דודי ויסמן מנסה לעטות על עצמו ארשת ממלכתית היאה לאיש עסקים במעמדו. המיזוג המתוכנן בין חברת האנרגיה שלו דור-אלון ובין הרבוע הכחול שבשליטת הקבוצה, יציב אותו בראש אימפריית הקמעונות הגדולה בארץ, וזה עוד לפני שספרנו את 5 בתי הזיקוק ואת אלף תחנות הדלק שהוא מחזיק בארצות-הברית. אבל הארשת הטקסית מפנה חיש מהר את מקומה לישירות הישראליות הכנה, שלא עושה חשבון אבל בהחלט מדי פעם סוגרת איזה חשבון, המאפיינת את ויסמן.
כן, הוא עדיין כועס על שהממונה על ההגבלים לא נתנה לו לקנות את סונול; וכן, הוא לא שוכח איך כאשר קנה את רשת טוטאל פינה האמריקנית, שהיא הבסיס לעסקי הנפט שלו בארצות-הברית, כינו אותו באחד העיתונים "זבוב שרוכב על גב של פיל"; ולא שהוא רוצה לדבר על החרם החרדי שהוטל על רשת שפע שוק החרדית מבית הרבוע הכחול, אבל "תבדקו מי מחובר לחסידות גור שהטילה את החרם" - הוא שולח רמז עבה לכיוון בעלי מניות בשופרסל. ואם כבר, לא שהוא משווה את עצמו לאי.די.בי או לכל אחד אחר, "לא בדקתי את המספרים של אי.די.בי", אבל, "אני יכול להגיד שאלון היא המקום הראשון או השני בדן אנד ברדסטריט כבר הרבה שנים מבחינת מחזור פעילות".
כאשר הוא נשאל מדוע מגה בול, הרשת הקמעונית הזולה שלו, יצאה בקמפיין כה אגרסיבי וישיר מול שופרסל דיל מבית המתחרה הגדול נוחי דנקנר - מהשוואת החשבוניות תוך נקיבת שם המתחרה ועד סרטוני רשת המראים כיצד אנשיה מגורשים מסניף של שופרסל דיל לאחר שהגיעו לשם עם מצלמות כדי "להשוות מחירים" - הוא פשוט מודה בכנות: "צריך לזכור שמגה בול הוקמה מאוחר מדי, ולכן החדירה היתה צריכה להיות יותר אגרסיבית".
- המלחמה החזיתית הזאת מול שופרסל נתפסת אצל אחדים כמזיקה יותר מאשר היא עוזרת.
"להזיק היא לא מזיקה. אם אתן שואלות אותי אם זה הדבר הנכון לעשות - לא יודע".
אברי גלעד בפרסומת למגה בול
בעבר אמר ויסמן שאינו חושב שרבוע כחול צריכה לעשות משהו מול שופרסל דיל, ואף התבטא בביטול ששופרסל דיל היא סתם מיזוג של שתי תת-רשתות של שופרסל, ואין בה כל בשורה. היום אין לו כל בעיה לחזור בו: "זו היתה טעות מבחינתנו לא להיכנס קודם לכן. היו לנו 100 סיבות אובייקטיביות, אבל אלה בעיות שלנו, לא של אף אחד אחר. כשאתה מגיע בתוך 15 שנה מתחנת דלק אחת עם אפס מחזור ו-6 עובדים, ל-31 מיליארד שקל מחזור ו-14 אלף עובדים, אתה לא עושה את זה בלי לעשות טעויות. אתה רק מקווה שאתה עושה לפחות 51% נכון".
איציק כהן בפרסומת לשופרסל דיל
800 מיליון שקל דיבידנד
ויסמן אינו מרגיש נינוח אל מול התקשורת, וניתן לחוש זאת בנקל. הוא לא מסתחבק בקלות, לא ממהר להחליף צ'פחות עם עיתונאים, וגם בראיון הזה לוקח לו זמן להפשיר. יחסית להיקפי הפעילות שלך, אתה שומר על פרופיל די נמוך, אנחנו מבקשות להוציא אותו משלוותו. "למה צריך פרופיל?", הוא משיב. "בחברה עובדים אנשים, ויש מי שמנהיג אותה. מי שרוצה להתפרסם על הבסיס הזה ויש לו שיקולים נוספים, שיבורך. אנחנו מעדיפים לעבוד בשקט".
