אמיר איל | יו"ר אינפיניטי
אמיר איל / צלם: קובי קלמנוביץ
גיל: 45
רקע: רואה חשבון וכלכלן, בעל תואר במחשבים. כיהן כמרצה בתחום שוק ההון, עבד כרואה חשבון בפירמת קסלמן וקסלמן PWC.
מגן על המשקיע מפני עצמו
צריך להודות, יצירתיות בשוק ההון היא לא דבר של מה בכך, בוודאי לא בתחום האפור של ניהול השקעות, ובתוך שוק הנגוע במידה רבה של שמרנות וקיבעון. לכן, כשאמיר איל, מייסד אינפיניטי ויו"ר שלה, הרגיש שהוא הגיע לתיאוריה שהיא בבחינת "פריצת דרך", הוא הגדיל לעשות והלך לרשום עליה פטנט.
במרכזו נרשם הפטנט כשיטה המבוססת על אלגוריתם בתחום ניהול ההשקעות. במהותו, הוא נועד לשפר את יכולת קבלת ההחלטות של המשקיע. נו, תשאלו, מה חדש תחת השמש? הרי זו המהות של כל גוף שעוסק בניהול השקעות. ובכן, בניגוד לגישות האחרות, שמנסות לשמור על ההשקעות מהכאוס של שוק ההון, איל הבין שהאויב הגדול ביותר של המשקיע הוא עצמו, ושצריך להגן עליו מפני ההחלטות הלא רציונליות שהוא עלול לקבל ברגעים של פאניקה, של חוסר יציבות, או לחלופין - של יהירות ושל עודף ביטחון עצמי.
איך זה עובד? מבלי להיכנס למהות האלגוריתם ולשיטה עצמה, שמציעה כלים פסיכו-כלכליים כדי למנוע תגובות לא רציונליות, עקרון הבסיס הוא די פשוט: לנסח את כל הכללים כסוג של חוקי ברזל כבר בהתחלה, באופן שיבטל את ההטיה הפסיכולוגית של המשקיע בעקבות שינויים בשוק. האלגוריתם כולל בין היתר התאמה נלמדת (בינה מלאכותית) של המוצר הפיננסי לפרופיל הלקוח, לצרכיו ולאפיונו, וכן חלוקה של משאבי הלקוח למסלולי השקעה נפרדים על-פי רמת הסיכון.
הצעד של איל הוא חשיבה טהורה מחוץ לקופסה, אך עומד מאחוריו גם היבט של שיווק עצמי. הכלכלה ההתנהגותית תופסת חלק הולך וגובר בחיי היומיום, אך איל הוא הראשון שמתרגם אותה לעולם ההשקעות. על הדרך, הוא מקווה גם להצליח ולשכנע את הלקוחות שלו בדרך שבחר. רישום הפטנט הוא אמצעי שכנוע נוסף.
"המכשול הכי גדול היה לבוא ולקחת יועצים של הבנקים, מומחים להשקעות, משקיעים מוסדיים ופרטיים, ולהביא אותם לשיטה חדשה לניהול ההשקעות", מפרט איל. "הגנריקה כל-כך טבועה והפיקציות מקובעות, ולכן רישום הפטנט הוא חלק מההתמודדות עם המכשול הזה: זה נותן לנו חותמת של הוכחה שזה עובד".
ואיזו עצה הוא נותן למי שמחפש הצלחה בתחום? "צריך לאהוב מאוד את מה שעושים. חייבים לחקור וללמוד כל הזמן. הסקרנות והרצון לדעת עוד ועוד, ולשמוע אנשים ולחוות את השטח, ואז מגדילים את הסיכוי לשנות דברים".
(רועי ברגמן)
צחי סולטן | מבעלי שותפות חיפושי הנפט מודיעין
צחי סולטן / צלם: יונתן בלום
גיל: 44
רקע: בעל תואר שני בכלכלה ומינהל עסקים. עבד בעברו בבנק ישראל, בפועלים שוקי הון, בלאומי וב-HSBC. ב-2002 הקים את כלל פיננסים חיתום.
