לפעמים אביגדור ליברמן הוא נכס

מאד מעניין, לפעמים אפילו משעשע, לראות כיצד אנשים, גם אינטליגנטים, מגיבים לאביגדור ליברמן. הכלל המשתלט על אנשים אלה, שמחשבתם מקוטלגת בהתאם להשתייכותם המחנאית, הוא: אם זה יצא מפיו של ליברמן זה חייב להיות מוטעה, או חסר חשיבות, או סתם מסית ומתלהם.

במשך שנים רבות לא אהבתי, וזו לשון המעטה, את מה ששמעתי מליברמן. אלא שבינתיים הנתונים השתנו וגם ליברמן עצמו השתנה. לאחר שהפלשתינים דחו את ההצעות המאד פשרניות שקיבלו מאהוד ברק ואהוד אולמרט, ההתיחסות שלי אל רצונותיהם וכוונותיהם השתנתה מאד.

באשר לליברמן - אני כבר לא שומע ממנו על טרנספרים ועל התנגדות טוטאלית לשלום, אדרבה - הוא מדבר על שתי מדינות והוא מצהיר על נכונותו לויתורים.

מה כל כך נורא?

אז נכון שהויתורים שליברמן מדבר עליהם לא כל כך דומים לאלה שהפלשתינים רוצים (אם כי קצת קשה להבין מה הם רוצים). אבל אי אפשר להגדיר את עמדות ליברמן כקיצוניות בצורה בלתי אפשרית. כשהציע חילופי אוכלוסין, ליברמן הדגיש כי "לא מדובר בתכנית להזזת אוכלוסיות, אלא בקביעת הגבולות כך שתשקף בצורה הטובה ביותר את המציאות הדמוגרפית".

מה פה כל כך נורא? אם מוכנים לחשוב בצורה עניינית ואמיתית, הרי זו הצעה כל כך נכונה, שאם הפלשתינים דוחים אותה על הסף זה מעורר חשד כבד על כוונותיהם.

אם פלשתיני לא רוצה לוותר על אזרחות ישראלית (מבלי לוותר על ביתו ואדמתו, כאמור) למען אזרחות פלשתינית, זה אומר דרשני, וזה אומר חקרני.

זה יוצר חשד שלפלשתיני יש כוונות לנצל את אזרחותו הישראלית כדי יום אחד להשתלט על המדינה באמצעות הדמוגרפיה. אם יש למישהו הסבר יותר הגיוני לכך שאדם יעדיף אזרחות של מדינה שנואה, על פני אזרחות של מולדתו (מבלי, כאמור, לזוז מביתו) - בבקשה, שיקום (אבל לאחר שיחשוב, בבקשה).

מחשבה אוטומטית

למרות זאת, לאחר שליברמן השמיע את הצעתו בעצרת - מיד רעדו אמות הסיפים. לא של אולם העצרת, אלא אצל אנשי ה"אם זה ליברמן" וכו' שדרשו מנתניהו לפטר את שר החוץ לאלתר. כי אנשים כאלה אינם מסוגלים לשאול עצמם - רגע אחד, אולי ההצעה טובה? וגם - רגע אחד, אולי זה טוב ששר החוץ שלנו משמיע בעצרת דעות ודרישות שונות? אולי מבחינה זו ליברמן הוא דווקא נכס?

אחרי הכול, זה מה שהפלשתינים עושים כל הזמן, מדברים בקולות שונים, מעלים הצעות הכי קיצוניות. אני מתקשה לראות שמתק שפתיים הועיל לנו במשהו עד היום. גם אם הצעות ליברמן לא יתקבלו, חשוב שהן מושמעות - ולו כדי שיידע העולם, הערבים והאמריקאים וכולם, שיש אצלנו קולות כאלה ואחרים, ולכן מוטב להאיץ את המשא ומתן, ולא לתקוע אותו בדרישות טריוויאליות.