מדיאנה גולבי ועד "חטופים": ציוני הדרך שנרשמו השנה בטלוויזיה

השתעממתם מול המסך בשנה האחרונה או שדווקא הצלחתם להתרגש? "גלובס" סיכם שנה עברית ומצא את 6 התופעות שבכל זאת הרעידו את המסך בסלון.

מערך ה-DTT: פלטפורמה שלישית אימתנית? עדיין לא ברור

עדיין לא ברורים ממדי התופעה המכונה בישראל מערכת "עידן+" - מערך השידורים הדיגיטליים הקרקעיים. השנה תיזכר כשנה שבה יצא לדרך אופן חדש לצפייה בטלוויזיה - כזה שמאפשר לקלוט רק 5 ערוצים בסיסיים בעלות רכישה חד-פעמית של ממיר. אלא שלכולם ברור שמה שהיום הוא 5 ערוצים, צפוי להיות בשנתיים הקרובות הרבה יותר.

למעשה, ה-DTT, שבעשרות אלפי בתים כבר צופים בו, עשוי להפוך לפלטפורמה שלישית ואימתנית, שכבר מעוררת תחושות של אי-נוחות בעולם התקשורת הישראלי.

ה-DTT, שהושק על-ידי הרשות השנייה השנה, מחזק משמעותית את הערוצים המסחריים בישראל על פני הטלוויזיה הרב-ערוצית, כך גם את ערוץ 1 שרק מחכה להזדמנות.

עם המעבר לרישיונות, צפויים להצטרף כוחות חדשים ל"עידן +", וכל ערוץ מסחרי חדש שיעלה יהיה באופן מיידי על הממיר הנוח לרכישה. אם לא די בזאת, כל ערוץ כזה צפוי להיות באיכות שידור של HD.

לא מן הנמנע, כפי שזה נראה עכשיו, שגם ערוץ 9 דובר הרוסית, ערוץ 23 של החינוכית, ערוץ ערבית וערוץ חדשות שיקומו כנראה בקרוב, יצטרפו אף הם לפלטפורמה המבטיחה.

בפברואר הקרוב אמורים להסתיים בישראל השידורים האנלוגיים באופן סופי, והשידור הדיגיטלי באמצעות ה-DTT אמור להיות אופציה הרבה יותר ריאלית בעבור אוכלוסייה רחבה יותר.

המהפכה המהותית שמעורר מערך השידור החדש, שבעולם כבר צובר תאוצה, היא בקהל היעד שלו. בעוד שבישראל חשבו כי מדובר בראש ובראשונה בסעד לאזרחים שלא יכולים להרשות לעצמם להתחבר לטלוויזיה הרב-ערוצית - התברר הדבר דווקא כמוצא לאזרחים שהתייאשו ממנה, מסיבות צרכניות או תוכניות.

ה-DTT הפך להיות פופולרי בקרב אוכלוסייה שמורידה תכני חו"ל וסרטים ברשת אך ממשיכה לראות חדשות, ריאליטי וספורט, ובקרב ישראלים שנואשו מעודף התוכן הנורה עליהם מהמסך.

מעבר לזה, ה-DTT הפך לאלטרנטיבה פשוטה לחבילה הצרה, שעומדת זמן כה רב במרכז השיח הציבורי.

שידורי HD: המונדיאל הפך את ערוץ 1 לברודקאסטר הראשון המשדר ב-HD

קפיצת הדרך המשמעותית של הטלוויזיה הישראלית השנה היא דווקא טכנולוגית. על-פי הערכה, קרוב לחצי מיליון משקי-בית בישראל כבר מחזיקים בציוד מתאים לצפייה בשידורי HD, והחברות yes ו-HOT נערכו לכך בהתאם עם שורה של ערוצים מתאימים.

אבל את ההישג רושם דווקא ערוץ 1, שהפך השנה לערוץ הברודקאסט הראשון שמעביר את כל שידוריו בשיטת ההפרדה הגבוהה.

