נורות האזהרה מהבהבות בעוצמה ההולכת גוברת עם כל יום שעובר, אבל עם המספרים המופיעים כאן קשה להתווכח: 23 מיליארד שקל הניבו שותפויות הגז והנפט למשקיעים בהן בתש"ע, ובחלק מהמקרים מדובר בתשואה של מאות ואף אלפי אחוזים.
לא נטעה אם נקבע כי הייתה זו השנה הטובה מעולם שחוו המשקיעים בענף הכי ספקולטיבי בבורסה של תל אביב. באופן פרדוקסלי, זה קרה בשנה שבה לא הוכרזה כל תגלית חדשה, ורק על בסיס ציפיות אופטימיות, ותאוות הסיכון והבצע הגוברת אצל המשקיעים.
התשובות שתספק השנה הקרובה באשר לכדאיות ההפקה במבנה הימי לוויתן ובשדה מגד הסמוך לראש העין - שני קטליזטורים בולטים ל"קדחת הקידוחים" שאחזה במשקיעים בשנה החולפת - עשויות להמשיך ולתמוך בהמשך התנפחות הסקטור.
מצד שני, התשובות הללו עלולות גם לפוצץ את מה שיותר ויותר אנשים רואים היום כניפוח של בועה ספקולטיבית חסרת הצדקה כלכלית. בשורות שליליות בחזיתות לוויתן או מגד עשויות, אם כן, לעלות למשקיעים בהתפוגגותם של מיליארדי שקלים בהרף עין. ראו הוזהרתם.
ואחרי שאמרנו את כל זה, אי אפשר להתעלם ממי שבינתיים הם המרוויחים הגדולים של התופעה: ציבור המשקיעים ביחידות ההשתתפות של רציו , מודיעין , אבנר , גבעות עולם , ישראמקו ודומותיהן.
בין אם היא רציונלית או לא, השקעה בשותפויות החיפושים היא דמוקרטית באופיה: מי שנושא בסיכון הוא גם מי שמרוויח בגדול במקרה של הצלחה. בניגוד למבנה השליטה הריכוזי ברוב החברות הנסחרות בת"א, מבנה השותפות המוגבלת מבטיח פיזור רחב של יחידות ההשתתפות, ודין דומה לכל מי שמממנים את פעילותה
זאת הסיבה שמי שהרוויחו במהלך תש"ע מהערך העצום שייצרו השותפויות היו לא רק טייקונים, בעלי עניין ובני משפחותיהם, אלא גם, ובעיקר, ציבור המשקיעים הרחב. הם וכל מי שמעורב בדרך כלשהי בענף ונהנה מהרנסנס שהוא חווה: גיאולוגים, קודחים, חתמים, עורכי דין וכמובן יזמים. לאנשים האלה, הפנים האלמוניות ברובן שמאחורי סיפור ההצלחה הגדול של תש"ע בבורסה, הקדשנו את הפרויקט הבא.
שי שליו, עורך מוסף "שוק ההון" של "גלובס"
רנן כהן אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות: יום ההנפקה - כמו מבחן באוניברסיטה
למרות גל ההנפקות חסר התקדים של שותפויות הנפט בשנה החולפת, זו שרנן כהן אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות, זוכר יותר מכולן היא דווקא הנפקת רציו שבוצעה לפני שנתיים, בשלהי 2008.
"זו הייתה הנפקה שעשינו לפי מחיר של עשירית האגורה ליחידת השתתפות בחבילה, שכללה אופציות בחינם שמחיר המימוש שלהן אמור היה לעלות מ-2 אגורת ל-4 אגורות, כשהמחשבה הייתה שעד למועד המימוש יהיו תוצאות בקידוח "תמר", ובעקבותיהן נדע מה ההסתברות למציאת גז ב'לוויתן' והמחיר יעלה", הוא מספר.
"המחיר היום הוא בערך פי 2,000 בעקבות התגליות הללו, כלומר, 600 אלף שקל שהושקעו אז שווים 1.2 מיליארד שקל היום".
