תשובה: לא פשעתי, לא חטאתי - וצריך לבקש סליחה שמצאתי גז

- יצחק תשובה, או הטייקון יצחק תשובה, אחד הטייקונים המרכזיים במשק. אתה חי בשלום עם ההגדרה הזו?

"טייקון? הרי בראשית דרכי הייתי קבלן קטן, שבא מבית שלא היה בו מה לאכול. למדתי בלילות ועבדתי בימים. עבדתי קשה. כל החיים. ובניתי את עצמי בשתי ידיי. עכשיו אני קורא שאני 'טייקון', ואני צריך לבקש סליחה ומחילה כי מצאנו גז והבאנו את בשורת העצמאות בתחום האנרגיה למדינת ישראל.

"אנשי העסקים המרכזיים הפועלים במשק הם אנשים טובים שרואים את טובת המדינה לנגד עיניהם. יש להם אפשרות להשקיע בכל מקום בעולם ולעשות עסקים בכל מקום, והם בוחרים להשקיע כאן מתוך רצון לפתח ולקדם את המדינה ואת כלכלתה. מדובר באנשים שמייצרים מאות אלפי מקומות עבודה והם מהווים מנוע צמיחה חשוב והכרחי לקידום המשק. הניסיונות להטיל דופי בפעילות של אנשי העסקים וה'טייקונים' עלולים להבריח מכאן משקיעים בסוף היום".

יצחק תשובה מתעקש בראיון על דבר אחד: הוא לא רוצה להתנגח באיש, הוא לא רוצה להצטייר כמי שמבקש משהו או כמי שמתבכיין. הוא מגנה את הניסיונות להכפיש את שמו של פרופ' איתן ששינסקי, שעומד בראש הוועדה לבחינת מדיניות תמלוגי הגז. יש לו השגות על התהליך, על האווירה האנטי-עסקית. לא פשעתי, לא חטאתי, הוא חוזר ואומר במהלך הראיון, למה אני צריך לבקש סליחה שמצאנו יחד עם נובל האמריקנית גז בכמויות ענק?

הוא מאשרר בתחילת הראיון את הבטחתו לפני כשנתיים בוועידת העסקים של "גלובס" לתרום את מרבית רכושו לציבור, בדומה לוורן באפט, ביל גייטס ושורה של עשרות מיליארדרים אמריקנים שהסכימו ליוזמה של האורקל מאומהה ושל מייסד מיקרוסופט.

"אמשיך להשקיע במדינה כפי שהחברות שבשליטתי עשו עד היום", אומר תשובה ושם בצד את המחלוקות על תמלוגי הגז שעומדות במרכז הדיון הציבורי בחודשים האחרונים. "יש לנו מדינה קטנה וחובה עלינו להגן עליה ולדאוג לפיתוחה, לבנות אותה ולשמור על חוסנה - למעננו ולמען הדורות הבאים. כל מה שעשיתי ואעשה זה למען המדינה שלנו. אני אוהב אותה יותר מאשר את עצמי ומוכן לעשות בשבילה הכול.

"כבר הצהרתי בעבר שבכוונתי לתרום חלק ניכר מרכושי לטובת פיתוח פרויקטים לרווחת הציבור והחברה בישראל, ואני מתכוון לפעול להקמת קרן שתקדם את הרעיון הזה בהקדם.

"כמו כן, כפי שאמרתי בעבר, אחרי שאפרוש מעסקים אני רוצה להקדיש את זמני לקידום פרויקטים כלכליים שיקדמו את השלום. אני מאמין שבאמצעות כלכלה חזקה ניתן להביא לשלום אמיתי וליציבות אזורית. זה המפתח ובזה ארצה להתמקד".

שלוש שנים סוערות ותגלית גז אחת

שלוש השנים האחרונות היו סוערות מאוד עבור יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק הציבורית ובחברת הנדל"ן הפרטית אלעד גרופ, שהונו מוערך ב-2.1 מיליארד דולר. המשבר תפס את תשובה לא ממש מוכן בשנת 2008, ומצבת החובות הכבדה של קבוצת דלק, ובייחוד של החברה הבת דלק נדל"ן, איימו על יציבות הקבוצה.