זה התחיל כרעיון הזוי וכמעט בלתי אפשרי להעביר את שידורי הגביע העולמי (המונדיאל) שנערכו ביוני השנה בדרום אפריקה בערוץ HD. היעדר ההיגיון שביוזמה התחדד במיוחד לנוכח העובדה שמי שהחליט ללכת על זה הוא הערוץ החבוט והמפגר ביותר טכנולוגית בשידור המקומי.

המהלך התאפשר בסופו של דבר לאחר ש-HOT ו-yes, שזיהו את הפוטנציאל השיווקי-עסקי שבעניין, לקחו חלק במימון והשתתפו במאות אלפי שקלים כל אחת למימון ניידת שידור מתאימה.

השידור באופן המתקדם הועבר באפיק חדש, 511, וכל תפיסת השידור הטלוויזיוני בת 42 השנים השתנתה מקצה לקצה.

ההשפעה של המהלך אמנם גירתה את התעשייה והביאה אותה לחשוב קדימה, לפחות טכנולוגית, אבל לשידורי ה-HD של רשות השידור היו השלכות רחבות הרבה יותר, במיוחד באשר לעתיד הגוף הציבורי.

עם התחדדות התמונה התחדדה גם ההכרה כי צריך להציל את רשות השידור, וקולות ישנים שקראו לסגירה דיברו לפתע אחרת. גם האוצר ומשרד ראש הממשלה הצטרפו לאופוריה והעבירו 10 מיליון שקל ראשונים, על חשבון הרפורמה המתוכננת, כדי להמשיך בשידורים באפיק 511.

בינתיים, בערוץ 1 ממשיכים לשדר ב-HD, למרות שמרבית השידורים בערוץ כלל לא צולמו באופן שידור זה. אולם זה לא ממש משנה - התקדים נקבע, וביום שאחרי המעבר לרישיונות, כל הערוצים החדשים שיקומו יהיו ערוצי HD. מעבר לכך הבטיח המהלך כי ערוץ 1 ימשיך להתקיים ביניהם.

"זו היתה החלטה אסטרטגית בהבנה שזה צעד משמעותי ביישום הרפורמה כבר עכשיו, גם אם אין חתימה", אומר מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר. "הנראות שלנו היתה בעייתית בגלל הטכנולוגיה החלשה. ה-HD הביא אותנו למקום אחר והביא צופים שלא היו איתנו עד עכשיו. לעשות את זה במונדיאל היה סיטואציה של win-win".

סדרת הדרמה "חטופים": פיצחה את הקוד ליצירת סדרת דרמה מסחרית ישראלית

במשך שנים נעשה ניסיון לפצח את הנוסחה של מה שמכונה "הדרמה המסחרית הישראלית". השנה, ככל הנראה זה הצליח עם "חטופים". הדרמה של גידי רף, ששודרה במסגרת שידורי קשת, לא חששה לעשות משהו שעוד לא ממש נעשה פה, בעיקר משיקולי תקציב, תפיסות תרבותיות של מהי "דרמה" - אך לא מעט גם בשל שמרנות והיעדר תעוזה.

"חטופים" היא דרמת מתח גבוהת סטנדרט, שנמכרה למפיקי הסדרה "24" ולרשת האמריקנית FOX עוד לפני שעלתה לשידור בישראל.

אחרי שנים של דרמות ישראליות עתירות שיחות יחסים ודלות רייטינג, שינתה "חטופים" את התפיסה. היא הבהירה כי גם בישראל אפשר להלך על חבל דק ומתוח וליצור סדרות עתירות תקציב המוכרות בעיקר מהפריים-טיים האמריקני. מעבר לכך לא חששה "חטופים" לעורר פרובוקציה ולעסוק בנושא ישראלי חם ומבעבע - חיילי צה"ל שנלקחו בשבי האויב.

"הרגשתי שאנחנו מטפלים בז'אנר בכלים הכי טובים שהמדיום יכול להציע מבחינת הצוות ונוגעים בז'אנר שלא נגעו בו - דרמה ומתח", אומר רף. "תמיד יותר קל לעשות זול ולפנות למכנה משותף נמוך, לכן היה צריך אומץ לעשות את 'חטופים'. רציתי לעשות את מה שאני נהנה לראות".