כהן אורגד היה שותף עם לידר גם בהנפקות של גבעות עולם ושל גלוב בשנה האחרונה. על רקע האוויר החם שמנפח את שווי חלק מהשותפויות בשנה האחרונה הוא מספר כי לא תמיד הן עוברות בצורה חלקה.
"לא לכל דבר יש ביקוש, אבל יש התעניינות", הוא אומר. "השוק עשה שינוי פונדמנטלי במפת חיפושי הגז והנפט בישראל. אנחנו יודעים שיש כאן גז וכנראה שגם נפט. זה משנה את התמונה, בעיקר ברצינות של המשקיעים בתחום. פעם זו הייתה השקעה שנחשבה להימור, עכשיו מדובר בהסתברויות אחרות, כשיודעים שיש כאן כמויות משמעותיות של גז".
ההנפקה של שותפויות הקידוחים, כפי שמתאר זאת כהן אורגד, מתנהלת בסופו של דבר בצורה די דומה להנפקות האחרות בשוק.
"יש תהליך של מצגות, של רואד שואו, בדיקה של משקיעים וכו'", הוא אומר. "אחד ההבדלים היחידים הוא שבמקרה של שותפויות הקידוחים, מדברים גם עם אנשים פרטיים שיש להם עניין בהשקעות יותר ספקולטיביות".
כהן אורגד מספר עוד כי "כמו בכל פרויקט בחיים, גם כאן לפני כל הנפקה יש את שלב ההתלהבות ויש את החששות וגם את ההפי-הנד של ההנפקה המוצלחת. ביום של ההנפקה אתה בא עם ביטחון עצמי שהעסק סגור. בגלוב, למשל, בשבוע של ההנפקה, ידענו שזה הולך בסדר אבל היינו רחוקים מלהיות בטוחים. היום של ההנפקה הוא כמו יום של מבחן באוניברסיטה. אם התכוננת טוב, אתה צריך לעבור אותו בסדר".
כתב: רועי ברגמן
אורן עמית, עובד היי-טק לשעבר: לא מכיר משקיעים שהפסידו השנה בחיפושים
"היה ממש קשה להפסיד השנה, ואני אישית לא מכיר כאלו שהפסידו. מנגד, מי שהייתה לו סבלנות, הרוויח הרבה", אומר אורן עמית, ונראה שאין משפט שמסכם טוב יותר את שנת תש"ע עבור המשקיעים בסקטור החיפושים.
עד לפני שנה וחצי עמית (34), כלל לא עסק בשוק ההון. "הייתי מנהל בדיקות איכות בחברת הייטק. שנת 2009 בשוק ההון נראתה מאוד קוסמת לכולם, כל מה שנגעת הצליח לך.
"החלטתי לקחת פסק זמן מההייטק, לשנות כיוון ולהיות סוחר עצמאי ולנהל תיקים, במסגרת החוק, עבור מספר קרובי משפחה", הוא מספר על המעבר החד.
"את השנה הקודמת הוביל מגזר הביומד. הייתי על הגל הזה אבל הייתי חדש בשוק ולא הבנתי את הפוטנציאל האמיתי של הדברים". עמית העריך שהתחום החם הבא יהיה מגזר חיפושי הנפט, והשקעתו הראשונה הייתה בישראמקו, לאחר שזו הודיעה על תגלית הגז ב"תמר".
"החזקתי את ישראמקו כמה חודשים והכפלתי את ההשקעה. בנקודה מסויימת הייתה תחושה שמכאן המניה לא יכולה להמריא יותר ובסופו של יום אתה רוצה להרגיש את הכסף, ולכן מכרתי.
"אם הייתי ממשיך להחזיק בה עד היום היא הייתה שווה הרבה יותר, אבל לא בוכים על גז שנשפך.
