היזם בלדגרין: "אנחנו עשויים ללכת עד הסוף עם חברת ארנו"

לפי השבוע האחרון, התשע"א תהיה לא פחות טובה עבור יזם הביומד אריה בלדגרין, מהשנה המצוינת שקדמה לה. אמנם, בהתש"ע רשם בלדגרין הישג נדיר: הוא ושותפיו בחברת Cougar מכרו אותה לג'ונסון אנד ג'ונסון ב-970 מיליון דולר, העסקה הגדולה ביותר לחברה בשלב הניסויים. אבל השבוע קרה דבר לא פחות מרשים: התרופה המובילה של קוגאר סיימה בהצלחה יוצאת דופן את הניסויים הקליניים וכנראה תיכנס בקרוב לשוק - אבן דרך שכל יזם בתעשיית הביומד חולם עליה, אך הרוב לא רואים.

בלדגרין פחות מפורסם מיזם סדרתי אחר בתחום, שלמה בן-חיים, אבל היקף האקזיטים שלו כבר מתקרב אליו.

"יש כל-כך מעט הזדמנויות לקחת מיזם מינקות ולהובילו עד החופה", אומר בלדגרין בהתרגשות. יש גם מעט הזדמנויות לעשות אקזיט גדול, אבל בלדגרין עשה זאת כבר פעמיים שכן ב-2007 הוא מכר את חברת Agensys ל-Astellas היפנית ב-570 מיליון דולר.

בראיון בלעדי ל"גלובס", הראשון שלו לעיתונות הישראלית מאז מכירת קוגאר, אומר בלדגרין שהתוצאות הטובות לא גורמות לו להצטער על שלקח את ההצעה המפתה עבור קוגאר ולא ניסה לבנות אותה כחברה עצמאית.

"יכולנו לעשות את זה לבד", הוא אומר. "הרי הקמנו בעצמנו בתוך שנים ספורות ניסוי של 220 מרכזים מאפס. אבל צריך לחשוב מה טוב למשקיעים, לעובדים ולחולים. במישור הזה התוצאה יותר טובה תחת ג'ונסון. היא הכניסה את קוגאר לניסוי בעשרות מרכזים וכבר בודקת גם התוויה של סרטן השד. עכשיו היא תתקוף בשיווק מכל כיוון. כמעט אף אחד מהעובדים לא עזב, כי הם קשורים לתרופה וגאים בה".

לך לאט, תגיע מהר

בלדגרין טוען במפתיע, שהדרך לבחון תרופה היא לא לפי הישגיה בניסויים, אלא לפי איכות המדע ועבודת המעבדה. "בקוגאר ידענו כבר בהתחלה איך המערכת עובדת ומה המבנה המולקולרי", הוא מתאר. "לא צריך לרוץ לקליניקה. גם החברות הגדולות לא מתעניינות בניסויים שהצליחו, אם אין מאחוריהם הבנה אמיתית של המנגנון. לפעמים מוצר טוב לא עובד בניסוי ראשוני, אבל אם תביני אותו היטב, תדעי מה לשפר.

"למשל, בתרופה של קוגאר, אנחנו חושבים שבניגוד לכל התרופות בתחום, היא יכולה גם למנוע הישנות של סרטן הורמונלי כמו סרטן הערמונית והשד, ולא רק לעכב את המחלה. מדוע מתרחשת הישנות? כי אמנם מונעים מהגידול הורמונים שנחוצים לו להתקיים, אבל אז התא הסרטני מתחיל לייצר אותם בעצמו. אנחנו נועלים את ייצור ההורמונים בכל תא ותא, ולכן אני יכול להגיד בסבירות גבוהה שהתרופה תמנע הישנות, אפילו שאין לי עדיין הוכחות. החברות הגדולות מחפשות את האינדיקטורים הביולוגיים שמראים שאכן קרה מה שניבאת".

איך הצלחתם להשלים את הניסויים תוך חמש שנים?

"המפתח הוא עבודה אסטרטגית מול ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקנית - ג.ו), מתוך התמקדות. ב-FDA לא מתעניינים מה פוטנציאל השוק, ולכן לא צריך להראות מיד שהמוצר טוב לכמה אינדיקציות. אף שרעיון ביזור הסיכונים הוא נכון, בפועל אין מספיק כסף לכך.