ואז האיר המזל לתשובה פנים ובגדול. בתחילת שנת 2009 התגלה גז בקידוח תמר הנמצא כ-90 ק"מ ממערב לחופי חיפה. היקף מכירות הגז בקידוח תמר מוערך בכעשרות מיליארדי דולרים, ושווי מאגר תמר מוערך כיום ביותר מ-6 מיליארד דולר. קבוצת דלק מחזיקה ב-31.2% מהזכויות בקידוח, ושותפותיה הן חברת נובל האמריקנית וישראמקו של קובי מימון. ואם לא די בכך, בקידוח נוסף בו שותפה דלק - קידוח "לוויתן" - התגלה כי קיים סיכוי של 50% למציאת גז בכמות הכפולה מזו של תמר.

אולם לתשובה לא היה יותר מדי זמן לשמוח על תגלית הגז, שהקפיצה באחת את שווי קבוצת דלק וחברות האנרגיה, והשכיחה במהרה את בעיות המינוף. שר האוצר יובל שטייניץ החליט לבחון מחדש אם חברות שקיבלו זיכיון מהמדינה לחפש ולהפיק גז ונפט משלמות מספיק תמלוגים למדינה. כיום משלמים הזכיינים שמצאו גז טבעי מס של 12.5% משווי הגז שהם מפיקים. שטייניץ החליט לבחון אם מגיע למדינה יותר, והקים לצורך כך את ועדת ששינסקי, שאמורה להציג את מסקנותיה בשבועות הקרובים.

סוגיית התמלוגים עוררה סערה, שהגיעה גם להשמצות על ועדת ששינסקי וחבריה, וכך מצא את עצמו שוב תשובה - הדמות המרכזית שמזוהה עם חיפושי הגז - בעין הסערה. זה לא סוד שקבוצת דלק, בשליטת תשובה, מתנגדת ליוזמה להעלאת התמלוגים ונאבקת בה בימים אלו.

- אם אתה ממילא מתכוון להקים קרן לטובת הציבור שאליה תזרים חלק ניכר מרכושך, מדוע אתה מתנגד להעלאת התמלוגים, שפירושם יותר כסף שיזרום אל הציבור?

"ההתנגדות להעלאת התמלוגים לא נובעת מתוך רצון להגדלת הרווח האישי שלי. אני מתכוון להעביר חלק ניכר מרכושי לקרן שאקים שמטרתה לסייע לשכבות החלשות, לעזור למשפחות במצוקה, לסטודנטים שמבקשים להשלים את לימודיהם לתואר אקדמי ולנושאים ועניינים חשובים נוספים לרווחת הציבור והחברה בישראל.

"ההתנגדות להעלאת התמלוגים קשורה באינטרס הלאומי של כיבוד הסכמים שהמדינה היא צד להם ושמירה על זכויות, שמירה על יציבות וודאות שכל כך חשובות וחיוניות למדינה כדי להביא משקיעים חדשים לישראל. יש כאן מומנטום כל כך גדול בתחום חיפושי הגז שחייבים להמשיך אותו ולדעת לנצל אותו בצורה הנכונה לטובת המשק".

- כללי המשחק בשוק האנרגיה השתנו לחלוטין: מדובר בתגליות מסדר גודל שלא חווינו מעולם. לגיטימי גם לשנות את מדיניות התמלוגים בהתאם.

"כל משקיע באשר הוא, לפני כל השקעה הוא לוקח בחשבון את הסיכון מול הסיכוי. כך היה גם כשהחלטנו לצאת לקידוחים בישראל. למרות שכל הסיכויים היו נגדנו, החלטנו לקחת את הסיכון. צריך לזכור שכאן זה לא כמו בטקסס שקדחו בה כדי למצוא מים ומצאו נפט. אצלנו היתה היסטוריה של מאות קידוחים עקרים, של סיכונים ביטחוניים, של חברות שהשקיעו מאות מיליונים ולא מצאו דבר. כשהתחלנו לקדוח היו כ-513 קידוחים עקרים, וכל הסיכויים היו לרעתנו, ולמרות הכול המשכנו להשקיע על חשבוננו ולקחת את הסיכון, ולקדוח ולחפש".

