סיכום פורום דאבוס: חשש מהחוב האירופי, אופטימיות לארה"ב

מושב הקיץ של דאבוס (World Economic Forum and the Annual Meeting of the New Champions) נחתם אתמול (ד') בטיאנגי'ן, סין באווירה אופטימית, על אף ההערכה הרווחת כי צפויה לכלכלות המערב (ארה''ב, אירופה ויפן), המהוות עדין כשני שליש מהכלכלה העולמית, צמיחה מאוד איטית.

עם זאת, מדבריהם של בכירי הכלכלה העולמית, עולה תמונה די ברורה ומסכמת לגבי מהן האיומים והאתגרים העומדים בפני הכלכלה הגלובלית: ניתן לזהות לפחות 4 עיקריים - רגולציה יתרה כתגובה מוגזמת לשאננות ששררה טרם המשבר; חזרה לפרוטקציוניזם ובדלנות מטעם המדינות, על אף הצורך החיוני למציאת פתרונות גלובליים וחיזוק המוסדות הבינלאומיים; חובות עצומים הן במשקי הבית והן בממשלות; ומחסור במזון ואנרגיה.

"לא תהיה שום אפשרות להחזיר את הכלכלה הגלובלית לצמיחה בת קיימא ללא תיאום ברגולציה. עם זאת, בימים אלו אנו עדים דווקא לפרגמנטציה ברגולציה. אני מקווה שבמפגש הבא של ה-G20 המדינות יתקדמו ביחד ולא ינסו לפתור את הבעיות לבד ובעצמן, כי זה רק יחריף עוד יותר את המצב", אמר ויליאם רודס, סגן יו''ר סיטי גרופ, ענקית הפיננסים האמריקנית.

לדבריו, אין אפילו הסכמה לגבי באיזה נושאים כדאי להתמקד: "בארה''ב מודאגים מהאבטלה ובאירופה מודאגים מהגרעון והחוב. העולם חייב להתאחד. הדאגה שלי לטווח הארוך היא שאם לא נעשה את העבודה הנכונה ובשיתוף פעולה מלא, נחזור לפרוטקציוניזם שראינו בשנות ה-30, וזה מאוד מטריד אותי", הוסיף דורס והדגיש כי "אין לנו אפילו שיטות מדידה משותפות. אנו לא מודדים דברים באותו צורה אז איך אנו יכולים לשתף פעולה?". עם זאת, רודס ציין לטובה את השיתוף הפעולה בין מדינות אסיה:"אני אופתע מאוד אם בעוד 10 שנים לא נראה גוש כלכלי-מסחרי אסייתי ענק", סיכם רודס בנושא אשר הדגיש כי נדרשים פתרונות גלובליים.

"חייבים לסיים בהקדם את "סיבוב דוחה" (Doha Round). מה שיכול להוביל את ההאטה למיתון של ממש הוא הפרוטקציוניזם", הוסיף בנושא פיטר בראבק, יו''ר דירקטוריון ענקית המזון נסטלה (Nestle) וחבר דירקטוריון בענקית הפיננסים "קרדיט סוויס" (Credit Swiss), ענקית התרופות "רוש" (Roche) וחברת מוצרי הטיפוח "לוראל" (Loreal). "חייבים מסגרת כלכלית גלובלית. הגיע הזמן לסיים עם צלחת הספאגטי ( Spaghetti ball) שיצרו אין ספור ההסכמים הדו-צדדים. זה כבר לא עובד יותר", הוסיף בראבק אשר סבור כי השת''פ נדרש לא רק בתחום הפיננסים אלא גם בתחום הסחר באמצעות ה-WTO (ארגון הסחר העולמי). נזכיר כי סיבוב דוחה תקוע זה כמעט עשור בעיקר עקב אי הסכמות בתחומי החקלאות והמים והשירותים.

תגובת יתר ברגולציה

"פרגמנטציה ברגולציה אכן יכולה להתרחש. זה יפגע במגזר העסקי העולמי כולו שממתין לראות מה הממשלות מתכוונות לעשות ואיך הם תגיבו. חשוב לזכור כי המגזר העסקי העולמי נמצא במצב טוב יותר מאשר הממשלות. המגזר העסקי ממתין לראות לאן הממשלות הוכלות כדי לחדש את המלאים" אומר סיימון הנרי, סמנכ''ל כספים של חברת "של" (SHELL), חברת האנרגיה הגדולה בעולם. "הרוח הרגולטורי החדש הוא בעייתי. אני מאמין שיש צורך ברגולציה נוספת, אבל רק בתחום הפיננסים - לא בכל שאר התחומים, חייבים עוד 200 אלף עמודים של רגולציה. אני זוכר את המקרה של אנרון שהוציאו עשרות דפים של רגולציה חדשה. התוצאות לא המתינו להגיע: נרשמה ירידה חדה בפרודוקטיביות, שהיא המפתח לצמיחה" הוסיף בראבק בנושא.