"למשל בקוגאר, בחנו תחילה את פעולת התרופה על חולים בשלב סופני וקשה ולכך קיבלנו את האישור. ההנחה היא שמה שעובד על סרטן גדול, יעבוד עוד יותר טוב על סרטן התחלתי. מתוך הבנת מנגנון התרופה, לדעתי היא תתאים לכל שלבי הסרטן ותיאורטית יכולה להשתלט על כל השוק. אבל את זה כבר ג'ונסון תפעל להוכיח.

"מפתח נוסף בעבודה מול ה-FDA, הוא להקשיב להם ולא רק להציג להם מה רוצים לעשות, כפי שנוהגות לפעמים חברות ישראליות. קשה להעריך את התגובה שם, לכן, עדיף להגיע איתה ל-SPA, שבו ה-FDA מתחייב שאם תעמוד בתנאים מסוימים, תקבל אישור. הסיכון הוא שאם ה-FDA לא אישר את פרוטוקול הניסוי, תצטרך לחזור ולהגיד את זה למשקיעים, אבל זה חוסך הפתעות בהמשך".

בנוסף, בלדגרין טוען כי "לשלב השלישי של הניסויים יש חוקים משלו. הכי חשוב להתקדם לאט ולעשות הכל כדי להימנע מטעויות - שלא יקרה באף אחד מעשרות מרכזי הניסוי מקרה שנתנו את התרופה לחולה הלא מתאים, או בנסיבות שה-FDA לא אישר. טעות יכולה להיות קטלנית גם למטופל וגם לחברה".

מתקרב לישראל

עתה בלדגרין מתרכז בחברות האחרות בקבוצת Two River, בעיקר ב-Arno Therapeutics Nile Therapeutics ו-Kite Pharma. השבוע גייסה ארנו, גם היא בתחום הסרטן, 15 מיליון דולר בסבב שהובילה קרן פונטיפקס ובהשתתפות מוסדיים ישראלים, בהם הראל וכלל.

שותפיו של בלדגרין ב-Two Rivers, פיטר קאש, מחבר הספר "המנכ"ל והדלת המסתובבת"; ודיוויד טננט, מסבירים מה צפוי לארנו ברמה העסקית: "היינו בנאסד"ק, אבל ב-2008 כשהשוק היה קשה, החלטנו לרכוש אותה מחדש כדי להגן על המשקיעים מפני ירידות נוספות", אומר קאש. "החברה עדיין רשומה בפינק שיטס ובכוונתנו לחזור להיות סחירים תוך 90 יום".

במידה שאחת התרופות תצליח, הפעם תלכו עד הסוף?

בלדגרין: "שאלתם אותנו כך גם עם קוגאר. הרגשתי שאני מאמין בה ויכול להמשיך איתה עד שתגיע ההצעה הנכונה, וכך היה".

בינתיים יש התרחשויות גם בחברה אחרת מהקבוצה. קייט פארמה גייסה אתמול לשורותיה את פרופ' איה יעקובוביץ' לתפקיד המנכ"לית. יעקובוביץ' הייתה שותפה של בלדגרין בהובלת אג'נסיס לאקזיט הגדול, וממנו שלף אותה בלדגרין לפרויקט הנוכחי.

בלדגרין כבר מבטיח מספר שנים להעמיק את הקשר בין Two River לישראל. לדבריו, אולי הפוטנציאל יגיע מקייט: "בישראל יש מדענים מצוינים בתחום המערכת החיסונית".

חברות של Two River כבר עורכות ניסויים קליניים בישראל. קאש מציין כי החברה בחנה פרויקטים בארץ, בעיקר בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית, כמו אלצהיימר ופרקינסון, אך טרם השקיעה פה. "זה עדיין לא יצא", אומר בלדגרין, "אבל אנחנו מעוניינים לשמור את היד על הדופק בישראל בכל הזדמנות שניתנת לנו. בכוונתנו להתחיל לעבוד קצת יותר בארץ".