יובל שטייניץ בראיון מיוחד ל"גלובס": "אני לא נגד העשירים"

את ארוחת הצהריים, ממזנון משרד האוצר, תיבל יובל שטייניץ בחמישייה לכלי נשיפה של שוברט ועמודים מספרו של השחמטאי הרוסי, רב-האמן גארי קספרוב, "על קודמי הגדולים". כבוד השר, כמו תמיד, נינוח, קולח, מפגין ידע וידענות, מאופק, מרוצה ובטוח בעצמו. אמנם שקוע עדיין באורך, בדקדקנות ובפירוט, המתיש לעתים, של תשובותיו - אבל הרבה יותר פתוח וקשוב משהיה.

רק לפני שנה וחצי, כשנכנס, גיחכנו שקיבל תיק בכיר רק מפני שטיפח קשרי ידידות עם רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, ששר האוצר האמיתי הוא בכלל ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושאת העבודה בפועל עושה יועצו אורי יוגב.

- מה עבר עליך?

"לא רק שזה היה מאוד-מאוד לא נעים, להגיד שזה חסר בסיס - זה אנדרסטייטמנט. הדברים היו חסרי שחר לחלוטין. ואני ידעתי את האמת".

- נעלבת?

"כן, אני בן אדם. אבל זה הזכיר לי את הימים הראשונים שלי כיו"ר ועדת החוץ והביטחון. הייתי בן 43, הכי צעיר, סך הכל סמל בגולני. אמרו: 'מה הוא מבין בכלל בביטחון'. אחרי כמה חודשים זה השתנה. הציגו אותי כיו"ר הוועדה הכי חזק, הכי עוצמתי והכי אקטיבי שהיה. ידעתי שגם כאן זה ישתנה. ייקח זמן, אבל לא היה לי ספק".

- לא בא לך לזרוק את התיק ולחזור להיות מרצה מבוקש לפילוסופיה באוניברסיטה?

"לרגע לא. קודם כל היה משבר, ביום הראשון שנכנסתי לתפקיד, באחד באפריל 2009, האווירה הייתה של פאניקה וחרדה, שהמשק על סף התרסקות. התחזיות שהוצגו לי היו של 10%-15% אבטלה. הגירעון החזוי היה של 86 מיליארד שקל, הגדול בתולדות ישראל. הצמיחה הייתה שלילית, לא היה תקציב, האוצר היה במצב קשה, הייתה תחושה שלא עשו כלום כדי להתמודד עם המשבר. ובאמת, כשבאתי לאוצר לא הייתה כלל תוכנית התמודדות עם משבר כזה".

- כל אחד היה חושש, אבל אתה הרי לא עסקת בכלכלה, חסר ניסיון, ועוד אחד שקיבל ג'וב כי הוא שתה קפה עם רעיית ראש הממשלה.

"הצורה שהתקשורת רואה את הדברים לפעמים מטעה. אני באתי לכאן אחרי שהייתי יו"ר צוות 100 הימים, שקם כדי להכין את ההתמודדות. אני בעצם באתי ומילאתי אחר ההמלצות של עצמי".

- נראית כמי שנפל ליער ולא יודע מה לעשות עם העצים.

"זה רק רושם. אני באתי לכאן עם אג'נדה ברורה איך מטפלים במשבר. באתי ומיד הנחתתי מדיניות כלכלית לא קונבנציונלית, נועזת וברורה - שהוכנה לפני כן, בתוכנית 100 הימים. הכל כתוב שם".

ריבית: "סטנלי נהג נכון"

- ההאטה בצמיחה בארה"ב - עד כמה היא תשפיע על המשק הישראלי?

"זה מאוד מדאיג אותנו. מה שקורה בארה"ב ובעולם רלוונטי מאוד לישראל. זה הדאיג אותנו כבר מתחילת 2010, עד כדי כך שעדכנו את תחזיות הצמיחה כלפי מטה. נתוני הצמיחה הטובים במחצית הראשונה של השנה, הפתיעו אותנו לטובה. אבל עד עכשיו קרה כמעט הבלתי ייאמן".

- ומה זה אומר לגביך?

"זה אומר שיש לנו פה הישג מאוד יפה שהושג למרות האיטיות בהתאוששות במערב. שהוא עד כדי כך מרשים, שבדירוג העולמי של התמודדות עם משבר עלינו ב-2010 למקום הראשון מתוך 186 מדינות, מקום שאף פעם לא היינו בו. ומצד שני, עם כל השמחה על הנתונים הטובים, אנחנו יודעים שייתכן וההאטה באירופה ובארה"ב תשפיע עלינו".

