אין לאנדרה דהן שום תירוץ

לא נעים להסתכל מהצד על הגסיסה האיטית שעוברת קומברס בשנים האחרונות. חשיפת פרשת התיארוך לאחור של האופציות בשנת 2006, חשפה גם כי קובי אלכסנדר עשה בחברת הענק ככל אשר רצה - מתשלום של מיליוני דולרים למנהלים הבכירים, שהועסקו ללא חוזה עבודה, המשיך בתגמול של עובדים אשר ההנהלה חפצה ביקרם, ועד האופן שבו הכירה החברה בהכנסות מפרויקטים שבוצעו.

הפסד הענק בגובה של מיליארד דולר, עליו דיווחה השבוע החברה, נובע בעיקר מהוצאות הקשורות לתיקון הדו"חות בעקבות התנהלותה של ההנהלה הקודמת, וזאת כאשר הפעילות עצמה של החברה נפגעה, אבל לא היא זו שגרמה להפסד הגדול בשנים הללו.

טיעוני ההנהלה הנוכחית של קומברס, בראשותו של אנדרה דהן, שתיקון הדו"חות ארך זמן רב כ"כ ועלה יותר מחצי מיליארד דולר כיון שהיה צריך לעשות חריש עמוק בחברה ולתקן עסקאות ואירועים מתחילת העשור, יכולים עוד איכשהו להתקבל למרות שהמספרים אינם נראים סבירים, היות שאין באמת דרך לאמוד את היקף העבודה הנדרש בחברה לאחר האדמה החרוכה שהשאיר בה אלכסנדר.

מה שכן ניתן לאמוד זה את התנהלותה העסקית של החברה. את הירידה בצבר ההזמנות במחצית הראשונה של 2010 עליה דיווחה החברה לפני חודשיים, לא יכול דהן לתרץ בפעילותה של ההנהלה הקודמת. על מצבה הנוכחי של החברה והירידה בפעילות העסקית הוא חתום.

ואת התוצאות של הירידה בפעילות רואים בשטח: החברה שולחת, שוב, מאות עובדים הביתה, במסגרת תוכנית קיצוצים. דווקא על הרקע הזה, בשבוע בו עוזבים את החברה מאות עובדים "מכורח המציאות", היה מקומם לגלות כיצד חילקה החברה למנהלים הבכירים שכר, הטבות ופינוקים בעשרות מיליוני דולרים, וזאת כאשר עתידה של החברה לוט בערפל.