"הפסקנו תהליכי גיוס לחברות סיניות כי התגלו בהן אי-סדרים"

ביוני השנה פרסמה חברת המחקר האמריקנית Muddy Waters נייר עמדה חריג. "חברת Orient Paper היא הונאה. המטרה שלה היא לגייס ולגנוב עשרות מיליוני דולרים", כתבה.

החברה אליה התייחס המחקר היא יצרנית מוצרי נייר סינית שנסחרת בבורסת ה-AMEX האמריקנית, שלטענת Muddy Waters ניפחה את הכנסותיה באלפי אחוזים. המשקיעים קנו את התיאורים הציוריים על גודל ההונאה והמניה צללה בכ-50% אך תגובתם שיקפה גם את הפראנויה שמקיפה כהילה את העסקים בסין. הסטנדרטים לחשבונאות בסין לא תמיד תואמים את אלה האמריקניים, ובמילים אחרות - רואי החשבון שאמינים על וול סטריט, לא בהכרח יבינו מה קורה בחברות שפועלות בסין.

"השוק הסיני עובר תהליכים שעברו השווקים המתפתחים - וגם ישראל - לפני 10-15 שנה, בכל הנוגע לסטנדרטים בינלאומיים", אומר אנדי קיי, ראש הפעילות של בנק ההשקעות וויליאם בלייר במזרח אסיה, "השוק משתכלל, ולכן חברות מקומיות נחשפות כבעייתיות".

קיי ישתתף בכנס ג'רני של ארנסט אנד יאנג ו"גלובס" שיערך ב-26 באוקטובר. לקיי עבר עשיר בהשקעות - רובו בישראל ובאירופה - והוא עמד בראש הפעילות האזורית של CIBC (אופנהיימר) ב-3002-8002.

אתגרים כמו זה שתואר סביב Orient Paper הם לדברי קיי האתגרים שעומדים בפני בנקי ההשקעות המערביים שפועלים בסין. "הפסקנו לא מעט תהליכי גיוס ציבוריים לחברות מחשש לאי סדרים פנימיים", הוא מציין, "לא היו בעיות כאלה כשהם ביצעו גיוסים בשוק המקומי".

"אין הון סיכון"

המבנה הפיננסי של החברות הסיניות במגזר הטכנולוגי, כמו בתחומי הקמעונות והתשתיות, בנוי לרוב על מכירות בתוך המדינה, ורק הרבה לאחר מכן החברות יוצאות לשווקים חדשים למכירות או לצורכי גיוס כספים חדשים. "לא משתמשים בכספי הון סיכון כאן בהיקפים שרואים בארה"ב או בישראל", הוא אומר.

לא מעט חברות טכנולוגיות סיניות גייסו בשנה האחרונה בבורסת ChiNext בשנזן, שיצאה לדרך לפני כשנה עם פלטפורמה שמתאימה לחברות טכנולוגיה צעירות, נאסד"ק סטייל. לצידה קיימת גם הבורסה בשנחאי, שמהווה גם היא מוקד משיכה לחברות טכנולוגיה ובכלל.

"תהליך הרישום בבורסות הללו ארוך, ולא כל החברות יודעות אם ומתי יוכלו להגיע לזה", מציין קיי, "זה כמו קופסה שחורה. אין תהליך מסודר שבו בוחרים חתם, מתחילים תהליך ובתוך חצי שנה נרשמים. זה יכול לקחת אפילו שלוש שנים כדי להפוך לחברה ציבורית".

* ומה לגבי הנפקות זרות?

קיי: "יש מגמה לפתוח את הבורסה בשנחאי לחברות בינלאומיות, אבל זה ייקח המון זמן. אין מחקר מספק, ולמי שלא יודע סינית יהיה קשה לגייס כאן". מסיבה זו, להערכתו, חברות ישראליות לא יגיעו להנפקה בסין בעתיד הנראה לעין.

קיי רואה יותר אופציות עבור חברות ישראליות בכיוון של מיזוגים ורכישות. "יהיה עניין לסינים ברכישת חברות ישראליות. לאחר שהחברות הסיניות נכנסו עם מוצרים מתחרים לשווקים במערב, המגמה הבאה היא שיפור שלהם באמצעות רכישות טכנולוגיות והפיכה ליותר תחרותיים".

עד כה הייתה רכישה פומבית וקטנה יחסית של חברה ישראלית - יצרנית העטים הדיגיטליים Pegasus, שנרכשה על-ידי Yifang, בעסקה של כמה עשרות מיליוני דולרים.

"את הסינים לא מעניין לקנות חברה גדולה בחו"ל, כי יש שוני מהותי של 30%-40% בין עלויות התפעול של חברה סינית לבין חברה במערב, אבל הם מחפשים רכיבים טכנולוגיים שניתן ליישם בחברות הסיניות, ערוצי שיווק בארה"ב, או רכישת המותג המתחרה החזק בחו"ל".