טכנולוגיית הקידוח הבולטת בעשור האחרון בתחום חיפושי הגז נקראת פראק (Frac, או Horizontal Hydraulic Fracking ) והיא צוברת מתנגדים בארה"ב, אשר טוענים שהשימוש בה גורם לזיהום מי התהום. כך עולה מכתבה שפורסמה ב-CNN Money ואשר תהיה חלק מסידרת כתבות בנושא "חסר ריח וצבע: הזינוק השקט של הגז בארה"ב".
תחום חיפושי וקידוחי הגז הטבעי גדל בקצב עוצר נשימה, אפילו כשמדובר בענף האנרגיה שלא רגיל לצמיחה איטית. הגז הטבעי הפך בעשור האחרון לגורם חשוב בשוק האנרגיה והשינוי חל בזכות הרגולציה הבנויה טלאים טלאים אשר יצרה לתחום זה רשת ביטחון ופטורים מחוקי הגנה פדרליים בתחום איכות הסביבה. הגז זכה גם להגנתם של הפוליטיקאים שחפצו לשנות את השימוש באנרגיה זו על פני השימוש באנרגיה המופקת מפחם או בנפט זר.
על רקע המחלוקת והחשש מפגיעה במי השתיה, החליטה לעת עתה מדינת ניו יורק לדחות את פעילות הפראקינג בתחומה, לאחר שחברי הפאנל של ארגון EPA, קיימו שימוע בו אספו עדויות ומידע מהתושבים לשם כתיבת דו"ח על השפעת הפראקינג על המים, אשר גרסתו המלאה תפורסם בשנת 2012. ההחלטה על עצירת פעילות הפראקינג במדינת ניו יורק איפשרה לממשל הזדמנות נדירה להפוך את המדיניות שבמשך שנים הקלה בפיקוח ואיפשרה גם לעצור את הגידול המסחרר בתחום. בדרך כלל מהפך כזה במדיניות קורה רק לאחר שמתרחשת כבר קטסטרופה.
נציין כי השימוש בגז טבעי בארה"ב עלה ל-22% מסך השימוש באנרגיה, במידה רבה תודות למהפכה שחלה בשיטות הקדיחה, אשר מאפשרות לחברות להפיק גז מסוגי קרקע קשים בהרבה ועמוקים בהרבה, מה שפעם גם להפקה להיות כמעט בלתי אפשרית ויקרה מאד. נציין כי מדובר על הפקת גז טבעי מסלעי צפחה פצלתית (SHALE) . עוד נציין כי החברה אשר הפכה את כל זה לאפשרי היא חברת השירותית לתעשיית הנפט והגז, Halliburton.
הפראקינג ההידראולי, הטכנולוגיה שהומצאה כבר בשנות ה-50' של המאה שעברה, הינה הזרקה של תערובת של מים, חול וכימיקלים עד לעומק של מייל (כ-1.6 ק"מ) בלחץ כה גבוה אשר מפצח את הסלע הנקדח. הנוזל הנוצר בתהליך חודר לנקבוביות. החול ממלא את הסדקים והגז הטבעי נדחף,יחד עם חלק מהנוזלים אל מחוץ לבאר. התהליך הפך עוד יותר אפקטיבי כאשר שולב בקדיחה אופקית. הבארות נקדחו במשך שנים רבות לעומק, ועברו דרך השכבות השונות של הקידוח בנקודה בודדת, אך בשנת 1992, החלו להתבצע קידוחים אופקיים אשר בוצעו לרוחב השכבות, מה שאיפשר להגיע אל הגז הטבעי ביתר קלות. חברת הליברטון ששילבה בין שתי הטכנולוגיות בשנת 2003 בטקסס, הפכה את קידוחי הגז הטבעי לפרודוקטיביים יותר - באופן אקספוננציאלי.
חברות הקידוח, ברובן עצמאיות, הפכו למרוויחות הגדולות של השיפור בטכנולוגיית הקידוח, ביניהן נציין חברות כגון Chesapeake, EnCana ו-Anadarko. חברות הקידוח הגדולות לא התכוונו להישאר מחוץ לחגיגה והדבר בא לידי ביטוי בכך שרכשו חברות שלהן היתה חשיפה לגז או שחברו לשותפיות הגז בפרויקטי האקספלורציה. לדוגמא אקסון מובייל שרכשה את חברת חיפושי הגז XTO ב-2009 בתמורה ל-41 מיליארד דולר.
נציין כי קידוחי הפראק (מסוג אחר, המיועדים לקידוח קונבנציונלי ולא באבן הציפחה כפי שנעשים בארה"ב) צפויים להתבצע גם בקידוחי הנפט והגז היבשתיים בישראל, כגון זה של גבעות ב"מגד 5", אשר ציינה בדיווחיה כי במקרה של פעולת Frac ללא הרמה מלאכותית עולה הנפט בר ההפקה ל-3.18 מיליון חביות ועלות ההפקה ל-12.5 מיליון דולר. כאשר מצרפים לה פעולת הרמה, משתפרת כמות הנפט בר ההפקה ל-13.2 מיליון חביות נפט ועלות ההפקה גדלה ל-14.5 מיליון דולר.
הגיאולוג של השותפות, לוסקין אמר ב-23 באוגוסט "ההערכה שלנו היא שבשביל להפיק ממקטעים אחרים ב'מגד 5' אנחנו צריכים להשתמש בפראק, אחרת השברים עלולים להיסגר. היועצים הציעו לנו טכניקה שונה בביצוע הפראק. בשבוע שעבר אחרי הפסקה קצרה עשינו שם ניסיון הזרקה; הפעולה הזו דומה לפראק, הזרמנו מים לתוך השכבה, ואם זה יצליח אפשר להניח שנוכל להצליח גם בפראק. אנחנו לשמחתנו הצלחנו לעשות זאת והדבר מצביע על כך שאם נביא חזרה את ציוד הפראק, אנחנו נוכל להצליח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