באפריל החולף הודיעה קבוצת אלון, בשליטת ויסמן ובן-דודו, עו"ד שרגא בירן, על כוונתה לבצע שינוי מבני: פעילות הדלקים המרוכזת בדור-אלון תעבור לידי החברה האחות רבוע כחול, והפעילויות הקמעוניות של שתי הקבוצות יאוחדו. כרגע, קבוצת אלון מחזיקה כ-80% ממניות דור-אלון, וקצת פחות מ-70% ממניות רבוע כחול ישראל. לאחר השינוי, שייעשה בדרך של הקצאת מניות, תחזיק קבוצת אלון כמעט ב-80% ממניות הרבוע הכחול. המהלך צפוי להיות מלווה בחלוקת דיבידנד של 800 מיליון שקל, שמרובו תיהנה קבוצת אלון.
אלון היא אמנם חברה פרטית, אבל גם ללא פרסום דו"חותיה ברבים ברור כי שנת 2009 לא היתה קלה עבורה; לשם כך די להביט במניית אלון USA שנחתכה ללא רחם מאז פרץ המשבר הכלכלי ב-2008, ואשר סובלת מן המיתון בשוק האמריקני עד היום. כך שיש להניח שהדיבידנד יועיל לה, אם לא לכיסוי חובות אז כזריקת חמצן להרחבת הפעילות.
למיזוג קדם "סידור" של פעילויות הקבוצה: פעילות הנדל"ן תחת רבוע נדל"ן; פעילות חיפוש הגז הטבעי (כולל שותפויות של כ-5% בתגליות תמר ודלית) תחת אלון גז; פעילות ממכר המזון (הכוללת את רשת רבוע כחול, AM:PM, עדן טבע וחנויות הנוחות אלונית) תחת "מגה קמעונות"; ואת פעילות הרשתות המוכרות מוצרים שאינם מזון (נעמן וששת לכלי בית, ורדינון, כפר השעשועים וד"ר בייבי) תחת השם Bee.
"זוהי השלמה של מהלך", מסביר ויסמן, "ריכוז כל הפעילות הקמעונית שלנו בישראל, שהתחילה בתחנת דלק אחת שפתחנו בספטמבר 1993, שהיו בה כבר חנות נוחות ושירות עצמי וכל הדברים האלה שכולם הזהירו מפניהם".
- מפני מה הזהירו?
"אמרו שאצטרך לשים מחסומים כי מכוניות יברחו בלי לשלם על הדלק, ומה פתאום חנות נוחות, הרי בישראל המרחקים קצרים. כ-12 שנה היינו לבד עם חנויות הנוחות והשירות העצמי, ורק אז כולם התחילו להצטרף".
אלונית / צלם: איל יצהר
ברונפמן? "חברים עד היום"
על הקיר בלשכתו של ויסמן תלוי צילום מוגדל של צ'ק מ-2003, על כ-1.3 מיליארד שקל, צ'ק שמפורט עד ל-8 שקלים בסוף שורת הספרות הארוכה ("שולם פישר מאמין בגימטריה", מסביר ויסמן). המשלמים: קבוצת ברונפמן-אלון. התמורה: 78% מרשת רבוע כחול.
השותפים מאז, מתיו ברונפמן ושולם פישר, כבר מזמן לא שותפים שלו, ותלי-תלים של מילים נכתבו על מערכת היחסים הקשה בינם לבין ויסמן: על כך שלאחר שמכרו את חלקם לויסמן חצו את הקווים ורכשו אחזקות בשופרסל המתחרה; על הרמזים כי הם או מי מטעמם ברשת יש החרדית מבית שופרסל הם העומדים מאחורי החרם החרדי על רשת שפע שוק מבית רבוע כחול, שהוטל לאחר שדור-אלון רכשה את רשת AM:PM הפועלת גם בשבתות. סיפור צבעוני עם פשקווילים, ועדות שבת, עריקים, שתדלנויות, וכמובן הכחשה גורפת לכל קשר אל החרם, מצדם של ברונפמן ופישר.
