמדינות השכנות על הכלכלה?
"כולם מבינים שבמצב של קונפליקט העלויות של עשיית עסקים עולות, ויש קושי בהשקעות. אני מזהה שיפור דרמטי בכלכלה הישראלית ובסביבה העסקית בשנים האחרונות. יש הרבה מאוד חדשנות וכישרון, מערכת בנקאית מצוינת וקהילה עסקית מעולה.
"ועדיין, בגלל המצב הביטחוני ההשקעות לטווח ארוך נמוכות ממה שיכלו להיות וזו תוצאה ברורה של המצב. זה משפיע על ישראל ועל השכנות שלה. עוד השפעה שלילית של המצב היא בריחת המוחות. הבעיה קיימת בישראל, אבל היא חמורה בהרבה בעולם הערבי. במובן מסוים, זו עדות להשפעה השלילית של הקונפליקט על הכלכלה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.