תעשיינים: "פישר יכול להעלות הדולר ב-10 אג' במקרה הטוב"

"קטסטרופה" ו"כאוס רציני מאוד" - כך מגדירים תעשיינים ישראלים את המשך צניחת שער הדולר ■ תעשיינים מקומיים מעריכים את רכישות הדולרים של בנק ישראל, אך סבורים כי אינן מספיקות

"קטסטרופה" ו"כאוס רציני מאוד", כך הגדירו ביממה האחרונה תעשיינים ישראלים את המשך צניחת שער הדולר. המטבע האמריקני נמצא כעת בשפל הנמוך ביותר זה כחמישה חודשים. התעשיינים מקווים אמנם כי בנק ישראל ימשיך לרכוש דולרים, אך רבים מהם מעידים על חוסר ודאות: "הממשלה לא עוזרת לנו, כך שמלבד המהלכים של הנגיד סטנלי פישר לא ניתן לעשות הרבה מלבד להוריד את הראש מתחת למים ולחכות שהגל העכור יעבור", אמר אחד מהם.

במהלך סוף השבוע האחרון המשיך הדולר לאבד גובה מול השקל. שלשום (ו') התייצב המטבע על שער של 3.69 שקלים. לאחר קביעת השער היציג המשיך הדולר להיחלש במסחר בין הבנקים לרמה של 3.66 שקלים. אתמול, יום א', לא התקיים מסחר במט"ח בין הבנקים ולא התפרסם שער יציג.

"למרות החדירה שלנו לשווקים חדשים, רוב ההכנסות מהיצוא משולמות לנו בדולרים כך שירידת ערך הדולר ממשיכה לפגוע בנו, וזה קורה כבר זמן רב. בחלק גדול מן המקרים גם היצוא למדינות באסיה מבוסס על הדולר ולא על מטבע מקומי, כך שכל שינוי כזה מורגש אצלנו היטב", אמר ל"גלובס" מנהל מחלקת היצוא בהתאחדות התעשייה הקיבוצית, עמוס שלו.

כ-30% מסך היקף היצוא הישראלי השנתי הוא מתוצרת התעשייה הקיבוצית. לדברי שלו, התעשייה בארץ התאימה את עצמה בשנתיים האחרונות לתמרון סביב דולר תנודתי שמחירו נע בין 3.7 שקלים ל-4 שקלים. לדבריו, אם הדולר ימשיך לצלול לשפל חדש, הדבר עשוי להתבטא בשורה של צעדים קשים שתעשיינים ייאלצו לנקוט. "לא מן הנמנע שאם זה יקרה, מפעלים יצטרכו לקבל החלטות קשות, אם זה לסגור את שעריהם ואם זה לעבור הסבות. התעשייה הישראלית לא תקרוס כמובן, אך בטווח הזמן הקצר זה יורגש בכל מקום והפגיעה לא תפסח על אף אחד", אמר שלו.

לדבריו, "המהלכים של הנגיד יכולים במקרה הטוב להעלות את הדולר ב-5 עד 10 אגורות, ולכן אל לתעשיינים לשים את כל יהבם על מאמציו של הנגיד. הממשלה צריכה לפעול כדי לפרוץ לתעשיינים המקומיים שווקים חדשים. מוטב שכבר עכשיו יוכנס לתוך התקציב הדו-שנתי של המדינה סכום משמעותי יותר למען חדירה לעוד שווקים. לכל הפחות מדובר בכ-100 מיליון שקל בשנה, ובנוסף יש להגדיל את היקף התקציב למשרד המדען הראשי".

"זה מכה בנו חזק"

"זה מכה בנו חזק, ועבורנו, כחברה שמייצאת, זה משבר שיוצר מצב שוק חלש. זו קטסטרופה", כך התייחסה להיחלשות הדולר מול השקל מנכ"לית חברת כיתן, אסתר אלדן. "על רקע ההיחלשות הנמשכת, פעלנו רבות כדי להרחיב את הפעילויות שלנו מול השוק המקומי, נוכח השקל החזק, אך גם פעילויות כאלה מוגבלות עד רמה מסוימת. אנחנו נלחמים יום-יום", אמרה אלדן.

חברת טוטנאור, שמושבה בבית שמש ומעסיקה מאות עובדים, מייצאת מדי שנה ציוד רפואי וציוד עזר למוסדות רפואיים ולמכוני מחקר בעשרות רבות של מיליוני דולרים. כ-95% מתוצרת החברה מיועדים ליצוא ל-114 מדינות ברחבי העולם. לדברי המנכ"ל, רן טוטנאור, על רקע השחיקה ברווחיות מן היצוא, אין מנוס מנקיטת מהלכים אקטיביים על ידי הממשלה למען התעשיינים. "בכוחה של הממשלה לעשות כמה מהלכים שיכולים להיטיב עם התעשיינים שמייצאים לחו"ל והם הנפגעים הישירים מכל הירידות האלה. מוטב להוריד בזמן הזה את מס החברות ואת מס ההכנסה לשיעורים שיאפשרו לנו להתמודד עם המצב הזה. זו משוואה שסופה לא טוב, ובינתיים הגורם היחיד שפועל בנושא הוא הנגיד, סטנלי פישר, שרוכש דולרים, מהלך ששומר עלינו מפני קטסטרופה נרחבת. אני מקווה שהוא ימשיך לשמור עלינו כי המדרון חלקלק", אמר טוטנאור.

"נחיתות מסוכנת"

לדברי תעשיין אחר, "נוצר כאן מצב של נחיתות מסוכנת עבור התעשייה המקומית כי את רוב תשומות הייצור אנחנו משלמים על פי השקל שהוא חזק ואת הרווחים שלנו מקבלים לפי הדולר בשערו הנמוך. המדינה מוכרחה להתערב כי אם תימשך הירידה ברווחיות, זה יתבטא בסגירת קווים וביותר מובטלים למשק".

הירידה המתמשכת בדולר לא פוסחת גם על רבים ממפעלי הטקסטיל בארץ. לדברי מנכ"ל אופיס טקסטיל, רמזי גבאי, שעומד גם בראש איגוד תעשייני הטקסטיל בהתאחדות התעשיינים, גם כוחו של הנגיד בריסון השקל לעומת הדולר, מוגבל: "אנחנו די חסרי אונים. מחד, אנחנו מעריכים את מהלכיו של הנגיד, אך מאידך תוהים מה כבר יכול להיעשות שטרם נעשה בעניין, שכן הדולר נשחק ויורד בכל רחבי העולם. מה שנותר היום בתעשיית הטקסטיל בארץ מאוד רווחי, שכן מפעלים רבים עברו תהליכי הבראה, שילבו טכנולוגיות ייצור מתקדמות, ומייצאים לחו"ל בהיקף של מיליארד דולר בשנה. כל אגורה מתבטאת בצורה כואבת בשורת הרווחים שלנו".

מנכ"ל יצרנית השימורים זנלכל, פיני גורביץ', הצטרף הבוקר אף הוא לקריאת התעשיינים למדינה לתמוך ביצואנים באמצעות מערכת המיסוי והוזלה של עלויות הייצור. "בפועל, במקום לעשות מהלך שייטיב אתנו, המדינה רק פוגעת בכך שהיא מדירה את התעשייה המסורתית מהחוק לעידוד השקעות הון. נוצר מצב שבמקום לגדול, אנחנו נלחמים על מנת שלא לקטון. אם לא יהיה כאן גורם מאזן, הרי שהייצור יוקטן בגלל חוסר רווחיות", אמר גורביץ'.