תשובה מתייחס להשלכות של העלאת התמלוגים על העבודה עם משקיעים זרים, ובראשם נובל, שותפתה של קבוצת דלק. "הבאנו לארץ את חברת נובל אנרג'י האמריקנית. ידידת אמת של ישראל, אחת המשקיעות הגדולות בארץ אם לא הגדולה ביותר. עד היום השקיעה נובל כחצי מיליארד דולר במדינת ישראל, והיא והשותפות עוד מחויבות להשקיע בפרויקט תמר בלבד, כמיליארד דולר.

"כשנובל הגיעה לארץ, היא הסתכנה וסיכנה את כל היחסים עם מדינות ערב על מנת לעבוד כאן, ובמקום להוקיר תודה לחברה על התרומה האדירה שלה לישראל, עכשיו כשיש תגליות, רוצים לשנות את כללי המשחק. ככה לא נוהגים. חייבים לעודד משקיעים נוספים להגיע לישראל, לא למנוע את הגעתם. ככל שירבו המשקיעים, כך יתפתחו הכלכלה והמשק לטובת כל עם ישראל".

- אפשר להוקיר תודה אבל גם לדרוש תמלוגים גבוהים יותר. הטענה היא שאתם משלמים מעט מדי.

"משטר התמלוגים של ישראל מציב אותה במקום טוב באמצע בין כל המדינות המפותחות. רק לשם השוואה, בארצות הברית במים עמוקים משלמים אותו שיעור של תמלוגים כמו בישראל, ושם הסיכון הוא הרבה יותר קטן והסיכוי הרבה יותר גדול.

"ניקח לדוגמה גם את מצרים. המצרים העלו בעבר את התמלוגים, והבריחו בכך את המשקיעים. זאת עובדה קיימת. עכשיו הם רצו לתקן את המצב, והורידו את התמלוגים בחוזים האחרונים שעליהם חתמו לאפס אחוזים, אבל הנזק כבר נעשה בעצם ההחלטה מלפני כמה שנים, ובינתיים התיקון עדיין לא מביא גל של משקיעים זרים".

- לא נראה לי שמישהו יפסיק לקדוח אם יעלו את התמלוגים בכמה אחוזים.

"אבל זה ייצור חוסר ודאות, חוסר אמינות וחוסר יציבות ביחס למצב המשפטי בישראל. איזה משקיע ירצה להשקיע כסף במדינה שלא מכבדת הסכמים ומשנה רטרואקטיבית את החוקים שלה באופן שהיא מרעה את מצב המשקיעים? כל משקיע וכל יזם מחפש ודאות ויציבות. פעולות שכאלה יביאו למצב ההפוך.

"יש מומנטום בתחום חיפושי הגז, מדינת ישראל נהנית מהכנסות גבוהות כבר על בסיס המצב הקיים, ולכן חייבים לעודד משקיעים לקדוח ולנצל את המומנטום. אסור לשכוח שמדינת ישראל כבר בדקה את הנושא בצורה יסודית לפני כמה שנים על ידי גורם מקצועי חיצוני, והגיעה למסקנה שלא צריך לשנות את משטר התמלוגים שנהוג בישראל".

- אתה מדבר על נזק. יש בכלל נזק כבר עתה?

"בוודאי. בנקים לא יהיו מוכנים להשקיע בסביבה של חוסר ודאות וחוסר יציבות".

- המדינה היא הריבון. זכותה לשנות מדיניות מיסוי.

"המדינה צריכה לפעול בחוכמה ובתבונה. המדינה יכולה להחליט לשנות את התמלוגים ביחס לרישיונות עתידיים שטרם חולקו, למרות שאני בדעה שגם זאת תהיה טעות שתפגע במומנטום שנוצר, אבל זה נתון לשיקול הדעת של המדינה.

"אם המדינה תמצא לנכון להעלות את התמלוגים או לקחת על עצמה חלק בסיכונים הרבים ביחס לרישיונות חדשים, היא בהחלט יכולה לעשות זאת, אבל לא מתקבל על הדעת שהמדינה תחליט לשנות את התמלוגים באופן רטרואקטיבי, שמרע למשקיעים ופוגע בהם.