ההשפעה של הסדרה עדיין לא באה לידי ביטוי על המסך הישראלי, שעיקרו עני וחושש מסיכונים, ועדיין לא ראינו תוכניות נוספות בז'אנר. עם זאת, במעבדות הזכייניות כבר עובדים על דרמות משטרה ודרמות משפט, שעד היום נחשבו פה לכישלון ידוע מראש.

עם רייטינג השמור בדרך-כלל לתוכניות ריאליטי, הוכיחה הזכיינית קשת כי אפשר לעשות "סוגה עילית" - ועדיין, רחמנא ליצלן, להרוויח כסף ולגרור צופים אל הטלוויזיה, ובכך תכנס לדברי הימים של הטלוויזיה בישראל. "אנשים רוצים לראות טלוויזיה טובה", אומר רף.

yes VOD: שירות החדש שבר מונופול בן 5 שנים של המתחרה HOT

10 שנים מאז עלתה, נכנסה חברת הלוויין לראשונה לזירת ה-VOD - ואולי החלה את השינוי במפת התקשורת הישראלית.

שירות הצפייה על-פי דרישה של yes אולי עוד צעיר ודל, אבל הוא שובר מונופול בן 5 שנים של HOT בתחום. חברת הכבלים יכולה להמשיך ולהתפאר בספרייה עשירה יותר, אבל היא לא יכולה לומר יותר ללקוחותיה "רק לנו יש את זה".

החשיבות במהלך הזה היא ש-yes מתחילה להיערך לעידן שבו השידור כבר לא יהיה לינארי. עידן שבו "ערוץ" טלוויזיה יהיה דבר לא רלוונטי, וכל אדם יוכל לבחור את התוכן שאותו הוא רוצה בזמן שהוא בוחר.

בעבור yes, ששיעור חדירת הממירים המקליטים בקרב לקוחותיה היה משמעותי יותר במהלך השנים, מדובר במרכיב משלים בהיערכות להתאמת מנוייה לצפייה מתקדמת בטלוויזיה. מה גם שמוצרים כמו VOD ידועים בסגולותיהם לשימור לקוחות, ובעיקר בשימורם מרוצים.

ואולם, המהלך ההיסטורי האמיתי פה הוא בתקדים שנקבע בתחום ה-IPTV. חברת הלוויין היתה לגוף השידור הראשון בישראל שעושה שימוש בטכנולוגיית אינטרנט כדי להעביר שידור טלוויזיה, שכן שירות ה-VOD שלה מועבר ברשת - ולא כמו בכבלים על תשתית החברה. בעתיד, כך צפויה להיראות הטלוויזיה של כולנו. למעשה, yes יצרה מסלול עוקף רגולטור והפכה את הטלוויזיה לסתם מסך, שמעביר את מה שרוצים לראות.

כיום, למועצת הכבלים והלוויין אין יכולת לשלוט על התכנים שמעבירה yes ב-VOD, שכן הם מועברים על גבי הרשת ולא באמצעות מערכות טלוויזיה מוכרות. לו תרצה מחר, היא יכולה להעלות כמה ערוצים שתרצה על גבי השירות, ואם תחפוץ תוכל להעלות בו גם פרסומות.

לפי שעה שומרת yes, על-פי הצהרתה, על כללי התנהגות נאותים ב-VOD, אבל היא בהחלט שומרת את יכולותיה לשעת ש'.

לדברי מנכ"ל yes, רון אילון, "אין מערכת כזו בשום מקום אחר. יש לנו כבר 9,000 כותרים, ובסוף השנה נעבור את ה-10,000. ההטמעה עברה חלק, והלקוח חווה חוויה שלמה. בהחלט נרחיב את יכולות ה-IP שלנו, ולשם אנחנו הולכים אסטרטגית".

