היצוא עדיין מדאיג מאוד את פישר

בנאום המפרגן ליצואנים מסתתרים רמזים המלמדים על כיוון הרוח הנושבת בבנק ישראל

היכן עובר הקו המפריד בין מרדף אחר כותרות מושכות, לדיווח? בשבוע שעבר, אחרי נאום נגיד בנק ישראל סטנלי פישר באסיפה הכללית השנתית של מכון היצוא, זעקו העיתונים: "הנגיד מפסיק את רכישות המט"ח". פרשנים מיהרו להכריז: "הנגיד הרים ידיים" ו"הספקולנטים ניצחו". אני שואל את עצמי: זה מה שעלה מדברי הנגיד? ונאלץ לענות: ממש לא.

הוא אמנם התייחס בשולי דבריו לרכישות המט"ח ואמר כי בנק ישראל לא ימשיך לרכוש מט"ח לעד. מי שעוקב בשנים האחרונות אחרי דברי הנגיד ומקשיב להם, יכול למנות בקלות לפחות עשרה אירועים בשנה האחרונה שבהם אמר הנגיד את אותם הדברים בדיוק.

לדעתי, המרחק בין דבריו לבין הפסקת הרכישות, עדיין רב וכאילו כדי לחזק את דעתי הופיע למחרת היום בנק ישראל בשוק, התערב וקנה מט"ח.

בצד מילות השבח להתמודדותו המוצלחת של היצוא הישראלי עם המשבר, הציב פישר בפני היצואנים כמה תמרורי אזהרה, חלקם מלמדים לדעתי רבות על התנהלותו העתידית של בנק ישראל:

1. פישר הזהיר מפני אופוריה שהאוצר מפזר. למרות שנראה שהמשבר הסתיים והסיכון לתחתית כפולה מוערך ב-25% בלבד, לא צפויה התרוממות כלכלית. גם אם לא תהיה תחתית כפולה, ההתאוששות תהיה איטית. נתוני הצמיחה הטובים שהתפרסמו בתום הרבעון השני הפתיעו גם את פישר עצמו.

2. פישר הצביע על כך שעיקר תנופת הצמיחה הוא תוצר המפעל החדש שפתחה אינטל בישראל בסוף 2008, ההפתעה מנתוני המשק ברבעון השני של 2010, מקורה בעלייה דרמטית בהיקף הפעילות של חברת תרופות אחת (כנראה טבע). כשמפרידים את מרכיבי היצוא, ניתן לראות בברור כי במרבית הענפים, למעט טכנולוגיה עילית, לא נרשם גידול משמעותי.

3. מה שמדאיג מאד את סטנלי פישר הוא היצוא והעובדה שהתלות בסחר עם ארה"ב גדלה במקום שתקטן. בעשור הנוכחי עלה מאד משקל מדינות BRIC בסחר העולמי והיקף הייבוא אליהם גדל מאוד על חשבון ארה"ב. והנה נתח שוק היצואנים הישראלים גדל בארה"ב ולעומת זאת חלקם היחסי באסיה ובמדינות המתפתחות כמעט ולא עלה.

בהתייחסו לשוק המט"ח הציג פישר נתונים מתוך מחקרי בנק ישראל ולפיהם תיסוף 10% בשער הדולר מביא לירידה ב-2% בהיקף הייצוא, לעליה בשיעור 2% עד 4% ביבוא ולגידול בגרעון בחשבון השוטף בשיעור 2% מהתוצר (4 מיליארד דולר).

מאז אפריל 2009 התחזק השקל ב-10% ביחס לדולר (אני מתייחס לדולר כי מעשית הוא מטבע הסחר העיקרי של היצואנים). לולא התיסוף, נתוני הצמיחה של המשק היו נראים הרבה יותר טוב. עכשיו תארו לעצמכם כיצד היו נראים נתונים אלה ללא התערבות בנק ישראל - עוד הרבה פחות טוב מאלו שאנו כה גאים לנפנף בהם היום.

גם הגידול ביבוא כתוצאה מתיסוף אינו בריא לתעשייה שכן הוא יוצר העדפה למוצרים מיובאים על חשבון ייצור מקומי. היחידים שנהנים מכך הם קומץ יבואנים. הציבור נהנה בשולי השוליים, אם בכלל.

פישר קורא ליצואנים להגן על הכנסותיהם במטבע זר. אני כמובן חושב שהוא צודק בכך לחלוטין, ומתנצל אם זה נשמע כמו פרסום עצמי.

אני מכיר יצואנים שהפסיקו להגן על עצמם כי "הפסידו" פעם אחת בהגנה; נתקל בחשבים שמשוועים לייעוץ אולם מנכ"ליהם עדיין רואים בכך הימור ומנכ"לים שרוצים בהגנת מטבע, אולם הדירקטוריונים מתנגדים.

גם פישר יודע שאי אפשר להגן לאורך זמן על שער שרק יורד ויורד. הירידה המתמשכת בשערי המטבעות כנגד השקל שוחקת את הרווחיות ומייקרת את התשומות המקומיות. אפשר להתחמק מזה לפרק זמן מסוים על ידי התייעלות, צמצום והפחתת שעות עבודה, אולם גם לצעדים אלו שסייעו מאד ביציאה מהמשבר, יש גבול.

עקב כל הדברים הללו, אני מאמין שפישר ימשיך להתמודד עם הספקולנטים, אבל ישנה את הטקטיקה.

השחקנים מתוחכמים ובמקום להתמודד חזיתית הם מעדיפים לייצר תיסוף זול בסופי שבוע וחגים. כך היה לפני שבועיים וכך היה גם בראש השנה. נתוני חודש אוגוסט צריכים להדאיג - חלקם היחסי של הזרים במסחר (המרות,אופציות ועסקות החלף) הגיע לשיא בגובה 67%!

מה רוצים השחקנים המתוחכמים כולם יודעים: לא השקעה בכלכלת ישראל, לא השקעה בבורסה. זה שימוש נטו במטבע על פי כל כללי המשחק הידועים בשוק המט"ח, על מנת להשיא רווח מהיר וזול. פישר שואף ככל האפשר להימנע משימוש ב"נשק יום הדין"- רגולציה. לשם כך הוא חייב לשנות הן את הרטוריקה בנאומיו והן את הטקטיקה במעשיו.

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

  • אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.