"כשהמדינה הוציאה זיכיון לשותפות הגז, נוצרה לנו בעצם זכות קניין. אנחנו כבר עשינו סריקות ובדיקות סייסמיות, השקענו מאות מיליונים ברישיונות שקיבלנו שעה שהמדינה לא נדרשה להשקיע ולקחת חלק בסיכון. מדובר בהשקעה של הרבה מאוד כסף. כדי לשמור על המומנטום אסור לשנות את המצב הקיים. צריך לעודד עוד משקיעים להגיע ולהשקיע במדינה כי בסופו של דבר כל אחד ואחת מאיתנו נהנה מכך שבאים לכאן משקיעים נוספים, חדשים. ככל שירבו הקידוחים, ירבו הסיכויים למציאת גז טבעי נוסף וירבו התמלוגים שהמדינה תקבל, וזאת כבר על בסיס המצב הקיים".

- כשמדינה מחליטה להוריד מיסים, כולל מיסי חברות, איש לא מתרעם. אז מדוע המדינה לא יכולה לעשות גם את המהלך ההפוך ולהחליט להעלות את המיסים באמצעות העלאת התמלוגים?

"שינויים רטרואקטיביים שמרעים את מצבו של האזרח כמעט לא נעשים, אם בכלל. כשהמדינה החליטה להוריד את מס החברות, כל החברות באשר הן נהנו. המדינה יכולה להחליט ולקבל כל החלטה בעניין המס, כי זה חל על כולם, אבל זה לא חוקי להפלות מישהו ספציפי, ולדרוש ממנו יותר כסף. לחוקק מס מיוחד שיחול למעשה רק על קבוצה ספציפית ומסוימת זה לא מתקבל על הדעת".

- תראה את הקמפיין המכפיש שמתנהל נגד פרופ' ששינסקי. איך אפשר לנהל דיון מקצועי וענייני באווירה כזו?

"אני חושב שכל דיון צריך להיות לגופם של דברים ולא לגופם של אנשים. אני מתנגד לפגיעה בכבודו של כל אדם באשר הוא ומתנגד לכל התקפה אישית על ששינסקי או בני משפחתו. צריך להקפיד לקיים דיון ענייני בנושאים שעל הפרק ולא בשום דבר אחר".

- אז יעלו את התמלוגים בכמה אחוזים. זה מה שבאמת מדאיג אותך?

"אנחנו לא רואים את מחצית הכוס המלאה. אנחנו צריכים לשמוח ולהיות גאים בהישגים האדירים שיש למדינה. מדינת ישראל תהיה מעצמה בעקבות גילוי הגז, ותזכה לכוח גיאופוליטי אדיר. בנוסף, וכבר עכשיו, המדינה תיהנה מסכומי כסף גדולים מאוד מהתגליות, וזאת על בסיס המצב הקיים. אז במקום שנשמח בחלקנו ונראה את הצד החיובי, מהיום שהביאו את בשורת העצמאות של מדינת ישראל אנחנו מרגישים שאנחנו רק צריכים לבקש סליחה".

- אולי נוצר רושם אצל הציבור שמדובר בתגליות ענק, בכסף ענק שזורם לכיסים של מעטים והוא כלל לא נהנה ממנו.

"הציבור כולו ייהנה מתגליות הגז ולמעשה הוא כבר נהנה מהן. כבר עכשיו, בשנה האחרונה, מחירי החשמל ירדו בכ-16% ומחירי המים ירדו בכ-9%, במידה ניכרת בזכות המעבר של חברת החשמל לשימוש בגז טבעי.

"התגליות הן אחד הדברים הטובים ביותר שקרו למדינת ישראל מאז קום המדינה, והן יביאו לאנרגיה כחול-לבן, לעצמאות ולאי תלות. כבר היום אנחנו נוכחים כי במאגר ים תטיס, סך הכנסות המדינה עומדות על כ-50%.

"גם מהתגליות החדשות המדינה תיהנה מסכומי עתק שיזרמו לקופתה, וזאת על בסיס המצב הקיים כבר היום. המעבר לגז טבעי יתרום תרומה אדירה לאיכות הסביבה, מדובר באנרגיה ירוקה ולא מזהמת. יהיה פחות זיהום אוויר של דלקים בגלל המעבר לשימוש בגז. בנוסף לכל אלה חשוב לזכור שישראל תיהנה מכוח גיאופוליטי אדיר, שכן מדינות אחרות יהיו תלויות בשיווק הגז מישראל, והכלכלה הישראלית כולה תתחזק".