שפע שוק / צלם: תמר מצפי
"מובן שלא היינו מאחורי החרם", אמר ברונפמן בראיון נרחב ל-G בספטמבר 2008. "רבוע כחול היא לקוח גדול של פאלאס תעשיות שלנו, וזה מנוגד לאינטרס העסקי שלנו לפגוע בלקוח. שולם הוא במקרה חסיד, ורבנים הם אלה שהטילו על ויסמן חרם, והוא חיבר את שני הדברים והסיק מה שהסיק. אבל זה לא האופן שבו אני פועל, וגם לא האופן שבו שולם פועל. דודי חבר שלי".
הפרק האחרון המיוחס לסכסוך הזה הוא הפסקת ההתקשרות בין מגה לבין פאלאס תעשיות, יצרנית מוצרים נלווים לקמעונות מזון, כגון נרות, מגבונים ומגשיות אלומיניום. שני הצדדים טוענים כי אין קשר בין שני העניינים.
"מערכת היחסים האישית שלי - לא רק עם מתיו ברונפמן ועם סטייסי אשתו, אלא גם עם משולם פישר - חברית עד היום", מבהיר ויסמן.
"הגיע לנו צל"ש"
אף על-פי שחלק הארי של פעילות קבוצת אלון נמצא כיום בארצות-הברית - שני שלישים הנפרסים על 3 בתי זיקוק, אלף תחנות תדלוק, קווי צנרת להולכת נפט ויצרנית אספלט מהגדולות במדינה - הרי שבשליש הישראלי מעסיק ויסמן יותר עובדים. קמעונות היא עסק עתיר עובדים יותר מעסקי הזיקוק ומהובלות הדלקים, וויסמן כל הזמן מתרחב.
- בסוף 2006 רכשת את רשת AM:PM במחיר נאה מאוד (143 מיליון שקל), ויש האומרים מוגזם.
"אילו הייתי משלם לבחור מהיי-טק, שכתב איזו תוכנה שלא ברור לאן היא תגיע, סכום כפול, היו אומרים שזה בסדר. אבל אם אתה משלם ל-3 חבר'ה שעובדים קשה ומרימים ארגזים, אומרים 'מה פתאום מגיעים להם סכומים כאלה'. השלושה האלה זיהו בזמן את טרנד החנויות בערים, והיום כולם רצים לשם. המחיר ששילמתי בהשוואה למה שהיום משלמים על כל חנות בעיר הוא מחיר ממש זול, ונכנסנו לזה בזמן הנכון".
- אלא שהרכישה הזאת סיבכה אתכם עם החרדים. לא הבאתם את זה בחשבון?
"ההצעה לרכוש את AM: PM הגיעה מההנהלה של דור-אלון, והיא נשענה על הניסיון האמריקני שלנו כזכיין הכי גדול בארצות-הברית של רשת חנויות הנוחות 7/11, שהעבירה חלק גדול מפעילותה מתחנות הדלק אל פנים הערים. ברגע שנושא כזה מגיע לדיון בדור-אלון, שהיא חברה ציבורית, השיקול שלה חייב להיות מה טוב לחברה עצמה, ולא מה טוב לחברה ציבורית אחרת בקבוצה, שיש לה רשת קמעונית חרדית".
- אתה רוצה לומר שהחומות הסיניות עוברות גם במוחו של אותו בעל שליטה ובהחלטותיו?
"כחברה ציבורית, הגיע לנו יותר מצל"ש על איך שהתנהגנו בעניין AM:PM. כי היה קל מאוד לסגור סניפים בשבת, אבל יש לך ציבור של מחזיקי מניות בדור-אלון, וזה מהלך ממש לא נכון מבחינת האינטרסים שלהם.
"חוץ מזה, בניגוד לתדמית שנוצרה בעיתונות - וייתכן שהיא נוצרה מפני שלא הגבתי, כי קיבלתי החלטה לא להתעמת עם רבנים - המהומות סביב AM:PM לא התחילו מיד עם הרכישה, אלא שנה וחצי לאחר מכן. ובניגוד לתדמית בעיתונות החילונית, מעולם לא נעשה חרם כולל על שפע שוק".
- לא נעשה חרם?
"רוב הגופים, מלבד גוף אחד של חסידות גור, קונים בשפע שוק. תלמדו מי הגוף הזה (ועדת הרבנים למען השבת, שבראשה עומד איש חסידות גור הרב יצחק גולדקנופף') ולמי הוא מחובר. הם אלה שעשו את המהומה".