שיטת הביצה והתרנגולת
תחום חיפושי הנפט היה רדום בשנים האחרונות, וכמעט כל הפעילים בו היו יזמים שנותרו בענף מתחילת שנות ה-90, אז פרח טרנד החיפושים בישראל. אחרי שנים שבהן ביסס את מעמדו בשוק החיתום, צחי סולטן החליט להתפתח לתחומים אחרים, וחיפושי הנפט, שצברו תאוצה ב-2009 לאחר גילוי מאגר הגז תמר, נראו כמו ההרפתקה האולטימטיבית. בספטמבר אשתקד רכש סולטן את הבעלות על שותפות חיפושי הנפט מודיעין שלא הייתה פעילה, ויצק לתוכה פעילות תוך כדי הכנסת קבוצת אי.די.בי לגרעין השליטה בשותפות. רכישת השליטה במודיעין הייתה למעשה כניסה ראשונה של "דם חדש" לענף, ובעקבות הצלחתו של סולטן אנשי עסקים מוכרים נוספים, כמו עופר נמרודי, טדי שגיא ואחרים, הכניסו את רגלם לתחום.
השאלה הגדולה היא איך הצליח סולטן להביא את מודיעין משווי של מיליוני שקלים בודדים לשווי של כ-450 מיליון שקלים בתוך פחות משנה. ובכן, כמי שמכיר היטב את שוק ההון ואת הפסיכולוגיה המניעה אותו, זיהה סולטן את המומנטום שבו נמצא תחום חיפושי הנפט והגז, וידע כי מאז תגלית הגז בתמר המשקיעים מוכנים לשלם לא מעט עבור חלומות. יחד עם זאת, קופתה של מודיעין הייתה ריקה ממזומנים, והיה צורך בגיוס הון ראשוני לתחילת הפעילות, בתחום שבהגדרה הנו עתיר הון. סולטן נקט דרך מקורית למדי כדי לפתור את הבעיה הזו, ויצר את סיפור "הביצה והתרנגולת" בגרסת חיפושי הנפט - הוא הגיע להבנות על רכישת זכויות בכמה רישיונות חיפושים, אולם באין כסף בקופה, התנה את רכישת הזכויות בגיוס כספים לשותפות.
טרם ההנפקה חשף סולטן את השותף החדש שלו - קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, אשר שמה ויכולותיה הפיננסיות הולכים לפניה. המשקיעים, שראו מולם אדם מוכר בעל יכולות פיננסיות עם גב של קבוצה חזקה, הכניסו ידיים לכיסים, ובתוך חודש הצליחה מודיעין לגייס 70 מיליון שקלים, ורכשה את רישיונות החיפושים. סולטן, שיודע כי חשוב להכות בברזל בעודו חם, גייס, חמישה חודשים לאחר מכן, 188 מיליון שקלים בהנפקה שנחשבה להצלחה מסחררת.
(רון שטיינבלט)
גיא גינדי | בעלים ומנכ"ל משותף, גינדי החזקות
גיא גינדי / צלם: איל יצהר
גיל: 33
רקע: עורך דין בהכשרתו.
דירות כמו לחמניות
חששות כבדים, לילות בלי שינה, התחייבות של עשרות שנים למשכנתא אימתנית, והתלבטויות אין קץ; אין ספק, רכישת דירה היא העסקה הגדולה והכבדה ביותר שמשפחה ממוצעת מבצעת בחייה. לכן, מותר להניח שהפיכת האירוע הזה, בעל הפוטנציאל הטראומתי, לקרנבל חגיגי ונטול דאגות, שמסתיים בהפנינג של הגרלות ורכישה המונית של דירות - מצריך מידה מסוימת של יצירתיות.
זה מה שעשו היורשים לבית גינדי בשנה האחרונה. הריטואל כבר כמעט קבוע: רוכשים קרקע במחיר שובר שוק - בדרום הקריה, בפתח תקוה, בראשון לציון ועוד - שומעים הספדים וגיחוכים מכל מומחי הנדל"ן, ואז יוצאים במבצע השקה גרנדיוזי וחסר תקדים, לקבוצה מובחרת בלבד (אנשי כוחות הביטחון, תושבי תל אביב, וכדומה) שבטוחה כי מדובר בהזדמנות של פעם בחיים ומסתערת על כל הדירות ב"מחירי מציאה".
הנה כמה מספרים כדי לסבר את העין: בספטמבר 2009 זכתה גינדי החזקות בקרקע ל-324 דירות במתחם שרונה ההיסטורי, במחיר שיא של 450 מיליון שקלים; את הכסף למינהל מקרקעי ישראל היא כבר שילמה מכספי רוכשי הדירות, לאחר שמכרה 80% מהן בתוך פחות מחודשיים במחיר של 1.1 מיליארד שקלים.