"לא ידעתי הרבה על הפעילות של גבעות אז, זה היה מין חור שחור וראיתי שהם מתחילים קידוח תוך מספר חודשים. עשיתי מעט מחקר, הבנתי שהיו איתם מעט בעיות בעבר, אבל אז הייתה טענה שהקידוח החדש נמצא במקום אופטימלי יותר. בנוסף מחיר הנייר עמד על אגורה, הייתה תחושה שאין לאן לרדת והאמנתי שבמקרה הגרוע אהיה תקוע עם הכסף, אבל לא חששתי לאבד אותו.
"התחיל הקידוח והיו להם הרבה בעיות. אתה נמצא בסוג של עמימות, אין לך מושג מה קורה, אין לוחות זמנים, ואתה לא יודע כמה הם אמינים לאור ההיסטוריה הבעייתית. כשקראתי למשל שהמקדח נשבר וצריך להחליף אותו עלה בי בפעם ראשונה החשש שאולי אהיה תקוע בנייר לעוד שנים קדימה.
"בשלב הזה התחלתי לחפש מקורות מידע, נכנסתי לפורומים ולצ'אטים, הכרתי אנשים ולמדתי לאט לאט מונחים, כמויות, שמות של השכבות. זה הופך להיות חלק מהיום יום שלך, אתה מרגיש חלק מהחבר'ה. אמנם לא נסעתי לראש העין, אבל פגשתי אנשים פיזית ושוחחנו הרבה בטלפון.
"מהרגע שהשותפות פרסמה את ההודעה על כך שיש סימני נפט בקידוח, בסוף 2009, והנייר זינק ב-226%, הייתי בנקודה שאני לא יכול להפסיד כסף, ומכאן ואילך מימשתי לאורך הדרך כשאני משאיר בנייר רק את הרווחים. היום כבר אין לי הרבה כסף בפנים, אז אני רגוע. אני מעריך שהבאר כן תהיה מסחרית, אבל לא יודע להגיד בדיוק כמה כסף זה יהיה שווה. לדעתי הנייר כן יעלה מהנקודה שהוא נמצא בה היום, אבל הבעיה היא שאנשים מגיעים עם ציפיות מאוד גבוהות, הם מצפים שהנייר יקנה להם בית, אוטו, ויסדר אותם ל-20 השנים הבאות".
אז לאן עבר הכסף שלו מגבעות? "היום רוב ההחזקות שלי נמצאות במודיעין. יש שם פוטנציאל מאוד גדול, לא יפתיע אותי לראות את הנייר בשווי של פי 5 או 8 מהיום. יש לשותפות סל רישיונות ולא מעט כסף בקופה, בעוד שברציו וגבעות, אם הקידוח נכשל אין להם הרבה כסף להמשיך הלאה. מעבר לזה, דנקנר שם בעניינים, ואתה מרגיש בטוח יותר כשיש לך איש עסקים רציני בתוך השותפות".
ולמרות הרווחים הנאים והפוטנציאל הגדול בתחום, עמית מכיר גם את המגבלות. "אנחנו יודעים שכל התחום הזה בעייתי, בסופו של יום מעט מאוד חברות יצליחו ואנשים לא עיוורים. אבל זה גל, והוא מניע את הבורסה, וכמשקיע או סוחר אתה חייב להבין איפה אתה נמצא".
כתב: רון שטיינבלט
חיים אינדיג, הוגה שיטת השותפויות: "מפריע לי שהשותפויות הן בן חורג"
עבור עורך הדין חיים אינדיג השנה האחרונה תיחשב כאחת המוצלחות בקריירה ארוכה ופורייה בתחומי שוק ההון. שותפויות הקידוחים כבשו את לב המשקיעים בדרך ללב הקונצנזוס של שוק ההון, ואינדיג, שהגה את רעיון השותפויות המוגבלות בסוף שנות ה-80, נהנה לראות את הפריחה שלהן.
"בשנה האחרונה היו הרבה חדשות טובות ולא זכורות לי רעות. רק מפריעה לי התחושה כאילו השותפויות הן בן חורג ושהתחום עדיין לא הוכר כמכשיר לגיטימי למרות שיש לו הצלחה מוכחת".
