כך פוגעים בתחרות

שנתיים מנסה חברת FREE טלקום לקבל רישיון ממשרד התקשורת לטובת מיזם שמטרתו להעביר שיחות על גבי האינטרנט הסלולרי. המונח המקצועי לשירות הוא VOC (Voice Over Cellular) שהיום הוא אמצעי להעברת שיחות מוזלות נפוץ בעולם. אבל מה שטוב בכל העולם לא טוב בישראל ו-FREE לא הצליחה לשכנע את משרד התקשורת לתת לה את הרישיון המיוחל.

החברה עמדה על כרעי תרנגולת בהמתנה המייגעת והמתישה לקבלת רישיון, ובסופו של דבר לא קיבלה אותו ונרכשה על-ידי איש העסקים שלמה שמלצר.

ללא עסקת שמלצר, החברה לא הייתה מוציאה את ימיה. מדוע אנחנו מזכירים מחדש את הסיפור של החברה? מפני שאתמול (א') הוחלט במשרד התקשורת לצאת בשימוע כדי להסדיר את המדיניות הנוגעת לשחקני VOC. משרד התקשורת מנסה באיחור להניע מחדש מדיניות של סיוע לשחקני נישה או ערך מוסף, שמנסים לשבור את החומה הסינית של מפעילות הסלולר בכל הקשור לאינטרנט סלולרי.

הסיפור של FREE הוא תמצית הכישלון של משרד התקשורת בקביעת מדיניות ובהגנה על שחקנים קטנים תוך כניעה לחברות הסלולר.

בין דמי הקישוריות לתמריצים

FREE היא סמל לחברה צעירה שניסתה לייצר מודל חדש שהיה עשוי לחולל מיני תחרות בשוק הסלולר - אך מי שעצר אותה היה דווקא משרד התקשורת, הגוף שאמור היה להתייצב בכל הכוח כדי לקדם יוזמות דומות. עכשיו מתחילים את כל הסאגה מחדש שאחריה יביאו לשר התקשורת כמה עמדות, יבקשו ממנו להחליט, הוא יתקשה לקבל החלטה, ויחזיר את זה לדרג המקצועי כדי שיוציא שימוע נוסף על הצ'ופצ'יק של השירות. במילים פשוטות, הסיכוי שיקרה משהו לטובת שחקנים קטנים שרוצים לחולל תחרות בצורה חדשנית שואף לאפס.

השימוע שעומד לצאת הוא סביב השאלה אם שירות שיחות על גבי האינטרנט הסלולרי הוא נייד או נייח. אם מדובר בשירות נייח, דמי הקישוריות שתקבל FREE (או חברות דומות לה) יהיו בהתאם ולהפך. דמי הקישוריות היום הם 25 אגורות עד ינואר 2011, כשאז המחיר יירד ל-6.8 אגורות. אם FREE הייתה מקבלת רישיון לפני שנתיים היא יכולה הייתה לקבל תמריץ משמעותי בדמות דמי קישוריות גבוהים, אבל עכשיו כשמחירם צפוי לרדת ויהיה דומה לדמי הקישוריות בטלפוניה הנייחת, התמריץ נעלם.

ספק אם תחת הרגולציה שתונהג יהיה מקום להסדיר את פעילותם של שחקנים כמו FREE כי אין להם אוהדים בקרב אנשי משרד התקשורת, שיאמינו בחזון החדשנות שהיא ודומותיה מביאות.

מי שיכול ליהנות משירותי VOC הן דווקא ספקיות האינטרנט שמספקות שירותי טלפוניה על גבי הפס הרחב (VOB).

חברה כמו בזק בינלאומי, למשל, שמציעה שירותי VOB ללקוחותיה בבתים, תוכל להציע שירות משלים על גבי הטלפון הסלולרי של אותו לקוח. כלומר, הוא יוכל לקבל שיחות שמופנות למספר הנייח שלו בבית, גם לטלפון הנייד שלו אם הוא תומך באינטרנט סלולרי. מכיוון שמדובר בשיחות על גבי האינטרנט, אין גבול ליישומים ולשירותים שניתן להציע. הבעיה, שבינתיים הצרכנים רק סובלים מפיגור טכנולוגי עקב הביורוקרטיה של משרד התקשורת.

אחת המשתתפות בדיון אתמול הביעה חשש שמא המשרד יוצר לחץ מוגזם על מפעילות הסלולר, כך שהן יכולות לטעון לחוסר מידתיות ברגולציה שמפעילים עליהן. זהו שיקול שיש לקחת גם אותו בחשבון, במיוחד כשיש סיכוי טוב שהמשרד יכפה על מפעילות הסלולר שחקנים וירטואליים דוגמת ה-MVNO.

כאן המקום להזכיר את החטא הקדמון של משרד התקשורת בטיפול בנושא האינטרנט הסלולרי. אלמלא היה מסדיר את נושא האינטרנט הסלולרי ומונע את החומות הסיניות והגן הסגור שנהוג היום בישראל (ויש לומר שבכל העולם), ייתכן והבעיה כלל לא הייתה צצה.

אבל כשמשרד התקשורת לא מסוגל לבטל את העוול הכרוך בחיוב לקוחות בתשלום של כ-28 שקל בחודש לכל מי שרוכש מכשיר דור שלישי התוצאה היא שנדרשים לייצר רגולציה ספציפית כדי לעזור לכל שחקן ושחקן שפועל בכל נישה. זו טעות, מפני שמדובר במעין שירות דמוי סקייפ על גבי הסלולר. האם משרד התקשורת רוצה להנהיג רגולציה על שירותי סקייפ? נראה שכן.

בזירת דמי הקישוריות

חוות הדעת של המחלקה המשפטית במשרד התקשורת בעניין הפחתת דמי הקישוריות בסלולר פורסמה אתמול. היועצת המשפטית של המשרד, נגה רובינשטיין, הציגה בחוות הדעת עמדה חד-משמעית התומכת בכל המהלכים שעשה המשרד במסגרת התהליך.

בדרך ברורה ומנומקת היא מציגה את כל הניסיונות של מפעילות הסלולר לטרפד את המהלך ולהכניס מקלות בגלגלי היוזמה החשובה של הפחתת התעריפים. היסודיות של רובינשטיין בעבודה חושפת אפילו כיצד ניסתה פלאפון להקשות על התהליך כבר בשלב הראשון שלו, ועוד לפני שהמשרד בחר בחברת NERA כדי שתלווה את התהליך, על-ידי כך שהצביעה על ליקויים בעבודה שרק החלה.

בהמשך מגוללת רובינשטיין את כל הניסיונות של שלוש החברות להכשיל את המהלך ואת התנהלות המשרד. בג"ץ יתערב רק אם יתגלו פגמים בתהליך. לכן, לחוות הדעת של רובינשטיין יש משקל מכריע משום שהיא מתעדת כל אירוע שמעיד עד כמה ניסה המשרד לנהל תהליך בצורה הכי שקופה והכי הוגנת שאפשר. ומכיוון שבמדור זה נכתבה ביקורת על מידת השקיפות של המשרד בתהליך זה (שעדיין שרירה וקיימת), ראוי שחוות דעתה של רובינשטיין תובא לידיעת הציבור לשם האיזון.