הפעם לבנון מתכוונת ברצינות

הצהרותיה של איראן על נכונותה לסייע ללבנון בפיתוח שדות הגז הטבעי שלה אינן צריכות להפתיע את ישראל. האינטרס האיראני ברור. בניית תשתית בלבנון מאפשרת לאיראן ליצור מסלול עוקף סנקציות לייצוא גז טבעי לייבוא תזקיקים.

מעבר לכך, מבשרת ההודעה האיראנית על התעצמות התחרות על אוצרותיה של לבנון בין מדינות ערביות, מוסלמיות וחברות ענק בינלאומיות. לאחר מצרים בשנות ה-90, וישראל בעשור החולף, צפויה קדחת חיפושי הנפט והגז הטבעי לנדוד בשנים הקרובות צפונה, לאורך אותן שכבות גיאולוגיות שסיפקו נחת כה רבה למשקיעים ברחוב אחד העם בתל אביב.

הגיאולוגיה אינה יודעת גבולות גיאו-פוליטיים, אבל הגיאולוגים ואנשי העסקים יודעים היטב. רק לפני חודש ביקרה בביירות משלחת של ראשי ענקית הנפט האיטלקית ENI שהגיעה לפגישה עם נשיא לבנון מישל סולימן בנושא פיתוח שדות הגז הטבעי.

בישראל יכולים רק לחלום על משלחת בדרג כזה של אחת מה-Oil Majors ענקיות הנפט הבינלאומיות. אלה מדירות את רגליהן מישראל, למרות כל התגליות, מחשש שהשקעה כאן תסכן את האינטרסים הרבים שיש להן בעולם הערבי.

שיירת האסדות תמשיך לקדוח

בלבנון דווקא לא התרגשו מהאורחים. "בקרוב יופיעו אצלנו עוד הרבה ענקי נפט" כתב אחד הבלוגרים הפופולריים באתר beiruter "וכל אחד ינסה לחטוף חתיכה מהכנאפה".

ספק רב אם הידיעה על מעורבות איראנית אפשרית בתגליות הגז בלבנון תצליח לעורר דאגה בקרב המשקיעים והיזמים של סקטור חיפושי הנפט והגז הישראלי. הציבור הרחב הגיב עד היום בגיחוך למשמע ההכרזות המיליטנטיות שהשמיעו בחודשים האחרונים ראשי המשטר בלבנון ובכירי חיזבאללה.

בסרט הזה הרי כבר היינו ב-2009. אז, בעקבות תגלית "תמר" הכריז הפרלמנט הלבנוני כי המאגר שייך ללבנון. אז הכריז. גם הפעם מניחים רבים בישראל, ימשיכו הכלבים לנבוח ושיירת האסדות של נובל ודלק תמשיך לקדוח.

בממשלה לעומת זאת, מעוררות הכוונות הלבנוניות לא מעט דאגה. לפי פרסומים זרים הזדרזה ישראל והניחה לאחרונה קו של מצופים ימיים (בואי) לאורך הגבול הימי בינה לבין לבנון עד למרחק של ארבעה קילומטרים לתוך הים התיכון.

במקביל, הצליח משרד החוץ להגיע להסכמה שקטה עם קפריסין על גבול ימי בין המדינות ובממשלה מנסים לזרז את הליכי חקיקת חוק השטחים הימיים, שיביא להכרזה על אזורי הרישיונות הימיים של ישראל כאזור כלכלי בלעדי.

תשובה לוקח ברצינות

התגובה הרשמית היחידה של ישראל עד היום לאיומים מלבנון היתה הכרזה של שר התשתיות עוזי לנדאו שלפיה ישראל "לא תהסס להשתמש בכוח כדי להגן על מה ששלה ולאכוף את החוק הבינלאומי".

איש העסקים היחידי שלוקח את הלבנונים ברצינות הוא יצחק תשובה. בעל השליטה בדלק משוכנע שהפעם הלבנונים רציניים ומתריע על כך באזני כל מי שמוכן לשמוע.

בכנס של אנשי עסקים חרדים שנערך בירושלים לפני חודשיים הזדרז תשובה והיה למעשה הראשון שהציע ללבנון סיוע, בשם דלק ונובל, בפיתוח מאגרי הגז בלבנון. "קודם שיחזיר לנו את הגז שלנו" הגיבו הלבנונים בציניות.

הישראלים, ציניים לא פחות, יאמרו כי לתשובה ולשותפיו יש אינטרס כלכלי ברור להפנות את הזרקורים צפונה ולהסיט את הדיון הציבורי הסוער סביב התמלוגים אל עבר הקרקע היציבה והידידותית של הזירה הביטחונית-אסטרטגית.

במקום להתעסק בתמלוגים צריך לאחד כוחות נגד השכנים מצפון, יאמרו בדלק. בדיוק, אגב, כפי שאומרים בלבנון על השכנים מדרום. גם אגב הוחלט לדחות את הדיון בנושא התמלוגים במסגרת חוק הנפט החדש, כדי שלא לעורר ויכוחים מיותרים.

אצלנו מיהר השר יוסי פלד לקשור בין הדברים, כשהזהיר אתמול בראיון עיתונאי כי התמשכות הוויכוח על התמלוגים תגרום לישראל להפסיד בתחרות מול לבנון על הצרכנים האירופים. בתחרות מול ישראל על שוקי הייצוא הגדולים באירופה יש ללבנון עדיפות גיאוגרפית.

לבנון קרובה יותר לטורקיה ולאירופה והיחסים הטובים עם סוריה מאפשרים לך להקים צנרת תת-מימית לאורך החוף, במים רדודים, בעוד שישראל תיאלץ להשקיע סכומים גדולים פי כמה - עד 4 מיליארד דולר לפי אחד האומדנים - בהקמת צנרת במים עמוקים שתעקוף את מימיהן של לבנון וסוריה.

אין מקום לדאגה

אבל יש גם צד שני למטבע. ישראל אולי מוחרמת בגלל העולם הערבי אבל גם לבנון היא לא בדיוק אי של יציבות. ענקי הנפט לא ימהרו להשקיע מיליארדים במדינה שבעל הבית שלה אינו ברור, ושמדינות כה רבות בוחשות בה בצורה כה גלויה.

מבחינת מצבה של תעשיית החיפושים, נמצאת היום לבנון במקום שבו היתה ישראל לפני עשור. בישראל האופציה של ייצוא גז נמצאת ממש מעבר לפינה ותהפוך לממשית אם יתברר שמבנה "לוויתן" הוא אכן תגלית. ללבנון אין הרבה מה להציע היום לאירופים מעבר לסקרים ססמיים ולחוק נפט טרי שנחקק לפני חודשיים.

גורמים ישראלים העוקבים אחר הנעשה בלבנון משוכנעים שבקצב ההתקדמות הנוכחי יחלקו הלבנונים רישיונות ראשונים עד השנה ויתחילו בקידוחי אסקפלורציה בתוך שנה. אותם גורמים משוכנעים שלבנון תוכל להדביק במהירות את הפער בינה לבין ישראל ולהפוך למתחרה ממשית.

ניסיון העבר מראה שאין לישראל סיבה לחשוש בטווח המיידי. אוצרות הטבע של לבנון יעוררו מחלוקות פנימיות (וחיצוניות) לא פחות מהמחלוקות שמעוררים כאן אוצרות הטבע הישראליים.