"הנפקת השותפויות לא שונה מהותית מכל הנפקה אחרת, אך מספרם של עורכי הדין שמטפלים בתחום קטן יחסית", מספר אינדיג שכאמור טיפל בהנפקה הראשונה של שותפות חיפושים ב-1988.
"מה שמיוחד במבנה הישראלי הוא שהוא פתר בעיה משפטית. כמובן שצריך לתת קרדיט גם לשמעון וייס שקידם את התחום מתוך רשות ני"ע ולד"ר יהושע רוזנצוויג שעבד על נושא המיסויי מול רשות המיסים. אחר כך יצאו מהמשרד שהייתי שותף בו השותפויות של דלק, אבנר וגבעות עולם. מהמשרד שלי יצאה בשלב מאוחר יותר השותפות של גלוב".
על ההבדלים בין הנפקה רגילה לזו של שותפות מספר אינדיג כי "בהנפקה רגילה מצפים ממך להכין תשקיף. במקרה של שותפויות הנפט גם בגלל המבנה המורכב צריך לטפל בהסכם הנאמנות ובכל ההסדרים הנלווים והמיוחדים".
לאחר לא מעט שנים של הליכה במדבר, משרדו של אינדיג נהנה בשנים האחרונות מהשגשוג בענף: "השינוי הגדול היום הוא התגליות. אנחנו במצב שלא היינו בו זה עשרות שנים. בתקופה האחרונה אנחנו עדים לתגליות וכשיש תגליות יש התלהבות והיא לגיטימית. אנשים נאבקים על האפשרות לקבל רישיונות כדי להרוויח את הסכומים שטמונים בתחום, וזה מועיל כמובן גם למדינת ישראל.
"אני מכיר את האנשים שפועלים בתחום כבר הרבה שנים. את גבעות עולם אני מלווה כבר 17 שנה. בגלוב אני מכיר את האנשים כבר שנים רבות. זה ברור שזה קרוב לליבנו. אנחנו מאוד רוצים לדעת אם זה הצליח או לא הצליח. בחלק מההנפקות שעשינו אני מרגיש קרבה מסוימת אבל תחושה של שייכות ממש יש בשותפויות שאני מעורב בהן. כשעובדים צמוד הרבה שנים נוצרת הזדהות.
אינדיג גם לא מתרגש מהסקפטיות שמופגנת לעיתים כלפי התעשייה: "אני נמצא 30 ומשהו שנה בתחום, אז אני חסין מפני דברים כאלה. יש מקרים בודדים שמפריעים לי, כשהדיווחים בעיתונות לא מבוססים על דיווחים ברורים של השותפות".
דבר אחד שבאמת מרגיז את אינדיג: הבורסה שלא מאפשרת להנפיק שותפויות אלא בחיפושי נפט. "זו החמצה מאוד גדולה, כי ראינו אילו תוצאות הביאו השותפויות בתחום חיפושי הנפט. בלעדיהן כל התגליות לא היו קיימות. המבנה של השותפויות כיום יכול לשבת היטב על ההיי-טק. יש לנו אנשים עם רעיונות בלי סוף ושוק שמעוניין להשקיע כספים. המצב האידיאלי היה להפגיש ביניהם בלי תיווך, כדי שכמעט כל רעיון יקבל את ההשקעה שמתאימה לו. אם השוק יהיה פתוח לכולם, התחרות תהיה גדולה יותר, והתחרות תבטיח שלשוק יגיעו הפרויקטים עם הפוטנציאל הגדול ביותר. אם מ-20 הנפקות תהיה אחת מוצלחת זה דבר נפלא למדינת ישראל".
כתב: רועי ברגמן
רמי קרמין, מנכ"ל זרח: מה יותר גרוע - לגלות קידוח יבש או נפט בכמות לא מסחרית?