- בוא נדבר קצת על רשתות חילוניות. אתה חושש, למשל, משיווק השקמה של רמי לוי?
"חושש - לא, אבל אני חושב שצריך להסיר את הכובע בפני רמי לוי. בתחום הרשת הרביעית בגודלה, יש שתי רשתות יוצאות מן הכלל: חצי חינם, שמזכירה לי את אלון של פעם, משהו יפה ואליטיסטי, ורמי לוי".
- בדו"חות הרבוע הכחול אפילו ציינתם שרמי לוי מוכר פי שלושה למטר רבוע מאשר אתם.
"לבדוק ממוצע זה לא תמיד נכון, כי אצלנו יש גם חנויות קטנות וחנויות במקומות קטנים, ששם המחזור באמת הרבה יותר נמוך. אבל הם בהחלט מוכרים יותר למטר רבוע, והם עושים עבודה מצוינת".
- ומה דעתך על רשת טיב טעם?
"מצד אחד רוב החנויות בהחלט יפות, עם מגוון גדול של סחורה, והם יודעים לבנות חוויית קנייה; מצד שני, החנויות לא מושכות קהל רב. לדעתי, הבעיה שלהם היא שבתחילת הדרך הרשת היתה מזוהה עם מכירות של חזיר ועם אוכלוסייה סקטוריאלית, והם לא מצליחים לשנות כיוון. הם צריכים לחתור לתדמית יותר עממית, כדי שכל אחד יראה בהם אופציה, מה שלא קורה כרגע".
אלון אחזקות
ויסמן יוצא להגנת השותף: "מילה של לב לבייב זה קדוש"
קבוצת אלון נמצאת בשליטת ביילסול (53%), אשר רוב המניות בה, כמעט 80%, מוחזק בידי משפחת שרגא בירן, וכ-20% בידי ויסמן. שאר המניות (כ-47%) מוחזקות בידי ארגוני הקניות של הקיבוצים. עד ספטמבר היה בקבוצה שותף גדול נוסף, אפריקה ישראל סחר מבית אפריקה ישראל, שהחזיקה כ-26% מאלון.
כדי לשחרר קצת אוויר לאפריקה ישראל, סוכמה עסקה שבה קיבלה אפריקה במקום חלקה בחברת האחזקות הפרטית, מניות בחברות הציבוריות של קבוצת אלון - דור-אלון, אלון USA ואלון גז - כדי שתוכל לממשן בשוק, וכן קיבלה אופציה לרכישת 7% מדור-אלון, שאותה מימשה לאחרונה.
"אפריקה ישראל היא חברה יוצאת מן הכלל", נחלץ ויסמן להגן על כבוד השותפים שהוטח בהם הרבה רפש. "נעשה לה עוול תקשורתי. אני אומר את זה כמי שעובד איתם 15-16 שנה.
"עשו עוול גם לחברה וגם לבן אדם. כמה אנשים בישראל יכולים להביא סכומים, וגם מביאים, כמו שלב לבייב הביא בשביל להשקיע בחברה כאשר נקלעה למשבר? בכל מקום אחר משקיעים גדולים ממנו לא עושים זאת. לא הולך - נותנים את המפתחות לבעלי האג"ח ושלום על ישראל. ופה לב גם הביא את כל הסכומים האדירים האלה של הכסף וגם חטף. גם אכל את הדגים המסריחים וגם גורש מהעיר; זה לא ייאמן מה שפה נעשה".
- נשמע שאתה כועס.
"יותר מ-15 שנה עבדתי איתו, ואני יכול לומר שאצלו הכול ביזנס, הכול ענייני, בלי פוליטיקה, ומילה אצל לב לבייב זה קדוש. אם בעתיד ארצה שותפים, לב לבייב יהיה הראשון שאפנה אליו".
ועדיין, די צורם שאפריקה ישראל והחברות בנות ממשיכות לחלק בונוסים שמנים לבכירים, למרות המצב.
"אני מניח שרצו לפצות אנשים. אז אולי העיתוי הוא שגוי, ואולי גם שיקול-הדעת לא נכון. אבל עדיין, אפריקה ישראל חברה נפלאה".
כתבות
ני"ע