- איפה היה יצחק תשובה בלי תגליות הגז?

"אולי הייתי שווה פחות, אבל זה לא העניין החשוב. בשיא המשבר בשנת 2008 שאלו אותי איך הוא השפיע עליי והשבתי שעד היום הסתובבתי עם 100 שקלים בכיס ומהיום אני מסתובב עם 50 שקלים בכיס. גם בשיא המשבר האמנתי שבסוף היום נצא מחוזקים ממנו, והמציאות הוכיחה שאכן כך היה".

"לעשות שינויים בצורה חכמה"

סוגיה מרכזית נוספת שעומדת על הפרק, ושתשובה מוצא את עצמו במרכז העניינים שלה היא הריכוזיות במשק הישראלי. ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להקים ועדה שתטפל בסוגיית הריכוזיות במשק, ובכך שמעט מאוד קבוצות שולטות על חלקים גדולים במשק. תשובה, המחזיק בין היתר בדלק ישראל, דלק רכב, הפניקס ואקסלנס, נחשב לבעליה של אחת הקבוצות החזקות במשק.

הנושא המרכזי שבו תדון ועדת הריכוזיות הוא הפרדה בין החזקה בתאגיד פיננסי לריאלי. אם תחליט הוועדה שיש לבצע הפרדה שכזו, עלול תשובה למצוא את עצמו נאלץ למכור את חברת הביטוח הפניקס.

- האם יש בעיית ריכוזיות במשק הישראלי?

"אין בעיה של ריכוזיות במדינת ישראל או של משפחות שולטות. המשפחות המרכזיות במשק של היום הן לא המשפחות שלפני כמה שנים. יש תחלופה טבעית וריבוי טבעי של הקבוצות העסקיות המובילות את המשק.

"לדעתי, נוצרה אווירה בעייתית שגורמת לנזק. צריך לחבק את האנשים שיכולים להשקיע בכל מקום בעולם, ובכל זאת מחליטים להשקיע בישראל".

- אתה לא חושב שכאשר קבוצה אחת מחזיקה גם בפעילות פיננסית וגם בפעילות ריאלית, שהיא לקוח של הגוף הפיננסי, יש בכך בעיה?

"במשטר תאגידי תקין יש מערכת של איזונים ובלמים המאפשרים בקרה ושקיפות, ואנחנו רואים את זה הלכה למעשה. יש ועדות השקעה עצמאיות, לכל חברה יש הדירקטוריון שלה והדח"צים שלה, ולכן לא ברור החשש".

כשתשובה אומר "הלכה למעשה", הוא אמנם לא רוצה לתת דוגמאות, אבל דווקא לאחרונה בקבוצה שלו ניתן לציין לטובה את ההפרדה. תשובה הוביל לאחרונה את הנפקת חברת אלעד קנדה בבורסה בתל אביב. בעוד חלק גדול מהמשקיעים המוסדיים השתתפו בהנפקה, דווקא חברת הביטוח הפניקס, המשתייכת לקבוצת דלק החליטה שלא להשתתף, שכן ההנפקה לא נראתה לה מספיק אטרקטיבית.

- יש אפשרות סבירה שהמדינה תחליט להפריד בין האחזקות הפיננסיות לריאליות: שורה של נכסים יעמדו אז על המדף, בין היתר הפניקס ואקסלנס בבעלותך.

"כמובן שאם המדינה תחליט שצריך להפריד בין אחזקות ריאליות לאחזקות פיננסיות, אז נפעל על פי ההנחיות של המדינה. תמיד פעלנו וכיבדנו את החוק ונמשיך לפעול על פיו. צריך רק לזכור שגם אם המדינה תחליט שצריך להפריד בין האחזקות, מי בדיוק יקנה אותן? לא ראיתי שהמשקיעים הזרים ממהרים להגיע לכאן, וראינו את זה לא מזמן במכירה של מניות לאומי, שהתקשו למצוא קונים.

