מהן המשכורות הגבוהות ביותר של עובדי עמותות הספורט? הרשימה המלאה כאן
המעבר הטבעי של יותר ויותר קבוצות ספורט לידיים פרטיות, יוצר איזשהו רושם שהספורט הישראלי נמצא עמוק בתוך תהליך של הפרטה. אבל אם שמים לרגע בצד את מועדוני הכדורגל הגדולים (מכבי ת"א, מכבי חיפה, הפועל ת"א, בית"ר ירושלים) או הכדורסל (מכבי ת"א), ברוב המוחלט של המקרים גופי הספורט הגדולים פועלים במתכונת של עמותות רשומות. הסיבה העיקרית לעניין הזה היא בירוקרטית: על-פי חוק כדי לקבל תמיכות ציבוריות מהמדינה או מעיריות, מחויבים המועדונים לפעול כעמותות (אחרי שעמדו במאה ואחד קריטריונים של ניהול תקין).
אלא שלעתים אפילו מועדוני כדורגל שמגלגלים סכומי כסף גדולים יחסית, מעדיפים להישאר תחת גג של ניהול עמותה רשומה ולא לעבור לידיים פרטיות, וגם כאן לעניין הזה יש סיבה: לפעמים עדיף להיות מוגדר רק כ"איש החזק" של קבוצת כדורגל ולא כבעלים רשמי, בעיקר משיקולים של הקלות במס שניתנים לעמותות. וגם כי לעיריות אין אפשרות מבחינה חוקית להעביר כספים לחברות פרטיות.
מבדיקה מקיפה של "גלובס" על עמותות הספורט הגדולות בישראל, אפשר לקבל כמה דוגמאות על האופן בו מתנהלות העמותות האלו; כמה מרוויחים המנכ"לים באיגודי הספורט השונים; מיהם מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותות הספורט הגדולות; על-פי הנתונים שיוצגו בכתבה, מתבררת גם אחת הסיבות לכך שאנשי הניהול שיושבים באיגודים רבי-הסכסוכים - מעבר לעובדה שהתפקיד נושא בחובו כוח והשפעה - מחזיקים כל כך הרבה שנים בכיסא: בחלק מהעמותות קיימים תנאי שכר לא רעים בכלל, ודאי ביחס למגזרים אחרים במשק.
***
עמותת הספורט הגדולה ביותר בישראל היא ההתאחדות לכדורגל, עם פעילות בסך 86 מיליון שקלים, נכון לדו"ח העמותה האחרון לשנת 2008. ההתאחדות לכדורגל היא גם זו שמשלמת את השכר הגבוה ביותר מבין כל עמותות הספורט בישראל: דרור קשטן נהנה בשנת הפעילות האחרונה שלו כמאמן לאומי משכר ברוטו של 2,365,147 שקל - ממוצע של 197,095 שקל בחודש; ובנוסף עוד 2,730 שקל הוצאות טלפון ורכב בחודש. העוזר שלו באותה תקופה, משה סיני, נהנה משכר שנתי של 688 אלף שקל. ארבעת המשתכרים הגבוהים ביותר בהתאחדות הם מאמנים לאומיים, בעוד שמנכ"ל ההתאחדות אורי שילה סוגר את רשימת המרוויחים עם 398,976 שקל ברוטו בשנה (33,248 שקל בחודש).
מנכ
עד כמה רחוקה ההתאחדות לכדורגל מאיגוד הכדורסל, הגוף שמייצג את הענף הפופולארי השני בישראל, אפשר לראות על-פי נפח הפעילות והמשכורות. סך הפעילויות של איגוד הכדורסל הסתכמו ב-2009 ב-31.99 מיליון שקל, כשאת המשכורות הגבוהות גוזרים דווקא אנשי מינהלה. המנכ"ל יענקל'ה בן שושן מוביל את טבלת המרוויחים באיגוד הכדורסל עם שכר שנתי של 319,411 שקל.
ככל שיורדים כלפי מטה, לרמות האיגודים השונים שבהם נפח הפעילות נמוך הרבה יותר, למרבה הפלא השכר של האנשים בשפיץ נותר גבוה בהשוואה למקומות אחרים במשק. בחלק גדול מהאיגודים, שכר המנכ"ל מגיע לכ-5% מהתקציב הכולל ולרוב מדובר בשכר של בין 25,000 ל-30,000 בחודש. כך, למשל, מזכ"ל איגוד האתלטיקה ז'ק כהן משתכר 319,023 שקל בשנה - עלות שכר של קצת יותר מ-5% מתקציב האיגוד בשנה שעברה. מנכ"ל איגוד הטניס משה חביב נהנה מ-298,545 שקל בשנת הדו"ח האחרונה.