- היה ותשוב להיות פה האטה, האם האוצר יודע מה לעשות, או שיהיה מבוהל כמו לפני שנתיים?

"משרד האוצר הוכיח בשנה וחצי האחרונות שהוא לא מבוהל מהמשבר. בשיא הפאניקה והחרדה של משבר עולמי, הוא נקט במדיניות אנטי-משברית מקורית, שונה ונועזת, שהביאה להישגים מאוד ברורים. יש פה משרד אוצר מאוד איכותי, מאוד בוטח בעצמו, שכבר לקח בחשבון את האפשרות שהאטה באירופה ובארה"ב תשפיע עלינו ותאט את ההתאוששות כאן. שיהיה ברור: הסערה עוד לא חלפה, גם אם הספינה שלנו נראית במצב טוב ומפליגים בכיוון הנכון, עוד לא הגענו לחוף מבטחים. מה שקורה בעולם ישפיע עלינו ואולי יכביד עלינו".

- יש 65 מיליארד דולר רזרבות מט"ח בבנק ישראל, אתה רגוע או מוטרד?

"64.2 מיליארד. ואני מאוד רגוע. אני רוצה להזכיר לך שגובה הרזרבות הוא באישור שר האוצר".

- סטנלי פישר מבקש ממך רשות בכל פעם שהוא קונה?

"לא על כל קנייה, לא על כל חצי מיליארד לכאן או לכאן. אבל כללית, אם היה ניתן להעלות בזמנו מ-45 לאזור ה-60 או ה-65, אז כן, שוחחנו על זה והוא קיבל את ברכת הדרך. אני יכול לומר שאם יהיה צורך, מבחינתי, ולא אנקוב בסכומים, הנגיד יודע שיש מרווח נוסף שאפשר לעלות אליו".

- לא מעצבן אותך שבנק ישראל פרוס על כל-כך הרבה יעדים ותמיד יש לו מה להגיד על צמיחה, נדל"ן, תעסוקה, חינוך ואפילו שלום? זה לא מייתר את האוצר?

"לא. אנחנו לא מרגישים כך. אני חושב שהאוצר בשנה האחרונה הוכיח את הדומיננטיות שלו בצורה חד-משמעית. אני מאוד שמח על המעורבות של בנק ישראל, הוא משתף אתנו פעולה והיחסים מאוד השתפרו בשנה האחרונה".

- גם בין הקודקודים, אתה והנגיד?

"כן, גם בין הקודקודים".

- פישר אמר בראיון חג ל"גלובס": "ברור שאם עליית מחירי הנדל"ן תימשך בקצב הזה נמצא את עצמנו במצב של בועה... אם לא תהיה תגובה בצד ההיצע, אז נצטרך להמשיך לנקוט צעדים". טיפול בהיצע בנדל"ן - זה אתה.

"הנגיד צודק ב-100%. הדרך הנכונה לטפל בעליית מחירי הנדל"ן היא בצד ההיצע. קיים מחסור, יש מצוקה אמיתית, חסרות פה 100 אלף דירות בעשור האחרון.

"זה נגרם גם בגלל ההחלטה האומללה של הממשלה הקודמת, מ-2007, שלא לבנות יותר במרכז הארץ אלא רק בפריפריה. אנחנו ביטלנו אותה עכשיו, בחוק ההסדרים. זה נגרם גם בגלל שהמשבר גרם לזה שקבלנים בארץ הפסיקו לבנות, כי הם היו בטוחים שמפולת המחירים תגיע גם לכאן. שני גורמים אלה יחד גרמו לירידה משמעותית בהיצע, כשבמקביל, מה שליבה את סופת המחירים הייתה הריבית הנמוכה שהשפיעה על לקיחת משכנתאות".

- יש לך בעיה עם הריבית הנמוכה?

"ממש לא. זה מוצדק ביותר. סטנלי נהג מאוד נכון. יש לנו נגיד מאוד איכותי. סטנלי עשה בצדק מה שעשו הבנקים המרכזיים באירופה ובארה"ב - הורדת ריבית כדי להתמודד עם שיא המשבר. הבעיה שהיום הבנק המרכזי שלנו נמצא במלכוד: מצד אחד, יש ריבית נמוכה שמוזילה את המשכנתאות ולכן מעלה את מחירי הנדל"ן. מצד שני, אין לנו את הגורמים המרסנים שיש בארה"ב ובאירופה. אנחנו חיים במצב מוזר: הריבית נמוכה כמו בכל העולם, אבל התחושה, האשליה, היא של אחרי משבר. לכאורה הבנק המרכזי היה צריך להעלות את הריבית, אבל אי אפשר לפתוח פערי ריבית גדולים מדי בינינו ובין העולם כי זה יגביר את הלחץ על השקל. לכן אנחנו בין הפטיש לסדן".