"אני לא אומר שאי אפשר לעשות שינויים, אפשר לעשות, אבל צריך לעשות אותם בצורה יסודית וחכמה, תוך דיון ומעורבות של כל הגורמים בדבר ובכלל זה אנשי העסקים, ולא בצורה של סיסמאות והחלטות חד-צדדיות שמתעלמות מהמצב הקיים. קל לקבל החלטות לשינוי, אבל הרבה יותר קשה לתקן את הנזק שהן עלולות לגרום לאחר מכן".

"להרים את הרף התחתון"

תשובה נחשב לאחד מבעלי השליטה היותר נדיבים כלפי מנהליהם. בזכות חוזי ההעסקה הנדיבים, הוא הפך כמה ממנהליו, כמו גיל אגמון בדלק רכב, איליק רוז'נסקי בדלק נדל"ן וגדעון תדמור בדלק אנרגיה, לאנשים עשירים מאוד עם עלות שכר מצטברת של עשרות מיליוני שקלים לאורך השנים.

ישנה ביקורת שמדיניות השכר הנדיב של כמה בעלי שליטה, וביניהם גם שלך, גרמה לתחרות בין המנהלים במשק והאיצה את העלייה בשכר הבכירים. יצחק תשובה מושך למעלה את שכר הבכירים?

"אני מאמין שצריכה להיות התאמה בין השכר של המנהלים לבין התוצאות העסקיות של החברה. המנגנון שאני מאמין בו, וזה לא סוד, הוא מנגנון אופציות שנפרס על פני כמה שנים המאפשר לתת למנהל תחושת שותפות אמיתית בחברה ולהוות תמריץ מדורג וראוי על בסיס ההצלחות של החברה.

"אם האופציות בנויות נכון ולאורך זמן, זו הדרך הנכונה לתגמל ולשמור על מנהלים טובים. ההון האנושי הוא המנוע החשוב ביותר של כל תאגיד. לכל חברה יש אינטרס שיישארו אצלה המנהלים הטובים והמוכשרים ולכן חשוב שהחברה תיתן להם תמריץ הולם ביחס לתוצאות הכספיות שישיגו.

"עם זאת, חשוב לשים דגש על נושא שפחות מקבל ביטוי בשיח הציבורי - הצורך להרים את הרף התחתון של השכר, להעלות את המינימום. העלאת שכר המינימום היא סוגיה לא פחות חשובה מדיון בנושא שכר הבכירים. בתור מי שהגיע ממשפחה דלת אמצעים, ושגר בחדר אחד עם עוד 11 נפשות, אני יודע מה המשמעות של להתפרנס בכבוד, וכמה זה חשוב לכל עובד, במיוחד בשכבות החלשות".

- מה הדבר הכי חשוב שהיית מצפה מהמדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל?

"אני מאמין שהמדינה צריכה לדאוג יותר לשכבות החלשות בדרך של הגדלת הקצבאות, ולהעניק לסטודנטים הלוואות לטווח ארוך בתנאים נוחים כדי לאפשר להם להשלים את לימודיהם, לסייע לחיילים משוחררים, ולייצר מקומות עבודה עבור המגזר החרדי ובני המיעוטים. כל הכספים הללו שיוזרמו לשוק העבודה, יביאו לצמיחת הכלכלה ויתרמו לפיתוח המשק".

האימפריה של תשובה: נדל"ן, רכב ובעיקר אנרגיה

קבוצת דלק, שנסחרת בבורסה לפי שווי של כ-3 מיליארד דולר, היא אחת מקבוצות האחזקה הגדולות במשק ונמצאת בשליטת תשובה (כ-64%).

לקבוצה כמה זרועות: פיננסים (באמצעות הפניקס ואקסלנס), רכב (דלק רכב), דלק (דלק ישראל ואירופה), תשתיות ולב הקבוצה, כמובן, הוא אחזקותיה בקידוחי תמר ולווייתן. אין ספק שתחום האנרגיה הוא מרכיב השווי הבולט ביותר בקבוצה, ועם מימוש המניות המתוכנן בדלק רכב, הופך תחום האנרגיה לבולט ולחשוב עוד יותר.

