מנהל אתר "שרית": "כל העבודה מתגמדת כשרואים את הנפט פורץ"

פתיחת דלת הרכב באתר הקידוח של חברת לפידות בפאתיה המזרחיים של אשדוד, בשעה 13:15, חושפת רעש מונוטוני קבוע ועמום. "עוצמת הקול שמפיקים ארבעת הגנרטורים האחראים לפעולת המקדח עומדת על 70 דציבל", מסביר רמי מטמון, מנהל התפעול של חברת לפידות, את מקור הזמזום. "כשהגענו לכאן טרם הקידוח עשינו בדיקות אקוסטיקה, ועוצמת הקול בכביש המשיק לאתר הגיעה ל-68 דציבל. ההבדל הגדול הוא שבכביש עוצמת הרעש משתנה בהתאם לתנועה, ואילו הרעש של הגנרטורים קבוע כשהם עובדים".

קשה שלא לשים לב בשנה וחצי האחרונות לתחום חיפושי הנפט, שהתעורר מחדש לחיים. תגלית הגז הגדולה בקידוח "תמר" מול חופי הים התיכון נתנה זריקת מרץ לענף שפרח בראשית שנות ה-90, ומאז גווע לאיטו, למעט מספר תגליות קטנות בראשית העשור. חלום ההתעשרות מנפט הצית מחדש את דמיונו של הציבור הרחב, ושותפויות חיפושים שלא פעלו זמן רב שבו לגייס כספים ולבצע קידוחים, זאת לצד יזמים חדשים שנכנסו לתחום.

גם מטמון מרגיש בשטח את השינוי. "מאותו הרגע שקדחו את 'תמר' ומצאו שם גז, השתנתה התפיסה במדינה, ויש פעילות די גדולה. חברות זרות שפעם לא הגיעו לכאן, מגיעות ונותנות סיוע הנדסי". מטמון, 54, היה בעברו קצין חימוש בצבא, ועם פרישתו מהשירות בשנת 2000 פתח בקריירה שנייה בתחום הקידוחים. "חברת קידוחי נפט משתמשת בחלק גדול מהציוד שבו עסקתי בצה"ל, המכניקה לא שונה - יש מערכות הידראוליות, מערכות חשמל, גנרטורים. מה שהיה חדש לי זה תחום הקידוחים, ואיך מבצעים את פעולת הקדיחה", מסביר מטמון את המעבר.

 לפידות רמי מטמון / צלם: איל יצהר

הגיע לכל בית בישראל

בעשר שנותיו בחברה היה שותף מטמון ל-60 קידוחים, החל מעומקים רדודים של 200 מטר, ועד לקידוחים בעומק של 5.5 קילומטר בשדה מגד שבאזור ראש העין. בין קידוח אחד למשנהו, הזדמן למטמון לצאת למסע בן 10 חודשים לגרוזיה, שם ביצעה לפידות לפני מספר שנים קידוח עמוק שהתפצל לשלושה קידוחי משנה.

אתר הקידוח שבו אנו נמצאים, מיישם הלכה למעשה את האמרה שהקידוחים הגיעו לכל בית לישראל. לפידות חזרה לקידוח ישן שנקדח בשנת 1976 והפיק כ-200 אלף חביות וננטש, וכעת בעזרת טכנולוגיות מתקדמות יותר היא מעוניינת להגיע לאזור אחר בשכבת המטרה, בתקווה למצוא בו כמויות משמעותיות של נפט.

העניין הוא שמאז הקידוח הראשון חלפו כמעט 35 שנה, והתפתחות העיר אשדוד הביאה לכך שאתר הקידוח המקורי נמצא כעת במרחק של 60 מטר מהבתים של רובע ז' באשדוד, שהופתעו לגלות לפני מספר שבועות כי סמוך לכביש המוביל ליציאה הדרומית לאשדוד עומד להתבצע קידוח.

 לפידות נפט אשדוד / צלם: גלובס טי.וי

לקודחים שפה משלהם

סיור באתר מגלה כי לקודחים יש שפה משלהם, עם סלנג ייחודי שמקורו באנגלית. מנהל העבודה באתר הקידוח נקרא "טול פושר", בעוד מנהל המשמרת נקרא "דרילר". במשמרת טיפוסית יש בין חמישה לשישה עובדים, הכוללים מגדלן, או "דרק מן" בשפת המקום, ושלושה "רפניקים" אשר יושבים על "שולחן" הקידוח ומחברים את הצינורות. בנוסף לעובדים על מכונת הקידוח, מסתובבים באתר צוות גיאולוגים, נותני שירות מכנאים ובעלי מקצוע אחרים, בהתאם לשלב שבו נמצא הקידוח.

האם יש סיפוק בעבודה מסוג זה? מטמון מספק את גרסתו: "ב-2004 עשינו קידוח בשדה חלץ, לעומק של 1,650 מטר. הנפט אכן התגלה בעומק הזה, ואחרי שהוצאנו את כל נוזלי הקידוח שהכנסנו פנימה, התחיל לזרום נפט בצורה עצמאית. הנפט ממש פעם, וכל דקה ירק כמויות נפט לתוך בריכה. זו הייתה חוויה מרגשת. לא משנה איזה חברה זה משרת, כל העבודה הקשה שעושים במהלך הקדיחה מתגמדת כשרואים את הנפט פורץ, זה האושר הכי גדול לקודח", אומר מטמון ומוסיף: "קודח שמגיע למצב שבקידוח פורץ לו נפט בצורה עצמאית - זה יותר טוב מאורגזמה".

לקראת סיום הסיור באתר, מספר לנו מטמון את הזווית האישית שלו ב-"קדחת הקידוחים" האופפת את המדינה בתקופה האחרונה. "לפעמים אני יכול לעבוד 36 שעות רצוף בין קידוח לקידוח. זה תחום משכר ואתה נסחף, בשנתיים וחצי האחרונות לא לקחתי יום חופשה אחד".

 לפידות