- אז מה אתה עושה?

"ראשית, יש מאמץ אמיתי ודי מוצלח של שר השיכון ומינהל מקרקעי ישראל לשווק יותר דירות. שנית, בחוק ההסדרים שנגיש לכנסת ביטלנו את החלטת הממשלה שמונעת בנייה במרכז הארץ. ההחלטה הזו גרמה לעליית מחירים עצומה במרכז הארץ, שחלחלה לעליית מחירים בפריפריה. שלישית, בחוק ההסדרים נתנו עידוד מאוד משמעותי לתוכניות פינוי-בינוי ועוד. נעשים צעדים משמעותיים, אבל זה לא מספיק. המצוקה גדולה, ואנחנו יושבים על המדוכה".

הרפורמות של עיני

- איזה מין שר אוצר אתה?

"מה???"

- מה אתה - שר מוביל? חותך? חושב? מרגיע? מנהיג?

"כל המחמאות האלה, אם הן באות מצדך, אני לא יכול להכחיש אותן".

- אני רק שאלתי.

"אז את יכולה להחליף את סימני השאלה בסימני קריאה".

- וואו, אתה מה-זה-בטוח בעצמך.

"אני רק בודק תוצאות".

- יש שרים שאומרים: אין מה לפנות לשטייניץ, הוא בין כה שולח אותך לפקידים שלו. וזה לא נאמר בחיבה.

"קודם כל, לפעמים זה נכון. הרבה פעמים אני שולח שרים לפקידים. בכל הסגירות התקציביות שלחתי שרים ופקידים בכירים לאודי ניסן ולאגף תקציבים. כך זה ראוי להיות. השר מתווה מדיניות, אבל הביצוע עובר לאנשי האוצר".

- ומה אתה אומר לשרים, חברים שלך, שאומרים שאי אפשר לדבר אתך?

"כל שר יכול להתקשר ולבוא לכאן. ודאי שאת הסגירה הסופית של הפרטים יעשו אנשי האגפים באוצר. כך צריך לעבוד".

- נעבור לעופר עיני. אתה שילמת את חלקך בעסקת החבילה, ועיני, שהתחייב לשינויים מבניים במינהל מקרקעי ישראל, במשק החשמל ובנמלים - טרם שילם.

"קיבלנו המון, ואני לא מדבר על כסף שקיבלנו. בעיקר, זה נתן למשק שנה וחצי של שקט תעשייתי, וזה מאוד חשוב. לא היו שביתות משמעותיות גדולות ששיתקו את המשק, או שביתה כללית, כמו שהיה במשבר הקודם ב-2003-2004. לשותפות עם עיני וברוש, יש חלק בהתמודדות המוצלחת עם המשבר. עסקת החבילה הוכיחה את עצמה".

- הכל נכון, רק מה עם שינויים מבניים במשק?

"אז הנה לך דוח שינויים מבניים: במינהל מקרקעי ישראל - אנחנו קרובים לביצוע המהלך. סוף-סוף התחילו גם לשלוח הודעות לאנשים על שחרור הקרקעות והדירות מהמינהל. בנמלים - אנחנו לקראת הנפקה בחלקם. הנפקת חיפה קצת יותר בעייתית, אבל יש התקדמות משמעותית. יש התקדמות בהנפקת אשדוד ואילת. הנפקת נמל אשדוד כבר הייתה צריכה להתקיים, אבל מה שעיכב זה בקשה של רשות ניירות ערך לתיקונים בתשקיף. נמל אילת מרוויח, והוא יופרט".

- מה עם חברת החשמל?

"אנחנו מבצעים בדיקה מקיפה, על-ידי מנכ"ל החברה עמוס לסקר, לראות לאיפה בדיוק אנחנו הולכים. יש כאן נכונות ורצון, והבנה שצריכה להיות רפורמה, אפילו של העובדים. נכון שהדברים לוקחים יותר זמן משחשבנו, אבל אנחנו בדרך".