ערוץ חדשות 2 באינטרנט: מכין את הקרקע לערוץ חדשות טלוויזיוני ראשון

שנים של דיבורים על ערוץ חדשות ישראלי כוונו במשך שנים לטלוויזיה. חדשות ערוץ 2 זרעה השנה את מה שאולי יום אחד יהיה בדיוק זה. מתחת לראדר, בהשקה מתוקשרת אך מינורית, העלתה חברת החדשות ערוץ חדשות באינטרנט המשדר במרבית שעות היממה.

ערוץ חדשות 2 באינטרנט משדר במתכונת אולפן חי, השמורה בדרך-כלל למקרי חירום לאומיים, ומעביר שידורים חיים ללא הפסק ממסיבות עיתונאים, דיונים משפטיים, הפגנות ומזירות אירועים.

מבדיקה של תנועת הצופים שנעשתה באתר, סמוך לעלייתו במארס השנה, עלה כי זמן השהייה הממוצע של גולש באתר הווידיאו עומד על לא פחות מ-30 דקות. במשך הזמן שולבו בערוץ בין היתר מבזקי חדשות, ספורט, בידור ומבזק חדשות כלכליות של "גלובס".

בימים אלה ממשיכים במועצת הכבלים והלוויין לנסח את מכרז ערוץ החדשות הייעודי שאמור לקום כאן. הכול תחת השיח המתמשך אשר מעלה תהיות, האם אנחנו בכלל צריכים ערוץ כזה. מצד אחד אנחנו עם צמא לחדשות, שאירועים קיצוניים סובבים אותו בזה אחר זה ומשנים תכופות את סדר היום הלאומי. ובכל זאת, אף מודל כלכלי שהוצע עד כה לא נראה כמאפשר לערוץ חדשות ישראלי להתקיים.

בחדשות ערוץ 2 לא חיכו למכרז ופשוט קפצו למים העמוקים. המהלך הבטיח להם דומיננטיות בזירת חדשות הווידאו ברשת, אך בעיקר הרחיב את תחומי הפעילות של החברה המצליחה ביותר, ועל כן זו שיש לה גם יותר מה להפסיד.

ביום של אחרי ההחלטה ללכת על ערוץ חדשות, לחדשות ערוץ 2 כבר תהיה עדיפות ברורה.

מיינסטרים: הזוכה ב"כוכב נולד" מכניסה את הרוסים ללב הקונצנזוס

משבצת "העולה" בתוכנית גילוי הכישרונות של קשת, "כוכב נולד", מוכרת מאוד בשנים האחרונות. לפני דיאנה גולבי מילאו אותה ולדי בלייברג ומרינה מקסימילאן בלומין, כולם בני העלייה הגדולה האחרונה, שכמעט ונגעו בתואר הנכסף. הסברה היתה ש"לא יתנו אף פעם לרוסי" את התואר המסמל את לב הקונצנזוס הישראלי יותר מכול.

אבל השנה, צעירה בת 18 שמספר שנותיה בישראל לא עולה על 6, לאחר שמשפחתה עלתה, היגרה ושוב חזרה, כבשה את אחד המוסדות הצבריים המובהקים, שלא היה עוד אחד שאינו יליד הארץ שזכה בו.

גולבי, שמנהיגה להקה שנקראת "הרוסים" ושרה כמו ולדימיר ויסוצקי מוקדם בבוקר, עשתה את זה דווקא כשחשבנו שאין פה עוד דבר פרט למוזיקה ים-תיכונית.

ההיסטוריה הקטנה שלה חשובה עוד יותר, כי לא היה כל ערעור על יכולותיה, למרות הטוקבקיסט שכתב כי היא ודאי מנקה טוב משהיא שרה.

"השנה אנחנו חוגגים 20 שנות עלייה, וב-20 השנים העלייה הפכה חלק בלתי נפרד של הקהילה והעם", אומרת חברת הכנסת פאינה קירשנבאום. "ההישג של דיאנה הוכיח שהפכנו מעורים בעם ישראל. אין לי ספק שהיא בחורה מוכשרת והיא זכתה בזה ביושר. אני בטוחה שהיא מרגישה חלק מהעם, היא מרגישה יותר ישראלית מרוסיה".