גם אם פוטנציאל תגליות הגז האחרון יניב הכנסות ורווחים רק בעוד מספר שנים, התרומה הבולטת לקבוצת דלק ולתשובה הוא בעליית ערך המניות ובעליית הביטחונות שתשובה מספק לבנקים. מניותיה בקבוצת דלק שוות כ-2 מיליארד דולר, ולגז שהתגלה יש חלק לא מבוטל בשווי הזה.

תחומי הנדל"ן של תשובה נמצאים תחת אחזקתו הישירה והמשבר העולמי לא היטיב איתם. דלק נדל"ן, למשל, שבשיא האופוריה היתה שווה למעלה ממיליארד דולר, איבדה כ-90% משווייה לכ-120 מיליון דולר בלבד. דלק נדל"ן נחשבת לאחזקה הבעייתית ביותר בתיק של תשובה, היא מתמודדת עם חובות כבדים וחקירת רשות ני"ע. כזכור, הרשות העבירה את תיק החקירה לפרקליטות עם חשדות כלפי המנכ"ל לשעבר איליק רוז'נסקי, כי שיפץ את הדו"חות תוך שימוש בהערכות שווי פיקטיביות.

לזכותו של תשובה ייאמר שדלק נדל"ן עמדה עד עתה בכל התשלומים ותשובה אף הזרים לה כספים לאחר שהוציא את החברה משליטתה של קבוצת דלק והעביר אותה לבעלותו האישית.

תשובה גם הצליח באחרונה להנפיק את חברת הנדל"ן אלעד קנדה בבורסה בת"א, אם כי בקושי רב. החברה גייסה בסופו של דבר 258 מיליון שקל לפי שווי של 2.2 מיליארד שקל.

"צריך לעשות רפורמה ולשחרר יותר קרקעות מהמינהל"

יצחק תשובה מכיר היטב את השוק האמריקני. הוא פעיל בעיקר בתחום הנדל"ן באמצעות הקבוצה הפרטית אלעד גרופ, ומחזיק בין השאר במלון הפלאזה היוקרתי בניו יורק ובפרויקטים נוספים בכמה מקומות, ביניהם לאס וגאס. תשובה לא יותר מדי אופטימי בכל הקשור למצב הכלכלה האמריקנית.

- מה המצב כיום בארה"ב?

"בארה"ב קיים גירעון מסחרי מאוד גדול, וצריך לייצר הרבה יותר מקומות עבודה. העלייה בביקוש לעובדים מטפסת אמנם, אבל צריך לעשות הרבה יותר כדי לייצר עוד מקומות עבודה חדשים. כמו כן, צריך לטפל בעלויות השכר דרך איגודי העובדים, שכן במבנה העלויות הנוכחי, הם יתקשו להתחרות עם המזרח".

- מה לגבי שוק הנדל"ן בארה"ב? האם אתה מעריך שקיימת שם הזדמנות?

"קיימות הזדמנויות בשוק, אבל חשוב לזכור שנכון להיום שוק הדיור האמריקני דורך במקום. הבנקים לא נותנים משכנתאות, מלבד סוכנויות המשכנתאות הממשלתיות פאני מיי ופרדי מק. ללא משכנתאות, שוק הדיור לא יוכל להתאושש".

- ולהבדיל, מה דעתך על שוק הנדל"ן למגורים בישראל, האם יש בועה במחירי הדיור ואיך אפשר לטפל בה?

"יש בעיה - אין מספיק קרקעות פנויות. המדינה מחזיקה למעשה בלמעלה מ-90% מהקרקעות, וצריך לעשות רפורמה בתחום ולשחרר יותר קרקעות מהמינהל. ככל שישחררו יותר קרקעות כך יגדל ההיצע והדבר יביא גם לירידת המחירים. צריך לטפל בשוק הנדל"ן גם דרך ההיצע ולא רק דרך הביקוש. שר השיכון עושה עבודה טובה והוא פועל בנושא, אבל צריך להמשיך לטפל בסוגיית הפשרת הקרקעות והתחלות הבנייה החדשות. חשוב מאוד גם לקבוע לוחות זמנים ברורים וקצובים לקבלת היתרי בנייה כדי שמספר הפרויקטים והתחלות הבנייה יגדלו בצורה משמעותית ויהיה תואמים לביקושים הגדולים שרואים כיום בשוק".