תחת מכבש לחצים

אתה נמצא במצב עדין. ברוני הגז והנפט נלחמים נגד הגדלת התמלוגים, וטייקונים ממשפחת עופר נלחמים נגד חוק עידוד השקעות הון החדש, שיפגע בהטבות המופלגות שהם מקבלים.

"אלה שני נושאים כבדים מאוד, ואנחנו אכן פועלים מול תאגידים גדולים מאוד, כמו יצחק תשובה, משפחת עופר וכו'".

- מי מהם ביקש להיפגש אתך?

"אני חושב שרובם. אני מנהל מדיניות של דלת פתוחה".

- את יצחק תשובה פגשת?

"כן, לפני מספר חודשים, ואני חושב שיותר מפעם אחת. פגשתי גם אחרים".

- משפחת עופר, מעגלי מקורביה?

"פגשתי עוד, אני לא זוכר. אני נפגש עם מי שרוצה להיפגש ולהשמיע עמדה, גם אם אני יודע מראש שעמדתו מסתייגת מדברים שאנחנו עושים. באים ארגונים כאלה ואחרים, משקיעים גדולים במשק, יו"רים ומנכ"לים של חברות. אני מוכן לשמוע. יחד עם זאת, ברור לכולם שיש כאן אוצר שאיננו חושש. אמרתי לאחד הטייקונים, בלי שמות: 'שמע, עם כל הידידות, אני כמו עו"ד שיש לו חובת נאמנות מוחלטת ללקוח. הלקוח שלי זה מדינת ישראל. חובת הנאמנות זה 100% לאינטרסים של מדינת ישראל'".

- תשובה אמר בראיון ל"גלובס": "לא פשעתי, לא חטאתי, ופתאום אני צריך לבקש סליחה שמצאתי גז".

"בנושא תמלוגי גז ונפט, העירו את תשומת ליבי מיד כשנכנסתי לתפקיד, שיש פה מצב שטעון תיקון, רשלנות של המדינה שנמשכת משנת 1952. באוגוסט 2009 התחלתי לבחון את הנושא. בספטמבר 2009, הרבה לפני התגליות האחרונות, הודעתי באופן דיסקרטי לראש הממשלה שיש פה מצב מאוד בעייתי וצריך לפעול לתיקונו. בספטמבר-אוקטובר-נובמבר קיימתי סדרה של פגישות ודיונים חשאיים באוצר על הנושא. בינואר השנה החלטתי שהדבר דורש ועדה רצינית שתבחן אותו. בסוף ינואר זה דלף לתקשורת והתחילה כל המהומה. ההחלטה התקבלה זמן רב קודם לכן, ולא בעקבות מאורע כזה או אחר.

"אגב, כשהחלטתי להקים את הוועדה היו קולות באוצר שאמרו לי 'אל תעשה את זה. ב-2001 שרון ניסה לשנות ונכנע ללחץ הממשל האמריקני'. ב-2002 האוצר ניסה שוב לשנות, ואז ועדת הכלכלה הפילה את זה. לכן אמרו לי 'אל תיגע בזה, כי כולם מתקפלים. האמריקנים או גורמים אחרים ירימו טלפון לראש הממשלה, וראש הממשלה יקפל אותך'. אמרתי להם: אני הולך על זה גם אם יפעילו לחצים. הקמתי את ועדת ששינסקי, ואכן היו לחצים, דרך התקשורת, דרך גורמים ישראליים ודרך גורמים אמריקניים".

- גם על ראש הממשלה?

"כן, ניסו ללחוץ גם על ראש הממשלה ולשמחתי הוא לא נלחץ. היו גם שרים שהתערבו לטובת אנשי הגז והנפט".

- מה לגבי הטענה שאסור למדינה לקבוע מיסוי רטרואקטיבי?

"למדינה מותר לשנות את מדיניות המיסים והתמלוגים שלה. כשנציג אמריקני פנה אלי אמרתי לו 'אדוני הנכבד, ישראל סוברנית בדיוק כמו ארה"ב. לך תבדוק אם לא היו שינויים במדיניות בארה"ב. תבדוק באלסקה, בקליפורניה, בטקסס, באריזונה, ותראה אם שם לא היו שינויים במדיניות, ואם השינויים חלו רק על תגליות עתידיות או על כל מה שהתגלה ואפילו כבר מפיק ופועל. ואחרי שתבדוק מה נעשה אצלכם, תחליט אם אתה בכלל רוצה לחזור אלי'. הבהרתי חד-משמעית שלא ניכנע ללחצים. אני חושב שגם הגורמים האמריקניים מבינים שלא יהיה שקט אם ינסו לפגוע במשאבי הטבע של ארץ ישראל".