"אני מאוד חושש מרגוליציה מוגזמת. בתחום שלי כמובן, החששות שלי גברו אחרי המקרה BP (פיצוץ צינור הנפט במפרץ מקסיקו). הממשלות חייבות להבין שבכל פעילות עסקית יש סיכון. גם בתחום שלי אבל גם בפיננסיים. יש סכנה לניסיון ממשלתי למחוק סיכון - חייבים למצוא איזון" סיכם הנרי. "המגזר העסקי הוא זה שיביא את הצמיחה ואת הגידול בתעסוקה ולכן יש לנקוט במשנה זהירות עם הרגולציה: יש הבדל בין רגולציה נבונה בין אובר-רגולציה", הוסיף רודס.

חוב עתק ומחסור במזון

"החוב עדיין עצום - יש עדיין משבר חוב הן פרטי והן ציבורי. כולם מתייחסים רק לחוב המובהק אבל לא מתייחסים לחוב הלא מובהק: החובות הפנסיונים שמגיעים למאות אחוזי תוצר. החוב האירופי עלול לסכן את הצמיחה כולה: כמחצית מההכנסה הפנויה של האירופים מגיע מהממשלה. כאשר יש לך חוב כזה: מאיפה תביא את הכסף כדי ליצור צריכה הפרטית? אני פשוט לא רואה מאיפה. אירופה בבעיה רצינית", אמר בראבק ביחס לאיום החוב והוסיף "זה די ברור שחייבים להנמיך את רמת המינוף. חייבם לחשוב מחדש על תפקידו של צבירת חוב כמקור לצמיחה. מה יקרה כאשר הריביות יגדלו? מה יקרה כאשר הממשלות יצטרכו להשקיע 20%-30% מהתוצר כדי לממן חוב?" תהה בראבק.

"ה-BRICS" (כינוי לברזיל, רוסיה, הודו וסין. הכוונה היא ככלל, לכלכלות המתפתחות הכוללות גם אינדונזיה, דגרום אפריקה, מקסיקו ועוד) תפסו חלק ניכר מהפעילות העולמית. יתכן כי העלייה החדה שלהם תגרום לחוסר איזון זמני", התריע הנרי. "האתגר האמיתי הוא איך נוכל לספק מזון ואנרגיה לכמות כזו העצומה של אוכלוסיה? בשניהם יש גרעון", אמר בראבק והוסיף "עדיין יש לנו משבר מזון - זה הסיבוב השני: המחירים שוב קופצים והספקולנטים חוגגים בשוק. הבעיה במשבר המזון, לעומת המשבר בפיננסים, זה שהוא פוגע בעיקר באנשים עניים מכולם".

רוח אופטימי מהמזרח

"יש לנו הזדמנות ללמוד. אומרים שמשבר מבאים עימם הזדמנויות. אז המשבר הגיע, עכשיו יש לחפש את ההזדמנויות. אין ספק שבשורה תגיע מהכלכלות המתפתחות", אמר רודס אשר קרא שלא להספיד את ארה''ב: "כל פעם שארה''ב נכנסת למשבר, היא יודעת לחזור ממנו לבד. ולכן אני מציע לא לזלזל ביכולות של ארה''ב להציל את עצמה. היתרון שלנו הוא שרק עכשיו יצאנו ממשבר גדול ויש חששות לסיבוב חוזר. לכן יש תחושה שכולם מבינים מה השלכות של מיתון נוסף-הזיכרון המר עדיין טרי וזה טוב סיכם רודס. גם בראבק סבור כי הבשורה תגיע מהמזרח: "סין היא לא לבד. גם המדינות הסובבות אותו צומחות יפה ויש הזדמנויות, בהודו, במזרח תיכון ובאמריקה הדרומית, המהווים כשני שליש המאוכלוסה העולמית. הבעיות הקשות אכן נמצאות בארה''ב. ארה''ב תצמח בשיעורים נמוכים של 1.5% עד 2% וזה לא יקרה רק ברבעונים הקרובים אלא לעוד הרבה זמן. אבל אני אופטימי: כי, כאמור, שני שליש מהאוכלוסיה העולמית בטרנד של צמיחה מהירה ואלו בשורות טובות כי לדעתי, זה הולך להשפיע בצורה מהותית על השליש הנוסף".