***
מה עוד אפשר ללמוד מהעמותות? שחלקן ניזונות באופן מוחלט מכספי ציבור, והיכולת שלהן לייצר הכנסות עצמאיות כמעט ולא קיימת. באיגוד הכדורסל, למשל, 7.87 מיליון שקל מהפעילות ב-2009 מקורם בכספי ציבור - 25% מהסך הכולל. ככל שיורדים למטה, התמיכות הציבוריות הופכות להיות החמצן הכמעט יחיד לפעילות. למשל, באיגוד האתלטיקה התמיכות הציבוריות (טוטו-ווינר, מינהל הספורט) עומדות על כ-73% מסך הפעילות, באיגוד השחייה התמיכה הציבורית מגיעה ל-85%, באיגוד הטניס כ-40%.
מכון וינגייט, למרות הקשיים הכלכליים בשנים האחרונות, הוא עדיין אחד מגופי הספורט החזקים במדינה מבחינת כספים שמתגלגלים בו. בסך הכל הסתכמה פעילות המכון ב-2009 ב- 64,610,259 שקל - שני רק להתאחדות לכדורגל. מנכ"ל המכון, ד"ר רותי פילץ-בורשטיין, מרוויחה שכר של 400,462 אלף שקל בשנה (33,371 אלף שקל בחודש). זוהי המשרה השנייה הכי גבוהה למנכ"ל בעמותת ספורט בישראל. משרת הניהול המתגמלת ביותר בספורט הישראלי היא של מנכ"ל הוועד האולימפי אפרים זינגר - 405,565 שקל.
***
אחת העמותות המעניינות והעשירות ביותר בספורט הישראלי היא "העמותה לתמיכה בוועד האולימפי בישראל". מדובר בעמותה שהוקמה בפברואר 2005, ובה מנוהלים הכספים לתמיכה בספורטאים האולימפיים מכספי תרומות, בעיקר כספים שמגיעים מעזבונו של המיליארדר סידני פרנק, שתרם 12 מיליון דולר לספורטאים הישראליים.
מדובר בעמותה שנכון לסוף 2008 מחזיקה ביתרת זכות בשווי 21,763,013 שקל. היתרות נובעות מתוך שיקולים של העמותה להחזיק את הכסף ל"ימי סגריר" שיגיעו (ואכן הגיעו) אחרי תום התשלומים שהועברו מחשבון העיזבון. רוב הכסף יועד לסגל היהלום, אותו סגל ספורטאים אולימפיים בשפיץ של הספורט הישראלי. עד כמה השכילה העמותה לשים כסף בצד, אפשר לראות לפי שנת 2008 - התרומות שהתקבלו באותה שנה עמדו על 11.74 מיליון שקל, בעוד שאחרי הפרשות לספורטאים ולפעילות נותר בסיום העונה מאזן חיובי של 4.74 מיליון שקל.
אגב, הכספים העצומים בעמותה הביאו אותה גם להשקעות ב"בטוחות סחירות", כאשר "מדיניות העמותה היא להשקיע אך ורק באפיקים סולידיים". בסך הכל מדובר על השקעות במניות כאלו ואחרות, נכון לסוף 2008, בסך של 7.86 מיליון שקל.
***
גם בעידן הבעלות הפרטית, חלק לא מבוטל מקבוצות הכדורגל הבכירות עדיין פועלות בצורת עמותה. למשל, מכבי פ"ת ומ.ס. אשדוד הן עמותות ציבוריות רשומות, למרות דיווחים בתקשורת על בעלות כזו או אחרת (ג'קי בן זקן/עמוס לוזון).
מראד מגאמדוב, מכבי פ
בעמותות כדורגל, הדבר הבולט הוא כמובן רשימת בעלי השכר הגבוה ביותר שמורכבת משחקנים ולא אנשי ניהול. בעל השכר הגבוה ביותר ב-2008 בעמותת מ.ס אשדוד היה הבלם משה אוחיון עם שכר ברוטו של 1.09 מיליון שקל, בעוד שבעמותת מכבי פתח תקווה שילמו למראד מגאמדוב 915 אלף שקל.
למה הקבוצות האלו בכל זאת מעדיפות לפעול כעמותות? בזכות העובדה שמדובר בעמותה, קיבלה אשדוד מהעירייה ומתנועת מכבי סכום תמיכה של 3.98 מיליון שקל - 18% מתקציב הפעילות הכולל שלה באותה עונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