- אז אתה לא נבהל מהאיום בבג"ץ?

"כל עניין הרטרואקטיביות הוא עלבון לאינטליגנציה. ליצחק תשובה יש זכות גדולה, אולי מגיע לו אפילו פרס ישראל. מגיע לו להרוויח, וגם לחברות אחרות שמעורבות בזה. אני לא נגד רווח, לא נגד עשירים ולא נגד אנשי עסקים. ועדיין, אחרי כל זה, הסטנדרטים צריכים להיות דומים למה שמקובל בעולם החופשי הדמוקרטי במדיניות מערביות אחרות. בסופו של דבר, אלה אוצרות טבע של ארץ ישראל ועם ישראל. לכן המדינה ותושביה צריכים להיות נהנים מרכזיים מהעניין הזה".

- מה שאתה אומר חל גם על חוק המחצבים, שמוציא את מחצבי הטבע של כימיקלים לישראל והחברה לישראל מההטבות של חוק עידוד השקעות הון?

"כל ההיגיון של חוק עידוד השקעות הון הוא עידוד - עידוד לחברות בינלאומיות ולחברות ישראליות להשקיע בישראל ולא בעולם. אני צריך לעודד מעבר של מפעלים לדרום. אבל אני לא צריך לעודד את המעבר של ים המלח לדרום הארץ. הרי כשאלוהים ברא את העולם הוא כבר שם את ים המלח בדרום, אז למה אני צריך לעודד את המעבר של מפעלי ים המלח לדרום?"

- אתה מבין לאיזו מלחמה נכנסת עם החברה לישראל?

"כן, כבר חטפתי ריקושטים".

- האם משפחת עופר ונספחיה ניסו לשנות את דעתך באמצעות ראש הממשלה?

"לא דרך ראש הממשלה. כן ניסו להשפיע עלי, וזכותם לנסות, כל עוד זה לא בלחצים".

- לגבי בנק לאומי, אמרת שתמכור עד סוף שנה זו. מה קורה?

"אם הכל יעלה כשורה, אני מניח שעד סוף השנה נמכור".

התמודדות? לא מול נתניהו

- בסוף חג הסוכות, תגישו את התקציב הדו-שנתי הבא לכנסת. אתה מקיים שיחות?

"כן, עם ח"כים, עם ראשי ועדות".

- כמה שמן הארנק שהכנתם לתשלומים בגין סחטנות?

"בתקציב הדו-שנתי הקודם לא היה מצב של סחטנות, וסך התוספת לסעיפי התקציב הסתכם ב-70 מיליון שקל בלבד".

- זה היה מצב אחר, ממשלה וכנסת שרק נכנסו. כמה תשלם השנה?

"מקווה שלא אצטרך. אנחנו באים לכנסת עם תקציב שכל הגורמים אומרים שהוא מצוין. שר החוץ אביגדור ליברמן אמר לי אישית, שהם מחויבים לתמוך בתקציב בכנסת. כך גם שרי ש"ס".

- ומתנגדי ברק במפלגת העבודה?

"על מורדי העבודה אנחנו לא בונים".

- האם הממשלה מצויה בסיכון גבוה בגלל התהליך המדיני?

"אני מקווה שלא. אני חושב שהימין כבר הפנים את טעויות העבר ומקווה שהוא למד את הלקח".

- מה דעתך על המו"מ הנוכחי?

"אני לא אופטימיסט גדול. הפלסטינים באו למו"מ בדרישות מאוד נוקשות. אפשר לומר שנתניהו, לפחות הצהרתית, כבר הלך כברת דרך והתגמש, בהכרזה על שתי מדינות, שהיא הכרה במדינה פלסטינית. לצערי, אני לא רואה איזושהי התגמשות, שינוי או מחוות אמיתיות מהצד הפלסטיני".

- צריך להפסיק את הקפאת הבנייה בהתנחלויות?

"הסוגיה הזו בכלל לא רלוונטית לתהליך השלום. אם הצד הפלסטיני מחפש תירוץ לפוצץ את השיחות, אז שייאחז בבנייה בישובים. אסור להמשיך בהקפאה. זו הייתה מחווה חד-צדדית וחד-פעמית, וזה לא פתוח למשא ומתן".

- אז אלה שיחות מיותרות.

