נראה שלגייס 33 מיליון דולר זה לעג לרש עבור מי ששם לו מטרה יומרנית כמו להתחרות בגוגל. כעת חווים זאת טום קוסטלו ואשתו אנה פטרסון, זוג היזמים העומדים מאחורי המיזם השאפתני Cuil, שאמור היה להיות מנוע חיפוש שיתחרה בזה של גוגל, ששולט בשוק החיפוש העולמי והאמריקני בפרט.
בבלוג TechCrunch דווח בסוף השבוע על האפשרות שהחברה תיסגר, לאחר שהאתר הורד מהרשת - ועד כה לא חזר לתפקוד. עוד נודע, כי 30 עובדי החברה התבקשו לעזוב את המשרדים, ובמילים אחרות - חרב הפיטורים מרחפת מעל ראשם. היום (ב') הוסיף מייקל ארינגטון, עורך טק-קראנץ', כי Cuil כמעט נרכשה, אך העסקה התפוצצה.
Cuil הוקמה ב-2005 על-ידי זוג היזמים, פורשי גוגל, והושקה בקול תרועה ביולי 2008 על-ידי זוג היזמים, אליהם הצטרפו ראסל פאוור ולואיס מונייר - שני יזמים נוספים שגם הם כיהנו כבכירים בגוגל. בין המשקיעים ב-Cuil שכספם ירד לטמיון היו גם קרנות הון סיכון כמו גריילוק.
האתר הוצג כמנוע חיפוש המתבסס על מאגר של 120 מיליארד אתרי אינטרנט מאונדקסים. שיטת דירוג האתרים של Cuil הייתה שונה מזו של גוגל, כשהטכנולוגיה שבבסיסה ביצעה אנליזה של האתרים הנמצאים באינדקס ותיעדפה את האתרים השונים בהתאם למידת הרלבנטיות והביקוש של הגולשים - זאת, בניגוד לאלגוריתם הסודי של גוגל, שמדרג אתרים בין היתר על בסיס מספר הלינקים שמפנים לאתר ובהתאם למילות החיפוש שמופיעות בו.
משום שגוגל כבר מזמן לא נתפסת כיקירת התעשייה, המנוע של Cuil התקבל בזרועות פתוחות - הן בקרב המשתמשים, שמיהרו לבקר באתר ואף הובילו לקריסה קצרה שלו, והן בקרב בכירי סצנת האינטרנט, שמיהרו להצהיר כי מדובר בתחרות רצינית לגוגל.
למרות שהאתר הצליח לסחוף אחריו עשרות אלפי גולשים ולעורר סערה בבלוגוספירה, כמות הגולשים ירדה בחדות ונכון לעכשיו, על-פי גוגל טרנדס, מספר הגולשים שמבקרים באתר מדי יום הוא 7,000 איש בלבד. לא פשוט להתחרות בחברה של 155 מיליארד דולר.
חלק מהטכנולוגיה של Cuil, כך ההערכות, תימכר לחברות כמו גוגל או מיקרוסופט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