כמו בכל ענף, בתחום שנחשב לחם ושנרשמת בו הצלחה גדולה, תמיד יהיו שחקנים חדשים שירצו להצטרף לחגיגה ולקטוף את הפירות.
בשנה החולפת היו לא מעט שחקנים כאלה, החל מצחי סולטן, דרך עופר נמרודי, נוחי דנקנר וטדי שגיא, ועד לרוני הלמן ואורי אלדובי, שהנפיקו לפני מספר שבועות את שותפות החיפושים שהקימו בתחילת 2009.
למתבונן מהצד זה נראה כאילו הקמה ותפעול של שותפות חיפושים היא עניין של מה בכך, אך מבט על שגרת העבודה של רמי קרמין, מנכ"ל שותפות זרח, מגלה מציאות אחרת.
את זמנו מעביר קרמין בהתרוצצות באזור הרישיונות והקידוחים של השותפות, שהושגו לאחר דיונים ארוכים עם נציגי רשות שמורות הטבע.
במקומות אחרים, נדרשים גם אישור ותיאום מול אנשי משרד הביטחון, שכן חלק משטח הרישיונות נמצא בשטחי אש של צה"ל.
העבודה בשטח נעשית כמובן לאחר שהתקבלו הרישיונות מהממונה על ענייני הנפט, שדורש הגשת תוכנית עבודה הכוללת לוחות זמנים, התקשרויות עם מפעילים ויכולת פיננסית.
בין לבין, צריך לקיים אסיפות של בעלי יחידות ההשתתפות ולדאוג לצד הפיננסי, וגם לענות לטלפונים של משקיעים שמביעים התעניינות ושואלים שאלות, כאשר לפעמים רמת הידע היא נמוכה ודורשת סבלנות רבה. מן העבר השני, גם לקרמין עצמו לא תמיד יש תשובות לכל השאלות.
השנה האחרונה הייתה עמוסה באירועים עבור קרמין, וכללה גם לא מעט מהמורות, אבל הוא בהחלט לא מאבד את האופטימיות.
בתחילת חודש מארס פרסמה שותפות זרח את תוצאות מבחני ההפקה בקידוח "צוק תמרור 4", הקידוח הראשון שנעשה לאחר תגליות הגז ב-"תמר" וב"דלית". הממצאים לא היו מרשימים: קצב זרימת הנפט מהבור עמד על 50 חביות ליממה.
"הייתה לי אכזבה וגם תסכול, מזה שהנפט נמצא, אבל בכמויות מאכזבות", הוא מתאר את ההרגשה שליוותה אותו באותו יום. "אני לא יודע מה יותר גרוע, לגלות קידוח יבש או קידוח שיש בו נפט אבל הוא לא כלכלי", הוא מספר במה שממחיש פעם נוספת את הביטוי המפורסם לפיו "יותר טוב כלום מכמעט".
כיום תולה קרמין את התקווה הגדולה בהיתר החיפושים הימי "גוליבר", המשיק לחופי ישראל באזור שבין חיפה לתל אביב, ברצועה שרוחבה הממוצע הוא כ-6 ק"מ.
"כשלקחנו את החומר הקיים שפתוח לציבור, ראינו שהים כולו ממופה למעט האזור של גוליבר, שהיה קרוב לחוף ואוניות לא יכלו להגיע אליו" הוא מספר. "ראיתי את הקידוחים שנעשו על הגבול המערבי שלו, ואני מאמין גדול בפוטנציאל באזור הזה".
לקרמין יש גם טיפ למשקיעים וליזמים החדשים: "כל החברות שלא קדחו אף לא פעם אחת וחושבות לבוא לקידוח, ובינגו, לזכות במכה הראשונה - זה קורה רק באגדות, אין דבר כזה. אם זה היה כל-כך פשוט, כל הנושא של חיפושי נפט לא היה כל כך יוקרתי ומלהיב".