"עם יד הלב, הלוואי ואתבדה, אבו-מאזן נגרר בכוח לשיחות, בדיוק כמו ערפאת ב-2000, כשהאמריקנים גררו אותו באוזניים והובילו אותו לשיחות. יש מולנו צד פלסטיני שבכלל לא בטוח שהוא פרטנר, לא ברור אם הוא יכול, ואם הוא בכלל רוצה להיות. אני אפילו מטיל ספק ברצונם למדינה פלסטינית. עולה חשד סביר שאבו-מאזן וחבריו להנהגה הפלסטינית מעוניינים בהמשך הסטטוס-קוו הנוכחי. ייתכן שהם חוששים שאם תקום מדינה עצמאית, יקרה בה מה שקרה בעזה. הקיצוניים ישתלטו על המדינה".

- אתה יכול לראות את עצמך במצב שבו אתה יוצא נגד נתניהו?

"לא. יש בינינו ידידות וברית פוליטית חזקה, ברית של 12 שנה, לצד ידידות עמוקה וגם ויכוחים לעתים. נתניהו ראש ממשלה טוב מאוד, הוא האיש הנכון במקום הנכון, הוא מקבל גיבוי שלי גם אם יש לי מחלוקת אתו".

- הממשלה תשרוד ארבע שנים?

"אני מקווה שכן, היא טובה לעם ישראל".

- האם תתמודד על ראשות הליכוד וראשות הממשלה?

"אני לא אתמודד מול נתניהו".

- ואחריו?

"זו בהחלט אופציה שתישקל ברצינות".

"יש שאלה אם בכלל להקים ועדת ריכוזיות"

- אתה נחשב כמי שמתנגד להקמת ועדת הריכוזיות, ונתניהו נחשב כתומך בה, לא ממש בהתלהבות, אלא כדי להוריד לחץ.

"אין קרב מאחורי הקלעים ביני ובין נתניהו. אני מניח שאם תוקם ועדה היא תהיה בהובלה משותפת של האוצר ומשרד ראש הממשלה. אבל יש שאלה אם בכלל להקים ועדה, שכן אנחנו באוצר כבר התקדמנו משמעותית בדיונים בעניין הריכוזיות".

- במה מדובר?

"הייתה אצלי בשנה האחרונה סדרה של דיונים, לצד דיונים בהנהלת האוצר, גם פנימיים וגם עם גורמים חיצוניים בממשלה ובאקדמיה. אני כשר אוצר אכן סבור שיש בעיה, שיש ריכוזיות גבוהה מדי, שיש בעיה בקיומן של פירמידות מסועפות מדי, מה שמוביל לכך שלעתים אדם יכול להיות בעל שליטה בחברה נכדה או נינה לחברת האחזקות שלו, כשבפועל הוא מחזיק באחוזים בודדים ממניותיה. המתח הזה בין שליטה מלאה, או כמעט מלאה, לבין בעלות חלקית שבחלקית, עלול ליצור ניגודי אינטרסים. לכן יש בעיה וראוי לטפל בה. עם זאת, אני לא סבור שהבעיה מאיימת על אושיות הכלכלה או על הדמוקרטיה בישראל. היא לא בממדים הללו.

"יש גם לומר ביושר, שלמרות הריכוזיות קיימת במשק מוביליות חזקה של ההון והעושר. בכל דור קמים בעלי הון חדשים שצמחו כמעט מאפס, ולא רק אלה שיירשו את הונם. כמו כן קמות גם חברות אחזקה חדשות. יש בעיה של פגיעה מסוימת בתחרותיות, לכן יש לטפל בזה, אבל בזהירות רבה-רבה. אם אתה עושה שינויים, אתה קודם כל חייב לבדוק טוב-טוב ועוד טוב שלא תגרום נזק".

- אתה אומר שיש גוף, אנונימי, שבוחן את הנושא כבר עכשיו?

"כן, גם בימים האלה יש מספר גופים, גם בממשלה וגם באקדמיה, שעושים עבורנו עבודת מחקר בנושא הזה. העבודה הזו תשרת אותנו כשנבוא לקבל החלטות".

- אז מה העניין עם ועדה כן-או-לא?

"השאלה היא אם ועדה תועיל או תזיק. אנחנו ממילא בתהליך מתקדם, מה גם שלוועדות רשמיות יש אופי שהן מעכבות תהליכים. אז יש התלבטות אם יש צורך להקים או להמתין. אני וראש הממשלה דנים בעניין".