"זו החוכמה בלקרוא את השוק נכון ולהתאים את עצמנו לביקושים", אומר גיא גינדי. "אחד יקרא לזה אומץ, אחר יקרא לזה ידע להיערך בהתאם. כשאנחנו קונים קרקע אנחנו חושבים מראש איך לייצר את הבאזז הכי נכון".
האומץ שעליו מדבר גינדי אינו כרוך רק בתשלום הגבוה עבור הקרקע, אלא גם במאמץ השיווקי בהיקף כספי חסר תקדים בענף הנדל"ן. למשל, במסגרת שיווק פרויקט One and Only בצפון פתח תקוה ביולי האחרון ארגנה החברה כנס של ארגון חבר (כוחות הביטחון) בגני התערוכה, בעלות של 3.5 מיליון שקלים. משרד המכירות בפתח תקוה - שלושה דונמים שתוכננו לקלוט מאות מתעניינים בבת אחת - עלה להם עוד 5 מיליון שקלים. הוצאות הפרסום עלו כמובן עוד מיליונים רבים. והתוצאה? 519 דירות מתוך 523 דירות במתחם נמכרו בתוך מעט יותר משעה.
"זה המון כסף, אבל זה בסך-הכול 50% מעלויות השיווק לו היינו מושכים אותו במשך שלוש שנים", הוא מפרט. "למדנו שהגל הראשון, היציאה של הפרויקט, זה החלק הכי חשוב - למוניטין הפרויקט, לחשיפה בתקשורת, למוטיבציה של העובדים וכמובן לקונים. אקירוב מכר את שלושת המגדלים שלו בתל אביב במשך שמונה שנים. בדרום הקריה אנחנו נמכור את שלושת המגדלים שלנו בתוך שנתיים".
(דרור מרמור)
יוסי אלוף | אתר שחקן מעו"ף
יוסי אלוף / צלם: יונתן בלום
גיל: 28
רקע: תואר במדעים. בתחילת דרכו עסק בביטוח.
נער החידות
משקיעים אוהבים גורואים, כאלה שיש להם נוסחאות פלאים ופתרונות קסם, כאלה שיעשו בשבילכם את העבודה ויראו לכם איך "לעשות מכה" בלי לקחת יותר מדי סיכונים. אתר "שחקן מעו"ף" עמד בכל הקריטריונים האלה, לא בזכות שמו הנודע של הגורו, אלא למרות - ואולי בגלל - המסתורין סביבו.
הכול התחיל בפורומים פיננסיים שונים שבהם הופיע "שחקן מעו"ף" וחילק עצות, טיפים והסברים שסייעו למשקיעים לעשות לא מעט כסף, והאמון בשחקן המסתורי הלך וגבר.
היום אנחנו יודעים שמדובר ביוסי אלוף, 28, סוחר בנגזרים מאשדוד ללא רישיון ייעוץ השקעות. הדרך של אלוף להציג את עצמו לעולם המשקיעים היא מופת של סבלנות שהשתלמה לו. אט-אט הוא סחף משקיעים להירשם לאתר שפתח והזמין אותם, ובמיוחד את אלה הסוחרים בנגזרים, להמשיך ולקבל את סקירותיו השבועיות ולנהל דיון ער בענייני המסחר. כיום רשומים באתר כ-17 אלף חברים.
לאורך חודשי אלמוניותו, שסוקרו בהרחבה ב-G, עלו שאלות וספקות באשר למניעיו ואף לזהותו, והיה חשש שמא מדובר בתרגיל שיווקי מבריק של איש פיננסים מקומי או בפעילות פילנתרופית של מיליונר המתגורר בחו"ל. לאלוף זה היה די נוח. הוא ראה את הבאזז קורם עור וגידים, ונתן לחובבי הקונספירציה לעשות בשבילו את העבודה. הטוקבקיסטים באתר "גלובס" אהבו לשנוא אותו וקבעו כי מדובר בשרלטן; הוא מצדו טען שלא ביקש שקל מאף גולש ושמטרותיו טהורות.
בשלב מאוחר יותר ייסד אלוף חברה לניהול קרנות גידור, כך שהקלפים נטרפו מעט בעניין מניעיו. מעבר לכך, אתר שחקן מעו"ף רכש אתרים אחרים שעסקו במסחר, ואלוף ואנשי האתר מעבירים כיום למתעניינים הרצאות שונות בתחום שוק ההון. מסתורין, מלמד סיפורו של אלוף, הוא כל מה שצריך בשביל להצית את התעניינותם של בני האדם.
(צאלה קוטלר)
20 האנשים הכי יצירתיים בארץ - הרשימה המלאה במגזין G
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
