אני לא חברה של יצחק תשובה

גל פופוליזם שוטף את ישראל. נושאים רציניים הופכים לגיבוב סיסמאות מצד בעלי אינטרסים, וכמו בתוכנית ריאליטי מדרג נמוך, מסחטת הרייטינג מנצחת כל שיקול-דעת הגיוני. כמה קל לגדף ולהשמיץ - הכול מותר כדי לקבל כותרת בעיתון.

כמעט כל איש עסקים מצליח הופך לאחרונה לנצלן ולחמדן, וכל מתנגד לו הופך לאויב הדמוקרטיה. הדיון הציבורי בסוגיית תמלוגי הגז הפך למודל של שטחיות ורדידות. הטיעונים ההגיוניים אינם נשמעים כמעט, והבמה הציבורית משמשת מעין מגאפון להפצת שנאה והסתה. קריאות פופוליסטיות נשמעות מכל עבר, אך לא די במילים רציניות של התייחסות לשאלת התלות של ישראל במקורות אנרגיה זרים, וגם לא אזכור למספר מקומות העבודה שייווצרו ולשמה של ישראל בעולם כמדינה המפירה הסכמים.

אני מצפה משר האוצר להתייחס בהקדם לסוגיות אלו במקצועיות, ולא להסתפק בסיסמאות. מספר המשפחות שיועסקו בפרויקטים הקשורים לגז הטבעי הוא עצום, ופגיעה בתחרות ע"י העדפת גז מיובא תגרום לפגיעה קשה ביותר בהכנסות המדינה ממסים.

אין מטלה קלה יותר לחבר-כנסת מאשר להצטייד במספר משפטים בוטים, לעתים אפילו איזו קללה עסיסית, ולזעוק לעבר הציבור שגונבים אותו ולוקחים לו, ואנו חברי-הכנסת הגיבורים נמנע זאת בגופנו. הציבור יריע, העיתונאים ישבצו את תמונתנו בעמוד הראשון וכמעט כולם מרוצים. ואף שהמדינה לא תרוויח דבר, הציבור בסופו של יום לא ירוויח דבר, הרווח התדמיתי הקצר הפך לחזות הכול.

אם נקרא ברצינות ולעומק את דו"ח המחקר של הכנסת נגלה בפרק הסיכום את מהות העניין שנשכחה בבליל הצעקות. וכך קובעת מחלקת המחקר של הכנסת ביחס לעתיד משק הגז: "שינוי התמלוגים או המסים עשוי לגרום לחוסר יציבות ולהרחיק משקיעים זרים; בשל המצב הגיאו-פוליטי, החברות הגדולות בתחום נמנעות מהשתתפות בקידוחים בארץ. העלאת תמלוגים עשויה להביא להחמרת המצב; שוק הגז בישראל הוא ראשוני ויש בו שני ספקים בלבד.

"העלאת התמלוגים או המיסוי עשויה להתגלגל בחלקה אל הלקוחות (בעיקר חברות לייצור חשמל ומפעלי תעשייה) ולכלל הציבור הישראלי; חלק ממשלה נמוך יחסית עשוי להביא להשקעות רבות יותר, וכך - ייתכן שעדיף שיעור חלק ממשלה נמוך מהכנסות גבוהות; העלאת תמלוגים על הפקה מקומית של גז טבעי עשויה להקטין את הכדאיות הכלכלית של היצרנים המקומיים הקיימים והעתידיים בתחרות מול ספקים זרים (כיום חברת EMG)".

האם התייחסות רצינית לדברים חמורים אלה הופכת מישהו מאיתנו לחשוד בקרבה ליצחק תשובה? האם מחלקת המחקר של הכנסת עובדת בשירותו של תשובה? האם הכרעה כה דרמטית בנוגע לתחרות של הגז הישראלי מול הגז המצרי צריכה להתקבל מתוך מניעים של נקמנות ואגו? אני רוצה להאמין שלא.

אלו הקוראים היום לאיתן ששינסקי להמליץ למשרד האוצר להפר הסכמים שנחתמו ולא לחשוש למעמדה של ישראל, יהיו הראשונים שיזעקו מחר אם תעז המדינה לאמץ את התקדים של הפרת הסכמים גם בהקשר של המדיניות החברתית שלה. איש לא הופתע מהתייצבות הקרן החדשה לטובת האינטרסים של הגז המצרי, אבל זה הרגע שבו צריך שר האוצר לזכור שהאחריות לעצמאות הישראלית ולשחרור התלות במדינות זרות (חלקן עוינות) במשק האנרגיה, גוברת על כל אינטרס אחר או משחקי אגו.

הכותבת היא חברת-כנסת מטעם ישראל ביתנו