כתב: רון שטיינבלט
איתן אייזנברג, גיאולוג ברציו: "כל תגלית היא חגיגה וגאווה מקצועית"
"תראה איפה אנחנו נמצאים היום לעומת הפגישה הקודמת שלנו", פותח איתן אייזנברג, הגיאולוג של שותפות רציו, את השיחה, תוך שהוא מזכיר את המפגש הקודם מתחילת פברואר 2009, שהתקיים שבועיים לאחר הדיווח הראשוני על תגלית הגז ב"תמר".
באותה פגישה עוד נאלץ אייזנברג לפרוס באוזניי כתב סקפטי את חזונו על כך שבתוך 10 שנים כל בית בישראל יחובר לגז טבעי ממדף הגז של ישראל.
גם רציו שלו נסחרה אז ברשימת השימור, המיועדת למניות המועמדות למחיקה מהבורסה, כאשר מחזורי המסחר בה היו דלים במיוחד.
רק כעבור זמן, כשממדי הגז הקיים ב"תמר" הלכו והתבררו, ונובל פרסמה את תוצאות הסקר הסייסמי בשטח הרישיונות של רציו (מבנה לוויתן) שהעריכו הימצאות מאגר גז גדול פי שניים מתמר בסבירות של 50% - החל החלום של אייזנברג לקרום עור וגידים.
"מחירי החשמל ירדו לאחרונה ב-10%, כתוצאה ממעבר לשימוש בגז טבעי שמגיע מים תטיס", אומר אייזנברג. "אני לא זוכר בכל חיי שפעם אחת הייתה ירידה של מחירי החשמל בארץ. תגליות הגז הנוכחיות יעשו למדינה הרבה דברים טובים: הכנרת תתמלא ושאיבת המים ממנה תופסק כי יהיה כדאי להוציא לפועל פרויקטים של התפלה, בפרויקטים כמו תעלת הימים לא יהיה צורך, והם יחזרו למגירה, וכל דבר שדורש אנרגיה יהיה זול יותר".
בינתיים הפכה רציו לאחת המניות הסחירות ביותר בבורסה, תוך ששוויה נוסק. בשנת תש"ע לבדה, הכפילה השותפות את מחירה ביותר מפי 8. ואם בפגישה ההיא אמר אייזנברג כי "במידה שהכול יילך לפי התכנית, בעוד שנתיים נבצע קידוח", הרי שבסופו של דבר הקידוח שמעורר עניין רב כל-כך צפוי להתחיל כבר בחודש הבא.
אם אכן בלוויתן תהיה תגלית נפט או גז, עבור אייזנברג זו לא תהיה התגלית ראשונה בה הוא מעורב. "הייתי מנהל טכני באבו-רודס, ומצאנו שם תגלית גז של 50 BCF. בהמשך הייתי מעורב בתגלית שנייה של 50 מיליון חביות נפט, בשדה 'עלמה'".
"כל תגלית היא חגיגה, גאווה מקצועית שקשה להסביר אותה, ולפעמים היא חשובה הרבה יותר מכסף. ההודעה של נובל (על הפוטנציאל הטמון בלוויתן, ר.ש) הייתה אחד הרגעים המרוממים ביותר. נובל העזו לעשות מה שהרבה חברות לא עושות - הם לא רק אמרו שכאן צפויה תגלית כלכלית בהסתברות מסוימת, אלא באו עם מספר מראש והסבירו על מה הוא מבוסס.
"לאחרונה, כשהם סיימו לעבוד על 'חולות תמר' וחקרו את השכבות העמוקות יותר, שוב הופתעתי מאוד שהם יצאו בהכרזה ברורה לגבי הכמויות הצפויות ולגבי הסיכויים הגיאולוגיים למציאת הכמויות הללו".
כיום, מלבד הפעילות ברישיונות לוויתן, משמש אייזנברג כגיאולוג בקידוח A3 באשדוד שמבצעת לפידות, בו שותפה גם רציו. "כל הזמן אני חושב מה יהיה הפרוספקט הבא, מה יהיה הלוויתן הבא".
כתב: רון שטיינבלט
כתבות
ני"ע
